נווה דוד (אתר ארכאולוגי)
נווה דוד הוא אתר ארכאולוגי-פרהיסטורי במערב הכרמל, בתוך העיר חיפה. האתר ידוע בשל הממצאים העשירים מהתרבות הכבארית הגאומטרית, שנוצרו כ-18,000 – 15,000 שנים לפני זמננו. ציידים-לקטים בני מיננו (האדם הנבון) ישבו במחנה בתקופה זו, שלהי עידן הקרח האחרון, והותירו אחריהם קבורות, כלי אבן ועצמות מאובנות של בעלי חיים. באתר השתמרו גם ממצאים בני כ-8,000 שנה מהתקופה הנאוליתית הקראמית.
 | |
| מראה כללי של החפירה, סתיו 2015 | |
| היסטוריה | |
|---|---|
| תקופות |
התקופה האפיפלאוליתית  |
| מיקום | |
| מדינה |
ישראל |
| קואורדינטות | 32°48′07″N 34°58′01″E / 32.802027777778°N 34.966944444444°E |
|
(למפת חיפה רגילה)   נווה דוד | |
  | |
חשיבותו של האתר כפולה: זהו אחד האתרים העשירים ביותר בישראל מהתרבות הכבארית הגאומטרית. בנוסף, חקירתו מתעדת את אחד המחנות הארעיים האחרונים לפני הופעת יישובי הקבע שחלה מיד לאחר מכן, בשלב התרבות הנאטופית באותו אזור[1].
האתר וסביבתו עריכה
האתר ממוקם מדרום לשכונת נווה דוד בחיפה, ומכאן כינויו. הוא שוכן בשיפולי המצוק המערבי של הר הכרמל, במקום שבו נחל שיח יוצא למישור החוף ובמרחק של כקילומטר אחד מזרחית לקו החוף הנוכחי של הים התיכון, בגובה של כ-60 מטרים מעל פני הים הנוכחיים. שני מעיינות קטנים נובעים היום בנחל שיח, במרחק של כמה מאות מטרים מזרחית לאתר. בתקופת היישוב באתר, מעט לאחר שיא עידן הקרח האחרון, פני הים היו נמוכים משמעותית מהיום ומישור החוף היה רחב הרבה יותר[2].
הממצאים הפרהיסטוריים התגלו תחת כיפת השמיים, אך ממזרח לאתר, במעלה המדרון, קיימות כמה מערות הרוסות עם שרידים פרהיסטוריים דלים.
תולדות המחקר עריכה
האתר התגלה בשנת 1983, בעקבות סלילת הכביש הקיים במקום (רחוב המלך שלמה). עבודות העפר חתכו את המדרון שבו נמצא האתר וחשפו אדמת חרסית חומה משלהי תקופת הפליסטוקן, עשירה בכלי צור מסותתים. הסטודנט אורי וינרב מאוניברסיטת חיפה, בהנחיית הגאולוג הצרפתי אנרי לאוויל, סקר את המקום באותה שנה וזיהה נכונה את כלי הצור כשייכים לתרבות פרהיסטורית. שטח האתר הוערך כעולה על 1000 מ"ר.
בשנים 1984 – 1990 נחפר האתר על ידי דניאל קאופמן, מטעם אוניברסיטת חיפה[3]. קאופמן חפר שטח מלבני של כ-55 מ"ר וגילה במרביתו את שכבת החרסית החומה, מופרעת בכמה מקומות בידי בורות מאוחרים בהרבה, ככל הנראה מהתקופה הכלקוליתית או תקופת הברונזה הקדומה. השכבה עשירה מאוד בכלי צור מסותתים ועצמות בעלי חיים. לפי טיפוסי כלי הצור הנפוצים, כמיקרוליתים (להבונים משובררים) בצורת טרפז או מלבן, נקבע זמנה של השכבה לאמצע התקופה האפיפלאוליתית, לשלב התרבות הכבארית הגאומטרית. שתי עצמות תוארכו בעזרת תיארוך פחמן-14 מכויל לטווח גילים של כ-16,800 – 15,100 שנים לפני זמננו. הממצא הבולט ביותר היה שתי קבורות אדם, שבאחת מהן נמצאו שברי כלי אבן[4].
החל משנת 2014 חודשו החפירות באתר על ידי דני נדל וראובן ישורון, מטעם המכון לארכאולוגיה ע"ש זינמן באוניברסיטת חיפה. המשלחת הרחיבה את החפירה למזרח וגילתה את המשכה של השכבה האפיפלאוליתית למזרח ולצפון. מטרות המשלחת המחודשת הן לעמוד על אופי היישוב באתר והארגון המרחבי של המחנה, לתארך באופן מדויק יותר את תקופת היישוב באתר ולחקור את הטכנולוגיה, הכלכלה והסביבה בתקופה זו[5].
התרבות הכבארית הגאומטרית בנווה דוד עריכה
הקבורות עריכה
שתי קבורות התגלו בחפירת קאופמן, כשמונה עד עשרה מטרים ממזרח לכביש הקיים היום. קבר 1 וקבר 2. קבר 1, השמור יותר, שייך לגבר בוגר שנטמן בבור שדופן חלקית באבנים גדולות וכוסה באבנים ובשברי כלי אבן. שני הנקברים שכבו על הצד[6].
טכנולוגיה וכלכלה עריכה
לפי המחקר הארכאוזואולוגי והטפונומי, תושבי האתר הסתמכו בעיקר על ציד צבי ארץ-ישראלי ויחמור פרסי. בנוסף נתפסו בעלי חיים קטנים כצב יבשה, ארנבת ושועל מצוי. עצמות סנאי זהוב שנמצאו בחפירות מצביעות על קיומו של מין זה בשלהי הפליסטוקן של הכרמל[7]. מקצת מהמיקרוליתים באתר מפגינים סימני פגיעה שהם תוצאה של שימוש בהם לציד, כחלק מחצים או חניתות[8].
מחקר סימני השימוש המיקרוסקופיים ודגמי השבירה של כ-90 מיקרוליתים מהחפירה המחודשת, שנטמנו ביחד בבור קטן, אישר כי כמחציתם חוברו לקת ושימשו כחודים של כלי ציד, ככל הנראה חצים. רבים אחרים שימוש למגוון פעילויות שאינן קשורות לציד, כעיבוד עץ, קציר צמחים וחיתוך בשר. החוקרים מצביעים על הגמישות הטכנולוגית של תושבי האתר, אשר היו מסוגלים לייצר מיקרוליתים כאלה בכמויות גדולות ובממדים דומים ולשבץ אותם במגוון גדול של כלים[9].
על הכלכלה הצמחית והסובב הצמחי באתר לא ידוע כמעט דבר, אך שרידים מיקרוסקופיים של פיטוליתים ופחם-עץ שמתגלים בחפירה החדשה יאפשרו לחקור גם פן זה[10].
אמנות עריכה
חפצים סמליים נדירים למדי בשלב האמצעי של התקופה האפיפלאוליתית. שני פריטים כאלה נמצאו באתר: חלוק צור מאורך ומכוסה בקליפה גירנית, שעליה נחרטו קווים מקבילים, וחלוק נוסף עם חריטות לא מאורגנות[11].
התקופה הנאוליתית הקראמית בנווה דוד עריכה
ממצאים פזורים מהתקופה הנאוליתית הקראמית, בעיקר שברי חרסים וכלי צור מעטים האופייניים לתקופה (להבי מגל, ראשי חץ וגרזן), התגלו בבורות שנחפרו לתוך השכבה האפיפלאוליתית. סגנון הקרמיקה ועיטוריה מצביעים על כך שהאתר נושב ככל הנראה בזמנה של תרבות יריחו IX של ראשית התקופה הנאוליתית הקראמית, המתוארכת באתרים אחרים לכ-8400–7500 שנים לפני זמננו. מקצת הבורות רוצפו או דופנו באבנים ורובם מלאים באבני גיר. אחד מהבורות מלא באפר ובשרידים מיקרוסקופיים של צמחים (פיטוליתים) ששימשו לבעירה. השימוש המדויק באתר בתקופה זו איננו ידוע, וייתכן שמדובר באזור מלאכה שהיה סמוך ליישוב כלשהו[12].
