נימפית החורשף

מין של פרפר

נִימְפִית הַחֻרְשָׁף (שם מדעי: Vanessa cardui) הוא מין פרפר, מהנפוצים ביותר בכדור הארץ, המופיע גם ברחבי ישראל ברוב ימות השנה אך במספרים גדולים בעיקר באביב בעת נדידתו צפונה. צבעיו בגוני חום ושחור עם כתמים בולטים בצבע כתום עד כתום-אדמדם ונקודות שחורות ולבנות, ומוטת כנפיו היא כ-6 ס"מ. הוא ניזון מצוף, בעיקר מפרחים של בני משפחת המורכבים, החלמיתיים, הסרפדים, ולעיתים המצליבים.

קריאת טבלת מיוןנימפית החורשף
מצב שימור
conservation status: least concernנכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חשש
conservation status: least concern
ללא חשש (LC)‏[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: פרוקי-רגליים
מחלקה: חרקים
סדרה: פרפראים
תת־סדרה: Glossata
משפחה: נימפיתיים
סוג: נימפית
מין: נימפית החורשף
שם מדעי
Vanessa cardui
ליניאוס, 1758
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
נימפית החורשף - מבט על
ביצת נימפית החורשף
זחל בוגר של נימפית החורשף
בקיעת הפרפר מהגולם
נימפית החורשף, חיפה

השם Vanessa מקורו בלטינית ומשמעותו "של ונוס", השם נימפית בא מהמילה נימפה ומשמעותו אישה צעירה. "חורשף" הוא ארטישוק, ויחד עם קרדה ו-Carduus, מדובר בסוגי צמחים ממשפחת המורכבים, שבסביבתם נפוץ הפרפר[2]. מין זה של פרפרים מכונה בארצות הברית גם "גבירה צבועה" או "הקוסמופוליטית".

מחזור החיים עריכה

הפרפר מעדיף חום יחסי ואזורים שבהם נפוצים צמחי הצוף שלו, והוא נמצא ב"הגירה" כמעט מתמדת בחיפוש אחר אזורי מזון חדשים. ההגירה היא בדרך כלל צפונה, אך לעיתים נראים בסתיו גם פרפרים המהגרים חזרה דרומה לקראת החורף. מנגנוני הניווט שלו נסמכים על השמש. מחזור חייו הוא כ-25–40 יום, מהם הוא במצב פרפר רק כשבועיים. ההגירה צפונה באביב מתרחשת לפיכך על פני כמה דורות (להבדיל מ"נדידה" בה הפרט עצמו חוזר למוצאו) מה שנקרא נדידה בין דורית[3]. לפרפר כושר תעופה מרשים והוא מסוגל לעוף במהירות במשך שעות עשרות ק"מ ואף יותר, תוך שהוא נעזר ברוח[4].

כיוון שהפרפר בהגירה מתמדת הוא נאלץ להתרבות במהלכה. לרוב בשעות אחר הצהריים שומר הזכר (הפוליגיני) על תצפית ממקום נבחר, מגרש זכרים מתחרים (על ידי מעוף אנכי), ונותן לנקבות להיכנס לאזור. הנקבה עוזבת את מעופה באופן זמני כדי למצוא צמחים מתאימים להטלת הביצים. הביצה בצורת חבית, אורכה כ-0.6 מ"מ, צבעה ירוק בהיר, לאורכה צלעות אורך ולרוחבה חריצים דקים. אחרי כ-4–6 ימים הביצה משחירה, ולמחרת בוקע הזחל ומיד מקפל על עצמו את העלה כדי ליצור מחסה מקור ומטורפים. הוא אוכל את רוב העלה ואת שאר חלקי הצמח, ועובר משם לעלה מסתור חדש. בבקיעתו אורכו 1.7–2 מ"מ והוא בצבע חום עד אפור כהה עם ראש שחור מבריק. בשיא גודלו הוא באורך של כ-35–40 מ"מ, קוצני ובעל שערות קצרות על גופו[4].

לאחר כשבועיים עד שלושה מוצא הזחל מקום להתגלמות, בדרך כלל עצם קשיח כמו אבן או ענף, ונתלה עליו במהופך בצורה דמוית האות J בעזרת כרית קורים דביקה[2]. במהלך כשבועיים עובר הגולם גלגול, והפרפר מגיח דרך המעטה הסדוק.

בשלהי העשור השני של המאה ה-21, נתגלה כי הנימפית היא מין הפרפר בעל אורך הנדידה הארוך ביותר, ולא הדנאית האמריקאית כפי שהיה ידוע עד אז. השינוי בהבנת הדברים הגיע מכיוון שעד אז לא נלקח בחשבון שיש פרפרים שעושים חלק מהנדידה גם חזרה דרומה. תגלית זאת נעשתה באמצעות פיתוח מכ"ם המסוגל לאתר להקות פרפרים. בנוסף התגלה, שהנימפיות עפות בגובה של בין 100 ל-300 מטר, שם הן נעזרות ברוח, גבוה מספיק בשביל שלא ישימו לב לעובדה זו עד לאחרונה[5].

נדידה בתחומי ישראל עריכה

בסוף חודש מרץ, ולפעמים גם בתחילת אפריל[6] עוברים בארץ ישראל עשרות מיליוני פרפרים בדרכם לאזורים שונים בעולם, כשמרביתם מגיעים מאזור חצי האי ערב ודרום אפריקה. ניתן לראות את הפרפרים מהנגב ועד אזור הצפון, בעיקר בסמוך לחוף הים. מישראל הם ממשיכים לקפריסין[7] לאירופה ועד סקנדינביה.

בחודש מרץ 2019 חלפו בישראל כמיליארד פרפרים, זאת בעקבות חורף גשום במיוחד במדבריות ערב אשר הביא לצמיחה רבה, ולמזון רב לזחלים אשר יהפכו לפרפרים[8].

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא נימפית החורשף בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ נימפית החורשף באתר הרשימה האדומה של IUCN
  2. ^ 1 2 נימפית החורשף, באתר "חרקים - עולם קטן בגדול"
  3. ^ לן ארונסון, מעבר לסף דלתנו - פלאי הטבע של אזור טבעון, הוצאת נוצה, 2011
  4. ^ 1 2 נימפית החורשף, באתר של מדרשת שדה בוקר
  5. ^ יעל פרוינד אברהם, שביל הפריחה, במקור ראשון, מדור טיולים לפסח, 19 באפריל 2019
  6. ^ ארז ארליכמן ומיכל מרגלית, הרימו ראש: מיליוני פרפרים נודדים מעל ישראל, באתר ynet, 2 באפריל 2014
  7. ^   צפריר רינת, הפרפרים נעים בכמויות: מסע הנדידה של מיליוני נמפיות חורשף הגיע לישראל, באתר הארץ, 21 במרץ 2019
  8. ^ בוא אליי פרפר נחמד: גל חריג של פרפרים ברחבי הארץ, באתר ‏מאקו‏, 21 במרץ 2019