נח"ל ים

**נח"ל ים** (יישוב לשעבר)
מדינה	ישראל
מחוז	צפון סיני
שפה רשמית	עברית
תאריך ייסוד	1967
סיבת נטישה	הסכם השלום בין ישראל למצרים
תאריך נטישה	אפריל 1979
קואורדינטות	31°01′52″N 33°09′09″E / 31.03111111°N 33.1525°E
אזור זמן	UTC +2
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת סיני רגילה) אל-עריש אסמאעיליה שארם א-שייח' סואץ ג'בל קתרינה טאבה נואיבה אבו רודס נח'ל א-טור פורט סעיד ישראל ירדן ערב; הסעודית; הים התיכון הים האדום נח"ל-ים

נח"ל ים הייתה היאחזות שהוקמה על ידי חיל הנח"ל ב־1967, אחרי מלחמת ששת הימים, הראשונה מתוך ארבע ההיאחזויות שהוקמו במרחבי סיני^[1] ההיאחזות הוקמה בצפון סיני, לחוף ימת ברדוויל, על הכביש המקשר בין אל עריש לקנטרה. מיקומה של ההיאחזות היה מבודד מאד: היא הייתה מרוחקת מגוש ההתיישבות שהוקם בחבל ימית בכ־100 ק"מ^[2]. ההיאחזות כללה יישוב צבאי של הנח"ל לצד יישוב אזרחי, כמו בשאר ההיאחזויות.

היסטוריה עריכה

תאריך הקמתה הרשמי של ההיאחזות הוא ה-3 באוקטובר 1967^[3]. היא הוקמה בנקודה בה הייתה תחנת רכבת קטנה על מסילת הרכבת בין סיני לקהיר^[4]. נח"ל ים אוזרחה באופן רשמי בתחילת 1973, אף על פי שלא הייתה כוונה להקים במקום יישוב קבע. האזרחים התפרנסו מדיג ועסקו בעיקר במלאכה זו^[5]. בתחילת 1968 הגיעה נעמי שמר, ביוזמת מפקד הנח"ל, צבי שמאלי, לביקור בהיאחזות והמשיכה גם להיאחזות נח"ל סיני. בעקבות ביקורים אלה כתבה את השיר "בהיאחזות הנח"ל בסיני". ב-21 ביולי 1969 הותקפה ההיאחזות באמצעות מתקן בזוקות מאולתר שהופעל חשמלית באמצעות שעון השהיה. נורו 13 רקטות שגרמו לפציעת שבעה חיילים; חמישה קל ושניים בינוני^[6].

ב-23 באפריל 1970 בשעות הלילה, בעיצומה של מלחמת ההתשה, חדר לשטח סיני בשליטת ישראל מפציץ מצרי מדגם איליושין Il-28. המטוס הגיע עד לרצועת החוף הצפונית ולימת ברדוויל והטיל מספר פצצות סמוך להיאחזות. הפצצות נפלו באזור חולי מרוחק מההיאחזות ולא גרמו לנפגעים או לנזק. לאחר ההפצצה חזר המפציץ המצרי לבסיסו ללא פגע.^[7]^[8]

ב-16 במאי 1973 הוחלט על איזרוח ההיאחזות בידי המחלקה להתיישבות של הסוכנות היהודית^[9]. בין המיישבים היו אזרחים ששירתו בעבר כחיילים בהיאחזות. איזרוח ההיאחזות נעשה מסיבות כלכליות וכדי שדייגים מיומנים ינצלו את פוטנציאל הדיג במקום התושבים המקומיים.

בתקופת מלחמת ההתשה ועד מלחמת יום כיפור הייתה בשטח ההיאחזות פריסת מכ"ם קרקעי נייד של חיל האוויר הישראלי, כחלק ממערך ההגנה של החיל. ההיאחזות הייתה אחת ממטרותיו של הצבא המצרי במלחמת יום כיפור, אך ניסיונות להפציץ אותה נכשלו. שנה לאחר המלחמה, ב-1974, נעזבה ההיאחזות בהוראת צה"ל. לאחר הסכם הביניים בין ישראל למצרים ב-1975 נסוג צה"ל לקו חדש כ-15 ק"מ ממערב לנח"ל ים^[10].

במחצית השנייה של שנות ה-70 מוקמה בנחל ים מפקדת שליטה (משל"ט) 585 שהייתה אחראית על פעילות הבט"ש בגזרת צפון מערב סיני. היחידה שמשה גם כמסגרת האם של הגששים בפיקוד דרום.

בעקבות הסכם השלום עם מצרים ב-1979 התחייבה ישראל לפנות את כל חצי האי סיני^[11]. נח"ל ים נמסרה למצרים באפריל 1979 כחלק מקו הנסיגה הראשון, קו אל עריש-ראס מוחמד^[12]. מרבית המבנים של ההאחזות לא הוחרבו ונמסרו למצריים.

ב-1970 כתב יוסי בכר שיר על ההיאחזות, אותו שר שלמה ארצי, בלחן של קובי אשרת:

איך פסענו לאט על השביל המוביל
אל צריפי דייגים, מול ימת ברדוויל
ונשמנו את רוח הקיץ החם,
שנשא ענן חול אל חצר נחל ים

נחל ים, נחל ים,
לא סתם נחל אכזב
אלא נחל איתן^[13]

בשכונת נווה דקלים בראשון לציון, שרחובותיה נקראו על שם יישובים ברמת הגולן ועל שם יישובים שפונו מסיני ומגוש קטיף, נקרא רחוב על שם ההיאחזות.

