נחל רבה

נחל בישראל

נַחַל רַבָּה הוא היובל הקטן מבין ארבעת יובליו העיקריים של נחל הירקון (שלושת הנחלים האחרים הם נחל איילון, נחל קנה, נחל שילה). שטח אגן הניקוז שלו הוא כ-40 קמ"ר ויובלו העיקרי הוא נחל סוסי.

נחל רבה
מידע כללי
יובלים נחל סוסי עריכת הנתון בוויקינתונים
שפך נחל הירקון (32°7′6″N 34°54′53″E) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינות באגן הניקוז ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
הגשר מעל הנחל ברחוב יהודה הלוי בראש העין
הנחל בצפון-מערבה של ראש העין
אירוס בנחל רבה
בריכת חורף בנחל רבה
גשר נחל רבה ברחוב יהודה הלוי, עם שלט הסבר
מבט מזרחה על נחל רבה מסמוך לנקודת החיבור שלו עם נחל הירקון

תרבות ואדי רבה התקיימה בו בתקופה הכלקוליתית ויער ראש העין הנטוע לאורכו משובץ אתרי פריחה.

תוואי הנחל עריכה

הנחל מתחיל את זרימתו מדרום לכפר בידיא, בסמוך לכביש 505. באזור זה הנחל עמוק ורחב. הוא ממשיך בזרימתו לכיוון דרום-מזרח, ומשם הוא ממשיך מדרום לכביש 5 דרך יער ראש העין עד לראש העין בנקודה זו נשפך אליו נחל סוסי. עם כניסתו לעיר הנחל עובר מהמתווה ההררי למישור, והוא נעשה צר ורדוד. הוא נשפך לירקון כ-2 ק"מ ממעיינות הירקון, מצפון לכפר הבפטיסטים.

חי וצומח עריכה

בחלקו העליון של הנחל הוא עובר בנוף של בתה הררית שמרובים בה הגאופיטים והעשבוניים. לאחר מפגש הנחל עם נחל סוסי נטוע לאורכו של הנחל יער ראש העין שהוא יער אורנים ובו מצויים אתרי פריחה רבים בחודשי החורף והאביב. בחלקו התחתון של הנחל מראש העין ועד לשפכו לירקון נטועה שדרת אקליפטוסים ומרובים שיחי הקנה. במפגש הנחל עם נחל סוסי מצויה באפיק בריכת חורף.

חשיבות אקולוגית עריכה

נחל רבה מקשר בין המערכות האקולוגית של השומרון ובין המערכת האקולוגית של מישור החוף, בנוסף מהווה הנחל חלק מציר הגבעות שהוא חלק ממסדרון אקולוגי העובר את מדינת ישראל לאורכה. בחלק העובר בראש העין משמש הנחל כריאה ירוקה מרכזית לעיר.

מקורות זיהום עריכה

נחל רבה נושא עמו מזהמים, שפכים ופסולת תעשייתית, המוזרמים אליו משלושה מקורות עיקריים:

ארכאולוגיה ושרידי אדם עריכה

שפע החי והצומח בנחל וסביבותיו, הקרבה למעיינות הירקון ומי התהום הגבוהים והאדמה הפורייה משכו לאזור התיישבות אנושית במאות אלפי השנים האחרונות.

במפגש נחל רבה ונחל סוסי שתי מערות ששימשו את האדם הקדמון, מערת קסם ומערת שקיף א שיח. בנחל התגלתה לראשונה התרבות מהתקופה הכלקוליתית תרבות ואדי רבה בשטח ראש העין. מעל הנחל בתחומי ראש העין נמצאים שרידי הכפר עזבת צרטה מתקופת הברזל (סוף תקופת השופטים) בסביבות הנחל אתרים רבים מהתקופה הביזנטית ובניהם חורבת דייר.

אזור התעשייה שער שומרון עריכה

החל מתחילת העשור השני של המאה ה-21 מקדמות המועצה האזורית שומרון, המועצה המקומית אלקנה והמועצה המקומית אורנית תוכנית לאזור תעשייה לאורך נחל רבה, בשטח של 2,700 דונם, בין מחצבת נחל רבה שמדרום לכביש 5 ועד לאזור הגבעות שמצפון לכביש, סמוך לאזור בו הוקם מחלף שער שומרון. את אזור התעשייה תנהל החברה לפיתוח השומרון[1]. באפריל 2020 אישרה מועצת התכנון העליונה במנהל האזרחי להפקיד את התוכנית להקמת אזור התעשייה[2][3].

נחל רבה וראש העין עריכה

עיריית ראש העין מתעתדת להפוך את חלקו של הנחל הזורם ביער ראש העין וחוצה את העיר לרוחבה לאתר תיירותי שיכלול חורשות, מתקני נופש פעיל, שבילים לרוכבי אופניים, משטח גלגיליות ובית קפה. האתר יקרא "טיילת צלילי המוזיקה", וימתח לכל אורכה של העיר. התכנון כרוך בהטיית הנחל והעמקתו, ויתפרש על פני שטח של 115 דונם.

מסלולי טיול בנחל עריכה

ניתן לטייל כמעט לכל אורכו של הנחל.

לאורך הנחל משפכו לירקון ועד לראש העין עובר שביל למטיילים ורוכבי אופניים המתחבר לטיילת ראש העין, הטיילת ממשיכה עד לכניסה ליער ראש העין ושם עובר בנחל שביל המסומן בסימון שבילים כחול הממשיך לאורך הנחל עד למפגשו עם נחל סוסי וממשיך עם אחד מיובליו של נחל רבה עד לאלקנה. בתחומי יער ראש העין מתפצל מהשביל הכחול שביל המסומן אדום המוביל לאתרי פריחה ולחורבת דייר.

בסוף הנחל הקימה העירייה אגם אקולוגי, מצפור, ובמת מופעים, שהכניסה אליהם היא מרחוב דרך הציונות.

הרחצה בנחל אסורה ומסוכנת על פי הודעת העירייה.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא נחל רבה בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה