נחל חברון

ואדי בישראל

נַחַל חֶבְרוֹן הוא נחל אכזב אשר זורם בגבול בין הנגב ליהודה. מוצאו של הנחל הוא בעיר חברון שרובה בשטחי הרשות הפלסטינית. הנחל הוא חלק מאגן נחל הבשור. הוא עובר ליד דאהרייה, באר שבע וצפון הנגב, ומתנקז לנחל באר שבע מטרים ספורים מזרחית לכביש 40, בקרבת תל באר שבע. בשטח מדינת ישראל הנחל זורם בשטחי השיפוט של היישובים מיתר, אבו בסמה, עומר, תל שבע, ושטח גלילי שבאחריות משרד הפנים.

נחל חברון
מבט אווירי ממזרח על תל באר שבע. תוואי הנחל נראה ממערב לתל, כשמעליו גשר בכביש הכניסה לתל שבע
מבט אווירי ממזרח על תל באר שבע. תוואי הנחל נראה ממערב לתל, כשמעליו גשר בכביש הכניסה לתל שבע
מידע כללי
מוצא חברון
יובלים נחל בתרים, נחל סנסנה, נחל רוש, נחל שוקת עריכת הנתון בוויקינתונים
שפך נחל באר שבע
מדינות באגן הניקוז ישראלישראל ישראל
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

זיהום עריכה

בנחל זורמים שפכי הערים והתעשייה, וכן שפכי מנסרות ומחצבות שמקורם בערים הפלסטיניות, בהתיישבויות ובמחצבות הבנויות לאורכו. בבקעת באר שבע הביוב מהווה מפגע סביבתי משמעותי, משום שאלפי אנשים מתגוררים בקרבה לאפיק הנחל[1][2].

מוקד הזיהום העיקרי הוא שפכי חברון וקריית ארבע המוערכים בכ-15,000 מ"ק ליום. הביוב מזהם גם את שמורת הבשור. זרימה זו שנתה את אופי הנחל, מנחל אכזב המזרים מי שיטפונות באיכות גבוהה, לנחל בו ישנה זרימת קבע של מי ביוב מזוהמים. בנחל זורמים שפכים בכל ימות השנה המזהמים את הנחל ואת מי התהום במורד, לכך ישנן תוספות של שפכים עירוניים ותעשייתיים. בשנת 2002, עתרו לבג"ץ תושבי הכפר הבדווי אום בטין שהנחל זורם במרכזו, יחד עם העמותות הפורום לדו קיום בנגב ואגודת הארבעים למען זכויות הבדווים בנגב, בדרישה ממשרדי הממשלה להקים מתקן לטיהור השפכים[3]. בג"ץ קיבל את העתירה והמדינה התחייבה לקדם את הקמתו עד ינואר 2007[4].לשם הקמת מכון הטיהור אף הוחרמו 36 מיליוני שקלים מהרשות הפלסטינית אך המכון לא הוקם בפרק הזמן שאליו התחייבה המדינה, וביוב המשיך לזרום בנחל[5].

תוכנית געגועים לנחל עריכה

המשרד להגנת הסביבה, החברה להגנת הטבע ורשות ניקוז ונחלים שקמה בשור מפעילים תוכנית חינוכית בנחל חברון הנקראת "געגועים לנחל". התוכנית התלת-שנתית פונה לאנשים הגרים בסביבת נחל חברון, כדי לפתח מודעות ואחריות לנחל ולסביבתו. התוכנית מתייחסת לדרך בה ניתן לייצר את בסיס הידע, החיבור והשייכות בין קבוצות אוכלוסייה שונות לבין הנחל בהשתתפות מערכת החינוך הפורמלית והבלתי פורמלית[דרוש מקור].

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה