ויקיפדיה

ניין אינץ' ניילז

להקת רוק תעשייתי אמריקאית

ניין אינץ' ניילז (באנגלית: Nine Inch Nails; לעיתים מסוגנן כ-NIN) הוא הרכב רוק אמריקאי שמקורו מקליבלנד, אוהיו.

ניין אינץ' ניילז
Nine Inch Nails
משמאל לימין: מלפנים: ג'ורדי וייט, טרנט רזנור, אהרון נורת' מאחור: אלסנדרו קורטיני, ג'וש פריס
משמאל לימין:
מלפנים: ג'ורדי וייט, טרנט רזנור, אהרון נורת'
מאחור: אלסנדרו קורטיני, ג'וש פריס
מקום הקמה קליבלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות קליבלנד, אוהיו, ארצות הברית
תקופת הפעילות מ-1988
סוגה אינדסטריאל מטאל
רוק אלטרנטיבי
חברת תקליטים אינטרסקופ רקורדס, איילנד רקורדס, קולומביה רקורדס, TVT
פרסים והוקרה
www.nin.com
פרופיל ב-IMDb
חברים
טרנט רזנור
אטיקוס רוס
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
ניין אינץ' ניילז בהופעה חיה

ההרכב נוסד בשנת 1988 על ידי טרנט רזנור. רזנור משמש כמפיק מוזיקלי, זמר וכותב שירים, ולרוב הוא הנגן היחיד בשירי הלהקה. בסיבובי ההופעות נגנים אחרים מצטרפים אליו בתור להקת ליווי, אך בפועל ניין אינץ' ניילז הוא פרויקט סולו של רזנור.

הלהקה זכתה בשני פרסי גראמי. כמו כן, זכה רזנור בתואר "אחד מ-25 האנשים המשפיעים של אמריקה" במגזין "טיים", והלהקה דורגה במקום ה-94 ברשימת 100 האמנים הגדולים בכל הזמנים של מגזין הרולינג סטון. RIAA מעריך שהלהקה מכרה כ-10 וחצי מיליון אלבומים בארצות הברית לבדה, ולמעלה מ-20 מיליון בזירה הבינלאומית.

Nine Inch Nails דורגה במקום ה-94 בקטגוריית "האומנים הגדולים בכל הזמנים" במגזין הרולינג סטון.[1]

היסטוריה עריכה

תחילת הדרך עריכה

טרנט רזנור נולד ב-17 במאי בשנת 1965. הוא אומץ בגיל צעיר על ידי הורי אמו וגדל בעיירה חקלאית קטנה בפנסילבניה. הוא ניגן בטובה במסגרת התזמורת של בית ספרו, ובנוסף נחשב ילד פלא עקב נגינתו המיומנת בפסנתר וסקספון.

בשנת 1987 עבר לקליבלנד כדי לנגן בקלידים בהרכב הסינת'פופ Exotic Birds. בתקופה זו עבד רזנור בתור מנקה ושרת באולפן הקלטות קטן בשם "Right Track Studios", ומנהלי האולפן נתנו לו רשות להקליט מדי פעם גרסאות דמו של שיריו כשהאולפן לא היה בשימוש (לרוב מחצות עד שעות הבוקר המוקדמות). הקלטות אלה למעשה הפכו לאלבום הבכורה של ניין אינץ' ניילז - "Pretty Hate Machine", אותו הוציאה TVT (חברת תקליטים עצמאית) בשנת 1989. רזנור היה ביחסים עגומים עם חברי להקת ה-Exotic Birds עקב עזיבתו ממנה והוא לא הצליח למצוא נגנים עם טעם מוזיקלי דומה (שילוב של רוק כבד ומוזיקה אלקטרונית). לכן, בהשראת פרינס והלהקה הבריטית The The (בה יש רק חבר רשמי אחד), החליט להיות הנגן היחיד באלבום. באמצעות תהליך מורכב של אובר-דאבינג אנלוגי ביצע את כל התפקידים (שירה, תופים, גיטרה חשמלית, גיטרה בס, סינתיסייזר ופסנתר). דפוס זה חוזר ברוב אלבומי הלהקה.

שירי האלבום התאפיינו בצליל אינדסטריאל מטאל ובמילים אפלות מאוד, אך בניגוד ללהקות מאותו ז'אנר (למשל סקיני פאפי ומיניסטרי) הלחין רזנור מנגינות פופ קליטות והדבר עזר לאלבום להגיע למעמד פלטינה. הקליפ לסינגל "Head Like a Hole" שודר ב-MTV, והסינגל השני "Down in It" הפך ללהיט מועדונים. למעשה, כשנתיים לפני הפריצה של להקות כגון נירוונה, רד הוט צ'ילי פפרס ואינספור אחרות, ניין אינץ' ניילז - יחד עם ואר.אי.אם. ופיית' נו מור - היו מהלהקות האלטרנטיביות הבודדות במיינסטרים.

הלהקה הופיעה באירופה יחד עם ג'יינז אדיקשן ורזנור סומן על ידי מבקרי מוזיקה רבים כווירטואוז חדשני. לצד ההצלחה הביקורתית והמסחרית המוקדמת, שימוש קיצוני בקוקאין ומתחים בין הלהקה לאנשי חברת התקליטים TVT גרמו לסיבוב ההופעות הראשון להיות כאוטי - רוב ההופעות כללו ריסוק מוחלט של כלי הנגינה וציוד ההגברה והתאורה.

שנות ה-90: הצלחה מסביב לעולם עריכה

בשנת 1991, ללא כל מעורבות של רזנור, חברת אינטרסקופ רקורדס שיתפה פעולה עם TVT והחתימה את ניין אינץ' ניילז. רזנור התנגד בחריפות למהלך זה, ודרש שאינטרסקופ תעניק לו חופש יצירתי מוחלט ותוציא את אלבומיו במסגרת חברת-בת שהיא תממן בשם "Nothing Records".

לאחר סיבוב הופעות כושל עם גאנז אנד רוזס, החל רזנור להקליט את האלבום השני של ניין אינץ' ניילז בווילה יוקרתית בלוס אנג'לס. באותה וילה, בשנת 1969, נרצחה השחקנית שרון טייט וארבעה מחבריה על ידי הכנופיה של צ'ארלס מנסון. הלהקה קיבלה חשיפה תקשורתית שלילית, אם כי רזנור טען כי בעת רכישת הווילה לא ידע שאותו אירוע טרגי התרחש בה.

"Broken", מיני אלבום שביחס לאלבום הבכורה התבסס פחות על כלים אלקטרונים, יצא בספטמבר של שנת 1992. הסינגל "Wish" זכה בפרס גראמי והלהקה יצאה לסיבוב הופעות בינלאומי נוסף, כולל הופעה בפסטיבל וודסטוק 94' בשנת 1994.

באותה שנה הוציאה הלהקה את "The Downward Spiral", שהגיע למקום השני במצעד הבילבורד. זהו אלבום קונספט המתאר קריסה נפשית של בן אדם, ומבקרי מוזיקה רבים הכתירו אותו מיד בתור יצירת מופת. הסינגל "Closer", שיר פאנק פרובוקטיבי ברוח הלהיטים המוקדמים של פרינס, זכה להצלחה בינונית במצעדי הפזמונים, אך בערוץ MTV הקליפ השנוי במחלוקת לשיר זכה להצלחה חסרת תקדים. קליפ זה, הכולל אפקטים ביזאריים ודימויים מעולם ה-BDSM, הגיע למקום הראשון ברשימת 100 הקליפים הטובים בכל הזמנים של ערוץ VH1.

הסינגל השני שיצא היה Hurt, בלדת רוק מינימלסטית. בשנת 2002 ביצע ג'וני קאש לשיר זה גרסת כיסוי מצליחה מאוד.

בעקבות הצלחת האלבום, יצאה הלהקה לסיבוב ההופעות עולמי בשם "Self Destruct Tour". הופעות אלה אופיינו ברקדנים, פירוטכניקה ואפקטים ויזואליים יוקרתיים - טרנט רזנור העיד כי האומנים קיס ופינק פלויד השפיעו על הסגנון המרהיב של ההופעות. מופע החימום היה מרלין מנסון, אותו גילה רזנור (וגם הפיק את אלבום הבכורה של להקתו Portrait of an American Family).

באותה תקופה רזנור העיד בראיונות כי האלבום האהוב עליו הוא Low. לכן, בשנת 1995 יצאה הלהקה לסיבוב הופעות משותף עם דייוויד בואי, אשר בעצמו היה מעריץ של ניין אינץ' ניילז והופתע לגלות כי הדבר הדדי. רזנור הוזמן על ידי בואי לשתף עמו פעולה בשיר "I'm Afraid of Americans" שהופיע באלבום Earthling. רזנור השתתף גם בקליפ שליווה את השיר, ובו הוא נראה רודף אחרי בואי ברחובות ניו יורק.

בסוף שנת 1999 הוציאה הלהקה את האלבום הכפול "The Fragile", אשר הגיע למקום הראשון במצעד הבילבורד. רזנור הוסיף לצליל של הלהקה סגנונות רבים באלבום (טריפ הופ, אמביינט, ארט רוק) והלהיטים מתוכו היו "Into the Void", "Wer'e in this Together" ו-".Starfuckers inc".

אחרי צאת האלבום, יצאו אלבום הרמיקסים "Things Falling Apart", וכן אלבום ההופעה "And All that Could Have Been" בפורמט CD ובפורמט DVD. למהדורה המוגבלת של גרסת ה-CD צורף מיני אלבום בשם Still, הכולל ביצועים מיוחדים למספר שירים ישנים של הלהקה, וכן 5 שירים חדשים.

המאה ה-21 עריכה

במשך מספר שנים רזנור התבודד בביתו בניו אורלינס, לא הוציא לאור מוזיקה חדשה ונמנע מכל כיסוי תקשורתי. ההנחה הרווחת (שאומתה מאוחר יותר כשביצע קאמבק והסכים להתראיין) היא שסבל מדיכאון קשה והתמכר להרואין. סולן להקת רייג' אגיינסט דה משין זאק דה לה רוחה שכר את שירותיו של רזנור בתור מפיק לאלבום סולו אך פרויקט זה לא הניב פרי.

בשנת 2005, הוציא רזנור את האלבום "With Teeth". לראשונה הסכים רזנור להקליט את כל האלבום עם נגנים אחרים (המתופף בחלק מהאלבום הוא דייב גרוהל). אלבום זה היה השני של הלהקה ברצף להגיע למקום הראשון מצעד הבילבורד וכלל את הלהיטים "The Hand that Feeds", "Only" ו-"Every Day is Exactly the Same" (אשר הופיע בסרט מבוקש).

שנתיים לאחר צאת האלבום, הוציאה הלהקה את "Beside You in Time", סרט DVD אשר מתעד את הופעותיה בסיבוב שליווה את האלבום. בהמשך אותה השנה, ב-17 באפריל 2007, יצא האלבום המוערך "Year Zero", אלבום קונספט המבקר את המדיניות של הנשיא ג'ורג' בוש הבן ומתאר אפוקליפסה. טרם צאתו של האלבום, פתח רזנור במשחק מציאות חלופית (alternate reality game), שבמסגרתו הוקמו אתרי אינטרנט רבים לצורך קידום הרעיון שעמד מאחורי האלבום, ופוזרו רמזים לאתרים אלה באמצעים שונים (אותיות מודגשות על חולצות של סיבוב הופעות, קוד מורס המושמע בסוף של שיר שנמצא על גבי התקן אחסון נייד בתא שירותים לאחר הופעה של הלהקה, ומוביל לכתובת אינטרנט, וכן הלאה). אחד משיאי המשחק היה הופעה אליה הוזמנו מעריצים אשר נרשמו לרשימת התפוצה של אחד מאתרי המשחק (Open Source Resistance). מספר ימים לפני ההופעה הונחו המעריצים להגיע לנקודת מפגש, שם נלקחו מהם מכשירי הסלולר שלהם, והם הוסעו באוטובוסים למקום ההופעה. במהלך השיר השישי להופעה, האורות כבו, וקבוצת שוטרי ימ"מ עלו לבמה תוך השמעת צעקות וקולות נפץ. לאחר צאת האלבום, יצא אלבום הרמיקסים Y34RZ3R0R3MIX3D, והוקם האתר remix.nin.com בו מוזמנים המעריצים להוריד, לערוך ולהעלות מיקסים שלהם לשירי הלהקה.

ב-13 במרץ 2007, הלהקה הוציאה את הסינגל "Survivalism".

ב-5 בספטמבר 2007 הופיעה הלהקה בישראל.

בשנת 2008, לאחר שהשתחרר מן החוזה שלו בחברת התקליטים Interscope Records, יצא רזנור לדרך עצמאית. האלבום הראשון שהוציא כאמן עצמאי היה "Ghosts", הכולל 36 רצועות אינסטרומנטליות. אלבום זה הופץ באמצעות האינטרנט תחת רישיון Creative Commons, המאפשר הפצה חופשית שלו, ושימוש בחומריו עבור יצירות נוספות. ב-5 במאי 2008 יצא אלבומה השביעי של הלהקה, "The Slip" להורדה חופשית מהאתר של הלהקה.

ב-2013, לאחר מספר שנים בהן רזנור עבד בהפקה מוזיקלית של אומנים אחרים והלחנת פסי-קול, יצא האלבום "Hesitation Marks" בחברת קולומביה רקורדס. הוא זכה להצלחה והלהקה יצאה לסיבובי הופעות עולמיים עם סאונדגארדן וקווינס אוף דה סטון אייג'.

בספטמבר 2020 נכנסו רזנור ו-5 חברים נוספים ב-NIN (אלסנדרו קורטיני, רובין פינק, דני לוהנר, כריס ורנה, אילן רובין ואטיקוס רוס) להיכל התהילה של הרוק אנד רול.[2]

פרויקטים נוספים עריכה

בשנת 1994 הפיק רזנור את הפסקול של רוצחים מלידה, סרט הפשע של אוליבר סטון. בשנת 2010 זכה רזנור בפרס אוסקר עבור הפסקול שהלחין לסרט הרשת החברתית.

בשנת 1996 חברת id Software הוציאה לאור את משחק היריות המצליח "Quake". פסקול המשחק וצלילי הרקע תוכנתו על ידי רזנור, והשפעתו הייתה כה רבה עד שאחד מהנשקים במשחק נקרא "Nailgun" על שם הלהקה, וכן לוגו הלהקה "NIИ" מופיע על קופסאות התחמושת של נשק זה, הפזורות במשחק.

 
ניין אינץ' ניילז בהופעה חיה, 2005

דיסקוגרפיה עריכה

אלבומי אולפן עריכה

מיני-אלבומים עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

מיזמי קרן ויקימדיה
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ניין אינץ' ניילז

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 100 Greatest Artists: Nine Inch Nails, ברולינג סטון
  2. ^ Andy Greene, Andy Greene, Nine Inch Nails, Notorious B.I.G., Whitney Houston Lead Rock and Roll Hall of Fame 2020 Class, Rolling Stone, ‏2020-01-15 (באנגלית אמריקאית)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=ניין_אינץ%27_ניילז&oldid=36343220"