גלריית תמונות עריכה

נח"ל ים, 1969

מקורות וקריאה נוספת עריכה

ק בכר, נח"ל ים - היאחזות הנח"ל הל"ו, 'מערכות ים' דצמבר 1970, עמ' 32-30.

קישורים חיצוניים עריכה

מדיה וקבצים בנושא נח"ל ים בוויקישיתוף

היאחזות הנח"ל עולה למקומה בסיני מארכיון עמותת מלחמת ההתשה.
יום השנה להיאחזות הנחל הראשונה בסיני מארכיון המדינה.

הערות שוליים עריכה

^ Change in status of Israeli settlement on Sinai coast. March 9, 1973. Public Library of US Diplomacy.
^ אלי לנדאו, נח"ל-ים - היאחזות שהתבססה: ימת־ברדוויל העשירה בדגה מפרנסת את הנחלאים בכבוד, מעריב, 18 בדצמבר 1968
^ צבי מגן, חלוצי נוער הקימו היאחזות ראשונה "נח"ל ים", דבר, 17 בנובמבר 1967
^ רפאל גאון, נחלאים-דייגים לחוף ימת ברדוויל, על המשמר, 26 בנובמבר 1967
^ משולם עד, "מס דגים" על נח"ל ים, דבר, 5 במאי 1974
^ נזק מועט בהתקפה על נחל-ים, מעריב, 23 ביולי 1969
^ דני שלום, ‏רוח רפאים מעל קהיר חלק ב' - חיל האוויר הישראלי במלחמת ההתשה (1967-1970), באוויר פרסומי תעופה וחלל, עמודים 736–739, באתר הספרייה הדיגיטלית להיסטוריה ומורשת חיל האויר.
^ על פי עדות אחרת, פצצות הנפל"ם שהטיל האיליושין המצרי נפלו בסמוך לגדר ההיאחזות ולא באזור חולי מרוחק.
^ נח"ל־ים נמסר לדייגים אזרחיים, דבר, 16 במאי 1973
^ יעקב ארז, צה"ל נערך ממזרח לבלוסה וטסה, מעריב, 29 באוגוסט 1975
^ צבי אילן, צפון סיני ימים אחרונים, דבר, 20 באפריל 1979
^ שעיה סגל, חיילות הבסיס האחרון, מעריב, 2 באפריל 1979
^ מילות השיר "נח"ל ים", באתר שירונט

[1] Change in status of Israeli settlement on Sinai coast. March 9, 1973. Public Library of US Diplomacy.

[2] אלי לנדאו, נח"ל-ים - היאחזות שהתבססה: ימת־ברדוויל העשירה בדגה מפרנסת את הנחלאים בכבוד, מעריב, 18 בדצמבר 1968

[3] צבי מגן, חלוצי נוער הקימו היאחזות ראשונה "נח"ל ים", דבר, 17 בנובמבר 1967

[4] רפאל גאון, נחלאים-דייגים לחוף ימת ברדוויל, על המשמר, 26 בנובמבר 1967

[5] משולם עד, "מס דגים" על נח"ל ים, דבר, 5 במאי 1974

[6] נזק מועט בהתקפה על נחל-ים, מעריב, 23 ביולי 1969

[7] דני שלום, ‏רוח רפאים מעל קהיר חלק ב' - חיל האוויר הישראלי במלחמת ההתשה (1967-1970), באוויר פרסומי תעופה וחלל, עמודים 736–739, באתר הספרייה הדיגיטלית להיסטוריה ומורשת חיל האויר.

[8] על פי עדות אחרת, פצצות הנפל"ם שהטיל האיליושין המצרי נפלו בסמוך לגדר ההיאחזות ולא באזור חולי מרוחק.

[9] נח"ל־ים נמסר לדייגים אזרחיים, דבר, 16 במאי 1973

[10] יעקב ארז, צה"ל נערך ממזרח לבלוסה וטסה, מעריב, 29 באוגוסט 1975

[11] צבי אילן, צפון סיני ימים אחרונים, דבר, 20 באפריל 1979

[12] שעיה סגל, חיילות הבסיס האחרון, מעריב, 2 באפריל 1979

[13] מילות השיר "נח"ל ים", באתר שירונט

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]


מדינה	ישראל ישראל
מחוז	צפון סיני
שפה רשמית	עברית
תאריך ייסוד	1967
סיבת נטישה	הסכם השלום בין ישראל למצרים
תאריך נטישה	אפריל 1979
קואורדינטות	31°01′52″N 33°09′09″E / 31.03111111°N 33.1525°E / 31.03111111; 33.1525
אזור זמן	UTC +2
מפת מיקום מפה מפורטת (למפת סיני מוגדלת) אל-עריש אסמאעיליה שארם א-שייח' סואץ ג'בל קתרינה טאבה נואיבה אבו רודס נח'ל א-טור פורט סעיד ישראל ירדן ערב הסעודית הים התיכון הים האדום נח"ל-ים (למפת סיני רגילה) אל-עריש אסמאעיליה שארם א-שייח' סואץ ג'בל קתרינה טאבה נואיבה אבו רודס נח'ל א-טור פורט סעיד ישראל ירדן ערב הסעודית הים התיכון הים האדום נח"ל-ים