נחל מזור
נַחַל מָזוֹר הוא יובל של נחל שילה. אגן הניקוז של הנחל נמצא בהדום השומרון בין צומת גבעת כח (רנטיס) לקיבוץ נחשונים ובמרזבה באזור פתח תקווה והמושבים נחלים, מזור ורינתיה.
 | |
| נחל מזור בחלקו התיכון בזרימה לאחר גשם, ברקע העיר אלעד | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מוצא |
מחנה נחשונים  |
| שפך |
נחל שילה (32°6′13″N 34°54′26″E) |
| מדינות באגן הניקוז |
ישראל |
|
(למפת גוש דן רגילה)   נחל מזור | |
  | |
תחילתו של הנחל ממזרח לעיר אלעד וסיומו עם התמזגותו עם נחל שילה ממזרח לפתח תקווה. הנחל הוא נחל אכזב וחלק מאגן הניקוז של הירקון.
מהלך הנחל עריכה
יובליו העליונים של הנחל נמצאים בהדום השומרון, באזור גדר ההפרדה ממזרח לאלעד, כביש 465 (חוצה בנימין) עובר לאורך פרשת המים בינו לבין אגן הניקוז של נחל בית עריף מדרומו, השלוחה שעליה יושב קיבוץ נחשונים מהווה את קו פרשת המים בינו לבין נחל שילה.
ממערב לבסיס נחשונים מתחתר הנחל ברכס הגבעות הראשון של השומרון ויוצר ערוץ עמוק תוך כדי ירידה תלולה של 80 מ' לאורך שלושה ק"מ כיוון זרימתו ממזרח למערב.
ממערב לקיבוץ נחשונים מצטרף לנחל יובלו העיקרי נחל נחשונים.
בעבר עם יציאתו מהשומרון היה זורם הנחל בערוץ רדוד לאורך השדות שבמרזבה המזרחית מדרום מזרח לצפון מערב לאורך כעשרה ק"מ עד למפגשו עם נחל שילה.
כיום, עקב בניית כביש 6 מפוצל הנחל לשניים, חלקו המזרחי (נחל מזור מזרח) המגיע מהדום השומרון והמנקז אליו את נחל נחשונים זורם במקביל לכביש 6 עד מחלף נחשונים שלאחריו הוא מתמזג עם נחל שילה[1].
חלקו המערבי (נחל מזור מערב) מנקז את חלקה המזרחי של פתח תקווה ואת שטחי מזור, נחלים ורינתיה[2].
תוואי הנחל מתחיל מכביש 6 מדרום למחלף נחשונים, הנחל חוצה מסילת הרכבת המזרחית בגשר נאה מראשית המאה העשרים ומשם הוא זורם מזרחה בשדות מזור ונחלים, בעבר היה יוצר הנחל אגם עונתי מצפון למושב נחלים, באזור זה קיימים מים באפיק הנחל במשך מרבית חודשי החורף.
הנחל חוצה את כביש 471 (מכבית) באזור מחלף עמישב ומשם הוא זורם צפונה עד להתמזגות עם נחל שילה.
מצפון לכביש 471 (מכבית) היה הנחל מציף את שכונת עמישב בפתח תקווה ולכן הוסדר הערוץ והפך למעשה לתעלת ניקוז, באזור צומת סירקין יוצא הנחל מתעלת הניקוז ולאורכו שדרת אקליפטוסים, הנחל חוצה את כביש פתח תקווה-ראש העין וזורם במקביל לנחל שילה עוד כק"מ עד למפגשם.
חי וצומח עריכה
חלקו העליון של הנחל זורם בתוך בתה של סירה קוצנית שמרובים בה הגאופיטים. מהיונקים הגדולים קיימים באזור תנים, שועלים, דרבנים ומאז בניית גדר ההפרדה החלו להתרבות גם הצבאים. חלקו המרכזי של הנחל מצוי ביער קולה – יער אורנים וברושים נטוע שמעורבים בו שרידי גאריגה ים תיכונית כגון קידה שעירה ושרידי בוסתנים. בחלקו התחתון של הנחל שולט הקנה. הערוץ הרדוד והאגם העונתי מהווים מקום רבייה לדו-חיים ובאגם העונתי מצויים עופות מים.
ארכאולוגיה ושרידי אדם עריכה
בחלקו העליון של הנחל מרובים שרידי חקלאות הררית רובה מהתקופה הביזנטית, במפגש שבין ההר למישור החוף כלומר בתפר שבין חלקו התיכון של הנחל לחלקו התחתון עברה דרך הים ההיסטורית בנתיב שבו עובר כיום כביש 444 הישן, לאורכה של הדרך השרידים הבולטים באזור זה הם המאוזוליאום מזור מהתקופה הביזנטית והמבצר הצלבני ושרידי הכפר קולה. בחלקו התחתון של הנחל התקיים ישוב שממנו בולט קבר שיח בחורבת שארי בצמוד לכביש מכבית והכפר הערבי פג'ה המשמר את השם פגי (מעיינות ביוונית, שמה של העיר שהתקיימה בתל אפק) התקיים עד מלחמת השחרור באזור השכונות המזרחיות של פתח תקווה. מסילת הרכבת המזרחית חוצה את הנחל בגשר אבן נאה מהתקופה הטורקית.
חשיבות אקולוגית עריכה
הנחל חשוב כמסדרון אקולוגי בין הדום השומרון (שמורת נחל שילה) לאגן הירקון (הגן הלאומי ירקון) וכריאה ירוקה עבור העיר אלעד ועבור שכונות עמישב ויוספטל בפתח תקווה שבהם נבנה לאורך הנחל פארק שכונתי.
כמויות המים הגדולות הזורמות דרכו בחורף מטהרות את אפיק הירקון והאגם העונתי משמש לרביית דו-חיים.
מסלולי טיול בנחל עריכה
דרך עפר עוברת בחלקו התחתון של הנחל מכביש ראש העין-פתח תקווה ועד לצומת סירקין.
דרך עפר נוספת עוברת בחלקו התחתון מכביש מכבית ועד למסילת הרכבת שם היא נפגשת עם שביל ישראל ושביל האופנים מים אל י-ם הממשיכים לאורך חלקו התיכון והעליון של הנחל.
קישורים חיצוניים עריכה
- גן לאומי-מאוזוליאום מזור, ברשות הטבע והגנים(הקישור אינו פעיל).
- יער אלעד, באתר טנא.
הערות שוליים עריכה
- ^ נחל מזור מזרח, באתר רשות ניקוז ירקון
- ^ נחל מזור מערב, באתר רשות ניקוז ירקון