נוף
נוף הוא סך-כל התכונות הצורניות שמאפיינות מרחב כלשהו (כארץ או חלק ממנה), כשמכלול זה נתפס ומפורש בידי צופה או צופים. בלשון המשנה, המונח מתייחס לחלקו העליון של עץ או צמח, הבולט אל מעל לקרקע.
התייחסויות ופירושים עריכה
ההתייחסות הרווחת בימינו למושג "נוף" חדשה יחסית. קודם ששימש אובייקט לייצוג חזותי-אמנותי או לידע תכנוני, עמד הנוף במשמעות של "ארץ", כהווייתה המקורית, כלומר קטע של קרקע שלהּ זהות מובחנת מבחינת האדם שחלק אותה, מקום של חיים עבורו ועבור שותפיו. במקרא מוזכרת המילה פעם אחת בלבד בפסוק "יפה נוף משוש כל הארץ"[1]. במשנה מוזכר "נוף" במשמעות של חלקו של העץ הבולט אל מעל לקרקע. לדוגמה, במסכת מעשרות דנה המשנה בהגדרת מיקומו ההלכתי של פרי, בעץ שגדל בסמוך לגבולות של תחומים הלכתיים שונים, כאשר "עיקרו" (שורשו) במקום אחד ו"נופו" מעבר לגבול:
תאנה שהיא ... עומדת בארץ ונוטה לחוצה לארץ, בחוצה לארץ ונוטה לארץ - הכל הולך אחר העיקר; ובבתי ערי חומה - הכל הולך אחר העיקר; ובערי מקלט, הכל הולך אחר הנוף; ובירושלים, הכל הולך אחר הנוף.
היום משתמשים בביטויים מושאלים מהמונח, כגון "הנוף הפוליטי", "הנוף התקשורתי" וכדומה, וניכר כי מושג הנוף מסייע בתיאור מכלול מותאם-להקשר. כך, כתמונה של עצמים בזמן-נתון, נוף אינו אלא ישות בתהליך מתמיד של התפתחות.
עם זאת, במרבית המקרים משייכים "נוף" לממד הוויזואלי של המרחב שמקיף את האדם, ומכאן גישות שונות בודקות את דרכו של האדם להתמודד עם המכלול הנופי. העיסוק בנוף מתחלק בין:
באמנות עריכה
לנוכחותו וייצוגו של נוף יש תפקיד מפתח באמנויות הגרפיות, אולי משום שייצוג כזה מהווה ניגוד אפשרי לייצוגן של בריות - או אף משמש כדרך לסמלן; הנוף בציורי הרנסאנס שירת את הרצון לבטא את האוטופיות החברתיות המתרקמות. ציירי ארצות השפלה במאות ה-16 וה-17 נודעו בציורי נופי-החורף באזורים הכפריים, והאימפרסיוניסטים הצרפתים אחריהם שיוו לנוף מעמד שונה בתכלית כשעשוהו למושא להתבוננות מדוקדקת ויחסית, במושגי אור וצבע, כדרך ליצירת ייצוג נאמן לתפיסה המציאותית של המתבונן. הציירים הרומנטיים רוממו את הדרת-הנוף הפראי (ועל פי רוב ההררי) כאמצעי לבטא את נשגבותו של האַל-זְמני ביחס לאדם.
-
"נוף חורפי", פיטר ברויגל האב (1565) -
-
-
-
-
נוף זוהר הקוטב האזור הארקטי -
נוף שקיעה בחוף הים
'נוף' באמנות ישראלית עריכה
- 'נופים מסומנים' "נוף-מקום" באמנות העכשווית בישראל[2], תערוכה במאי-אוקטובר 2003, 'גלריית הסנאט', אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. אוצרים: חיים פינקלשטיין, חיים מאור ומשתתפי קורס אוצרות.
- 'נוף מתחלף' לחיות ביחד בתרבויות שונות[3]. ספר בהוצאת עמותת אלה. בספר מאמרים, קטעים קצרים, שירים ואיורים שכתבו יוצאי הולנד או צאצאיהם הגרים בישראל. הספר הופיע בעברית ובהולנדית.
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- נמרוד בוסו, הים התיכון בחלון בתל אביב שווה יותר מהים באשקלון, באתר TheMarker, 29 ביוני 2012
אריק מירובסקי, רז סמולסקי, עד כמה מושפע מחיר הדירה מהנוף הנשקף ממנה?, באתר TheMarker, 17 באוקטובר 2014- תלמידים מציעים הסבר ל"מהו נוף"(הקישור אינו פעיל)
- צילום סביבתי - אדוארד ברטינסקי אודות נופים יצירי אדם.
נופים, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים עריכה
- ^ ספר תהילים, פרק מ"ח, פסוק ג'
- ^ חיים פינקלשטיין, חיים מאור ומשתתפי קורס אוצרות-נעמי אלטמירנו, אירנה בוטניסט,ילויה בוליינקו,אנה ביאליק, רונן גלי,זהר כדורי,ענבר צברי,נינה קליטייניק, הדס קמחי,סווטלנה רובינשטיין, פולינה שטמלר, ליאת שילון,, תרגום: דריה קסובסקי, נופים מסומנים "נוף-מקום" באמנות עכשווית בישראל, באר שבע: אוניברסיטת בן-גוריון, 2003. (בעברית, אנגלית)
- ^ דניאל ג'.נ. ווייסהוט,גל גולן, ויקטור ה. נחבר, חנה קונה (ע), נוף מתחלף, לחיות ביחד בתרבויות שונות,, ירושלים: אלה, 1999, מסת"ב 965-222-976-8. (בעברית, הולנדית)