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- למען העבר של כולנו: טור במקומון כלבו על הפרויקט המחודש
- שושן מנולה, נפתחה עונת החפירות באתר הארכאולוגי בנוה דוד. כלבו, 8.10.2018.
- החוג לארכאולוגיה באוניברסיטת חיפה
הערות שוליים עריכה
- ^ Maher, L. A., Richter, T., & Stock, J. T. (2012). The Pre‐Natufian Epipaleolithic: Long‐term behavioral trends in the Levant. Evolutionary Anthropology: Issues, News, and Reviews, 21(2), 69-81.
- ^ עדיין לא ברור בכמה ק"מ בדיוק התרחב מישור החוף של חיפה בשלהי עידן הקרח האחרון. לשחזור באזור דרומי יותר של חוף הכרמל, ראו Sivan, D., Greenbaum, N., Cohen-Seffer, R., Sisma-Ventura, G., & Almogi-Labin, A. (2011). The origin and disappearance of the late Pleistocene–early Holocene short-lived coastal wetlands along the Carmel coast, Israel. Quaternary Research, 76(1), 83-92.
- ^ Kaufman, D. (1987). Excavations at the geometric Kebaran site of Neve David, Israel. Quartär, 37, 189-199.
- ^ Kaufman, D., & Ronen, A. (1987). La sépulture Kébarienne Géometrique de Névé-David, Haifa, Israel. L'anthropologie, 91(1), 335-341.
- ^ Yeshurun R., Kaufman D., Shtober-Zisu N., Crater Gershtein E., Rosen A.M., Riemer Y., Nadel D. 2015. Renewed fieldwork at the Geometric Kebaran site of Neve David. Journal of the Israel Prehistoric Society 45: 31-54.
- ^ Bocquentin, F., Crevecoeur, I., Arensburg, B., Kaufman, D., & Ronen, A. (2011). Les hommes du Kébarien géométrique de Neve David, Mont Carmel (Israël). Bulletins et mémoires de la Société d'anthropologie de Paris, 23(1-2), 38-51.
- ^ Bar-Oz, G., Dayan, T., & Kaufman, D. (1999). The Epipalaeolithic faunal sequence in Israel: a view from Neve David. Journal of Archaeological Science, 26(1), 67-82.
- ^ Yaroshevich, A., Kaufman, D., Nuzhnyy, D., Bar-Yosef, O., & Weinstein-Evron, M. (2010). Design and performance of microlith implemented projectiles during the Middle and the Late Epipaleolithic of the Levant: experimental and archaeological evidence. Journal of Archaeological Science, 37(2), 368-388.
- ^ Groman-Yaroslavski I, et al. (2020) Versatile use of microliths as a technological advantage in the miniaturization of Late Pleistocene toolkits: The case study of Neve David, Israel. PLoS ONE 15(6): e0233340.
- ^ Yeshurun R., Kaufman D., Shtober-Zisu N., Crater Gershtein E., Rosen A.M., Riemer Y., Nadel D. 2015. Renewed fieldwork at the Geometric Kebaran site of Neve David. Journal of the Israel Prehistoric Society 45: 31-54.
- ^ Kaufman, D., Groman-Yaroslavski, I., Yeshurun, R., Crater-Gershtein, E. and Nadel, D., 2017. Engraved flint nodules from the Levantine middle Epipaleolithic: Neve David revisited. Quaternary International.
- ^ Shochat H., Yeshurun R., Friesem D.E., Kaufman D., Porat N., Rosen A.M., Nadel D. 2019. The Neolithic occupations of Neve David, Mount Carmel, Israel. Journal of the Israel Prehistoric Society 49: 152–189.