נייג'ל לינדזי
נייג'ל לינדזי (באנגלית: Nigel Lindsay; נולד ב-17 בינואר 1969)[1] הוא שחקן תיאטרון וקולנוע אנגלי. ב-2011 היה מועמד לפרס הקומדיה הבריטית בקטגוריית ההופעה הקומית הטובה ביותר בקולנוע על משחקו בתפקיד בארי בסרטו של כריס מוריס "Four Lions".[2] הוא שיחק בתפקיד הראשי בהפקה המקורית בווסט אנד של המחזמר "שרק" בתיאטרון רויאל דרורי ליין.
 | |
| לידה |
17 בינואר 1969 (בן 55) סט. ג'ון ווד, הממלכה המאוחדת  |
|---|---|
| מדינה |
הממלכה המאוחדת |
| מקום לימודים |
|
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
ביוגרפיה עריכה
לינדזי נולד בסנט ג'ון ווד שבלונדון. הוא למד בבית הספר Merchant Taylors' School ובאוניברסיטת ברמינגהאם שם למד אנגלית וצרפתית. אחרי הלימודים באוניברסיטה עבד במשך שלוש שנים כאנליסט בבורסה. אחרי שהופיע בהפקה של המחזה "The Thwarting of Baron Bolligrew" מאת רוברט בולט, ויתר על עבודתו בסיטי והחל ללמוד בבית הספר למשחק ובר דאגלס אקדמי, שם זכה במלגת אמהרסט ובר. מייקל פריי, שביים אותו בהופעת הסיום במחזה "Charley's Aunt", נתן לו עבודה מקצועית ראשונה עם להקת התיאטרון "Great Eastern Stage".
קריירה עריכה
בתחילת הקריירה שלו עבד לינדזי בעיקר בתיאטרון. אחד מתפקידיו הראשונים היה בדמות מלך צרפת במחזה "המלך ליר" בתיאטרון רויאל קורט עם טום וילקינסון בתפקיד ליר ואנדי סירקיס בתפקיד השוטה. בערב פוקר אצל השחקן סמואל וסט ביקש פטריק מרבר מלינדזי להשתתף בסדנת אלתורים של מחזה על פוקר. הצגת הבכורה של המחזה "Dealer's Choice" הייתה בפברואר 1995 בתיאטרון הלאומי, לינדזי שיחק בתפקיד מאגסי וכן השתתפו בקאסט המקורי ריי וינסטון ופיל דניאלס. המחזה הועבר לתיאטרון וודוויל, וזה באותה שנה בפרס איבנינג סטנדרד לקומדיה הטובה ביותר ובפרס גילדת הכותבים למחזה הטוב ביותר. עוד בתיאטרון שיחק לינדזי בתפקיד מקס במחזה "הדבר האמיתי" מאת טום סטופארד שזכה בשנת 2000 בשלושה פרסי טוני. ב-2004 הופיע בתפקיד אריאל בהפקה זוכת פרס אוליבייה של התיאטרון הלאומי למחזה "איש הכריות" מאת מרטין מקדונה יחד עם ג'ים ברודבנט ודייוויד טננט. בשנת 2005 כיכב בתפקיד נתן דטרויט במחזה "ברנשים וחתיכות" בתיאטרון פיקדילי, וב-2010 שיחק בדמות צ'ארלי מאגס במחזה "Sucker Punch" מאת רוי ויליאמס בתיאטרון רויאל קורט. לינדזי שיחק בחמישה מחזות בתיאטרון אלמיידה, בתפקיד לני במחזה "הביתה" מאת הרולד פינטר עם קן קרנהאם ודני דייר ב-2009, ובתפקיד מו אקסלרוד במחזה " Awake and Sing" מאת קליפורד אודטס לצדן של סטוקרד צ'אנינג וג'ודי ויטאקר. על הופעתו זו היה מועמד בשנת 2008 לפרס Whatsonstage לשחקן המשנה הטוב ביותר.[3]
לינדזי הופיע בתפקידים רבים בסדרות טלוויזיה בהן "ספוקס", "עדות אילמת", "להעיר את המתים", "רציחות במידסומר", "תחבולות חדשות" ו"בין השורות". ב-1997 גילם את אודו סטיבנס בעיבוד של ערוץ 4 לרומנים "A Dance to the Music of Time". הוא שיחק בתפקיד רון בייקר הבוס של יואן מקגרגור בסרט "ההונאה הגדולה"; היהודי לוי בסדרת הטלוויזיה "רומא"; שריף ג'וני ביהאן ב-"Gunfight at the O.K. Corral" של ה-BBC; לוטננט קולונל מרווין גונין בדרמה "The Relief of Belsen" עם איאן גלן; ובקומדיה "Tunnel of Love" לצדם של ג'ק די וסיימון ניי. לינדזי עבד עם סטיב קוגן בסרטי "אלן פרטרידג'", עם ארמנדו יאנוצ'י ב"המופע של ארמנדו יאנוצ'י", עם ג'ניפר סונדרס בשתי עונות של "ג'אם וג'רוזלם", ועם כריס מוריס בסדרה הקומית "Brass Eye".
ב-2011 זכה לינדזי בפרס Whatsonstage לשחקן המשנה הטוב ביותר על הופעתו בתפקיד ד"ר הארי היימן במחזה "Broken Glass" מאת ארתור מילר בתיאטרון טריסייקל.[4] ב-27 בפברואר 2012 סיים לשחק בתפקיד שרק בהפקה של הווסט אנד למחזמר "שרק". הצגת הבכורה הייתה ב-14 ביוני 2011 בתיאטרון דרורי ליין וב-2012 הוא היה מועמד לפרס אוליבייה ולפרס Whatsonstage.com לשחקן הטוב ביותר במחזמר.[5][6] עוד בתיאטרון שיחק לינדזי לצדו של דייוויד טננט בתפקיד בולינגברוק במחזה "ריצ'רד השני" בהפקת RSC בסטרטפוד ובברביקן; וכן הופיע בדמות ג'ק מקרקן בהפקה מחודשת של התיאטרון הלאומי למחזה "עסק משפחתי" בתיאטרון אוליבייה.
פילמוגרפיה עריכה
טלוויזיה עריכה
| שנה | שם | שם באנגלית | תפקיד | הערות |
|---|---|---|---|---|
| 1992 | ביי ביי בייבי | Bye Bye Baby | אבא | סרט טלוויזיה שכתב ג'ק רוזנטל |
| בין השורות | Between the Lines | המפקח אלן גרנט | בפרק "Nothing to Declare" | |
| 1993 | The Bill | השוטר טיילר | בפרק "The Right Man for the Job" | |
| 1994 | A Few Short Journeys of the Heart | שיכור | מאת אנדרו דייוויס | |
| 1995 | The Bill | פיטר רובינסון | בפרק "Mitigating Circumstances" | |
| 1995–1998 | Dressing for Breakfast | דייב | סיטקום | |
| 1997 | Brass Eye | תפקידים שונים | מאת כריס מוריס | |
| A Dance to the Music of Time | אודו סטיבנס | 2 פרקים | ||
| 1999 | דז'ה וו | Déjà Vu | טים | סרט טלוויזיה |
| 2000 | Harbour Lights | צ'ארלי באדן | בפרק "A Quiet Storm" | |
| Too Much Sun | דייב סטמפ | בבימויו של מל סמית' | ||
| 2001 | The Armando Iannucci Shows | תפקידים שונים | 6 פרקים | |
| 2002 | I'm Alan Partridge | בוב פרייזר | בפרק "Bravealan" | |
| 2003 | רציחות במידסומר | Midsomer Murders | סמל בילוש ג'יימס נולנד | בפרק "Painted in Blood" |
| חדר מיון | Casualty | ג'ד בלקבורן | בפרק "Never Judge a Book" | |
| המשפחה שלי | My Family | רוי | בפרק ספיישל חג המולד | |
| 2004 | חוק מרפי | Murphy's Law | בלש גארי פנדר | בפרק "Bent Moon on the Rise" |
| Frances Tuesday | למברט | סרט טלוויזיה | ||
| Tunnel of Love | ג'ף | מאת סיימון ניי | ||
| 2005 | The Bill | סמל בילוש פיט לנקסטר | בפרק "301" | |
| תחבולות חדשות | New Tricks | אלן | סדרת טלוויזיה (פרק אחד) | |
| All About George | מאק | |||
| 2006–2008 | ג'אם וג'רוזלם | Jam and Jerusalem | מרקוס | סדרת טלוויזיה (9 פרקים) |
| 2007 | רומא | Rome | לוי | סדרת טלוויזיה (6 פרקים) |
| The Gunfight at the OK Corral | שיריף ג'ון ביהן | |||
| The Relief of Belsen | מרווין גונין | סרט טלוויזיה | ||
| 2009 | להעיר את המתים | Waking the Dead | דוולין | בפרק "Substitute" |
| 2010 | עדות אילמת | Silent Witness | סמל בילוש גאס רוג'רסון | בפרק "Intent" |
| ספוקס | Spooks | ג'ייקוב צ'פמן | סדרת טלוויזיה (פרק אחד) | |
| 2011 | Mid Morning Matters with Alan Partridge | טומי גסקל | בפרק "Tora Bora Alan" | |
| 2012 | The Best of Men | מר הית' | סרט טלוויזיה | |
| המפקח ג'ורג' ג'נטלי | Inspector George Gently | סמל בילוש סטאת'ם | בפרק "Gently in the Cathedral" | |
| הפחד | The Fear | דוני | מיני-סדרה | |
| 2013 | Gifted | מייקל | ||
| פוארו | Agatha Christie's Poirot | פרנצ'סקו | בפרק "The Labours of Hercules" | |
| The Tunnel | ג'ונו | סדרת טלוויזיה (4 פאקים) | ||
| 2015 | המלחמה של פויל | Foyle's War | קלייטון דל מאר | בפרק "High Castle" |
| You, Me and the Apocalypse | סמל בילוש פרנק ארדן | |||
| The Devil You Know | ד"ר גריגס | פרק פיילוט | ||
| 2016 | Death in Paradise | אנדי המונד | סדרת טלוויזיה (פרק אחד) | |
| ויקטוריה | Victoria | סר רוברט פיל | ||
| 2017 | בלתי נשכח | Unforgotten 2 | טוני קלסי | עונה שנייה |
| Innocent | פקד בילוש ויליאם ביץ' | |||
| 2019-2017 | זהב לבן | White Gold | טוני וולש "וולשי" | 2 עונות; 12 פרקים |
| 2018 | חף מפשע | Innocent | ויליאם ביץ' | מיני-סדרה |
| מוגנים | Safe | ג'וג'ו | סדרת טלוויזיה | |
| בלי לפגוע | No Offence | טרי טיילור | 2 פרקים | |
| 2019 | פשע במעגל סגור | The Capture | טום קנדריקס | |
| 2020 | ההרעלות בסולסברי | The Salisbury Poisonings | פול מיילס | מיני-סדרה |
| הממלכה האחרונה | The Last Kingdom | רודרי | 4 פרקים |
קולנוע עריכה
| שנה | שם | שם באנגלית | תפקיד | הערות |
|---|---|---|---|---|
| 1999 | Rogue Trader | רון בייקר | ||
| 2001 | מייק באסט: מנהל את אנגליה | Mike Bassett: England Manager | ||
| 2003 | בלאק בול | Blackball | יו"ר טרגיטקס | |
| 2005 | איזה יום יפה | On a Clear Day | Sharp Suit | |
| 2006 | סקופ | Scoop | עובד עם סטרומבל | בבימויו של וודי אלן |
| 2010 | Four Lions | בארי | מועמדות לפרס הקומדיה הבריטית | |
| First Night | מרטין מייס | |||
| 2013 | Alan Partridge: Alpha Papa | ג'ייסון טרסוול | ||
| Breakfast with Jonny Wilkinson | נייג'ל מייטלנד | |||
| ריצ'רד השני | Royal Shakespeare Company: Richard II | בולינגברוק | שידור חי של הצגה בבתי קולנוע | |
| 2014 | National Theatre: A Small Family Business | ג'ק מקרקן | שידור חי של הצגה בבתי קולנוע | |
| 2017 | Access All Areas | מאק | ||
| 2020 | שש דקות לחצות | Six Minutes to Midnight | וויט'לי |
תפקידים בתיאטרון עריכה
| שנה | שם | שם באנגלית | תפקיד | הערות |
|---|---|---|---|---|
| 1991 | The Girl Who Fell to Earth | פוטוריק / דנילו | ליליאן בייליס וסיבוב הופעות | |
| 1992 | אנה קארנינה | Anna Karenina | סטיבה | טריסייקל וסיבוב הופעות |
| 1992 | Relative Values | לורד מרשווד | סליסברי פלייהאוס | |
| 1993 | המלך ליר | King Lear | מלך צרפת | תיאטרון רויאל קורט |
| 1995 | Dealer's Choice | מוגסי | התיאטרון המלכותי הלאומי / וודוויל | |
| 1995 | The Tower | לנדרי | תיאטרון אלמיידה | |
| 1996 | Blue Remembered Hills | ג'ון | התיאטרון המלכותי הלאומי | |
| 1998 | The London Cuckolds | טאונלי | התיאטרון המלכותי הלאומי | |
| 1999 | Morphic Resonance | ג'ים | דונמאר ורהאוס | |
| 1999–2000 | הדבר האמיתי | The Real Thing | מקס | דונמאר / אלברי / אתל בארימור - ברודוויי |
| 2002 | Push Up | פרנק | תיאטרון רויאל קורט | |
| 2002 | Bedroom Farce | ניק | תיאטרון אולדוויץ' | |
| 2003 | הסערה | The Tempest | סטפנו | אולד ויק |
| 2003 | World Music | ג'ף פלון | תיאטרון שפילד קרוסיבל | |
| 2003 | איש הכריות | The Pillowman | אריאל | התיאטרון המלכותי הלאומי |
| 2004 | Earthly Paradise | ויליאם מוריס | תיאטרון אלמיידה | |
| 2005 | Woman Before | פרנק | תיאטרון רויאל קורט | |
| 2005 | Romance | נאשם | תיאטרון אלמיידה | |
| 2005 | ברנשים וחתיכות | Guys and Dolls | נתן דטרויט | תיאטרון פיקדילי |
| 2007 | Awake and Sing | מו אקסלרוד | תיאטרון אלמיידה | |
| 2008 | The Homecoming | לני | תיאטרון אלמיידה | |
| 2008 | Under the Blue Sky | רוברט | תיאטרון הדוכס מיורק | |
| 2010 | סאקר פאנץ' | Sucker Punch | צ'ארלי מאגס | תיאטרון רויאל קורט |
| 2010 | Broken Glass | ד"ר הארי היימן | תיאטרון טריסייקל | |
| 2011 | שרק | Shrek the Musical | שרק | תיאטרון דרורי ליין |
| 2013 | The Same Deep Water as Me | בארי פטרסון | דונמאר ורהאוס | |
| 2013 | ריצ'רד השני | Richard II | בולינגברוק | הלהקה השייקספירית המלכותית סטרטפורד / ברביקן |
| 2014 | A Small Family Business | ג'ק מקרקן | התיאטרון המלכותי הלאומי | |
| 2014 | Speed the Plow | צ'ארלי פוקס | תיאטרון פלייהאוס | |
| 2015 | Bull | קרטר | יאנג ויק | |
| 2016 | ברנשים וחתיכות | Guys and Dolls | נתן דטרויט | תיאטרון פניקס |
| 2016 | Harrogate | הוא | תיאטרון רויאל קורט וסיבוב הופעות |
קישורים חיצוניים עריכה
נייג'ל לינדזי, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ Nigel Lindsay, IMDb
- ^ Darvill, Josh. "In Full: British Comedy Awards 2010/2011 winners announced". אורכב מ-המקור ב-2018-05-20. נבדק ב-2017-05-12.
- ^ "The 2008 Theatregoers' Choice Award Winners".
- ^ "Whatsonstage Awards 2011 - Your Winners for 2011". אורכב מ-המקור ב-2012-02-02. נבדק ב-2017-05-12.
- ^
Jasper Rees, Nigel Lindsay: Into the limelight, wearing a mask, The Telegraph, 4 May 2011
- ^ CB (22 בדצמבר 2005). "The Big Interview: Nigel Lindsay". officiallondontheatre.co.uk. נבדק ב-14 באוגוסט 2011.
{{cite web}}: (עזרה)
