נמל התעופה הבין-לאומי דון מואנג
נמל התעופה הבין-לאומי דון מואנג (בתאית: ท่าอากาศยานดอนเมือง) הוא נמל תעופה בעיר בנגקוק, בירת תאילנד. הוא נמל התעופה הישן של העיר ואחד משני נמלי תעופה המשרתים אותה (האחר הוא נמל התעופה סוברנהומי). בשנת 2017 עברו בו 38,299,757 נוסעים במסגרת 256,760 תנועות מטוסים.
_(DMK_-_VTBD)_AN2196231.jpg) | |||||||||||||||
| נתוני השדה | |||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||||||||
| סוג השדה | ציבורי | ||||||||||||||
| תקופת הפעילות | 1914–הווה (כ־110 שנה) | ||||||||||||||
| מפעיל | חברת נמלי התעופה של תאילנד | ||||||||||||||
| עיר סמוכה | בנגקוק | ||||||||||||||
| קואורדינטות | 13°54′45″N 100°36′24″E / 13.9125°N 100.606667°E | ||||||||||||||
| גובה מעל פני הים | 3 מטר (9 רגל) | ||||||||||||||
| האתר הרשמי | |||||||||||||||
| מסלולי טיסה | |||||||||||||||
| |||||||||||||||
|
(למפת תאילנד רגילה) | |||||||||||||||
 | |||||||||||||||
| סטטיסטיקה (2017) | |||||||||||||||
| מספר הנוסעים |
38,299,757  8.8% | ||||||||||||||
| תנועות מטוסים |
256,760 5.1% | ||||||||||||||
| מטען |
67,777 (טון) 50.18% | ||||||||||||||
| קיבולת | |||||||||||||||
| טרמינלים | 2 | ||||||||||||||
תולדות נמל התעופה עריכה
נמל התעופה הוא מנמלי התעופה הישנים ביותר בעולם, ונמל התעופה הישן ביותר באסיה שעודו פעיל. היה זה שדה התעופה השני שהוקם בתאילנד, כאשר נפתח כבסיס של חיל האוויר התאי ב-27 במרץ 1914. הוא החל לשמש כנמל לטיסות אזרחיות בשנת 1924.
בשנת 1933 התנהלו בשטח הנמל קרבות בין כוחות הממשלה לבין מורדים במסגרת מרד בווורדט (Boworadet Rebellion). לאחר כיבוש תאילנד על ידי יפן במלחמת העולם השנייה שימש השדה את היפנים והוא הותקף מספר פעמים על ידי מטוסי בעלות הברית. במהלך מלחמת וייטנאם שימש השדה כבסיס מרכזי של חיל האוויר של ארצות הברית.
בשיא פעילותו כנמל התעופה העיקרי של בנגקוק ושל תאילנד עברו בנמל 38 מיליון נוסעים ו-700 אלף טונות מטען בשנה במסגרת 160 אלף תנועות מטוסים (2004). הוא דורג אז כנמל התעופה השני באסיה וה-14 בעולם כולו מבחינת מספר הנוסעים שעברו בו.
ב-27 בספטמבר 2006, בעקבות פתיחתו של נמל התעופה החדש סוברנהומי, חדל נמל התעופה לפעול בכוונה לסוגרו כליל. למרות זאת הוא שב ונפתח ב-27 במרץ 2007 לשימוש מטוסים בטיסות פנים ארציות. הביאו לכך לחצים מצד חברות תעופה - במיוחד חברות טיסות מוזלות - להפעילו מחדש, נוכח אגרות השימוש היקרות יותר בנמל התעופה החדש ובעיות בטיחות שהתגלו במסלוליו. בעת בה לא היה פעיל, בסמוך לטרמינל בנמל עמדו מטוסים שיצאו מכלל שימוש, והיו בתהליך פירוק.
נמל התעופה הושבת למספר חודשים בעקבות נזק שנגרם לו בהצפות הנרחבות בתאילנד בחורף 2011-2012.
ב-16 במרץ 2012 הורתה ממשלת תאילנד לכל חברות השכר וחברות התעופה הזולה להעתיק את פעילותן מנמל סוברנהומי לנמל דון מואנג. בכך נקבע המשך פעילותו התמידי ובוטלה הכוונה לשרת את מטרופולין בנגקוק באמצעות נמל סוברנהומי בלבד. הביאה לכך העובדה שסוברנהומי תוכנן לקיבולת של 45 מיליון נוסעים, אך כבר ב-2011 עברו דרכו 48 מיליון, והוברר שיש להקל על העומס עליו.
כיום עוברות דרך הנמל טיסות פנים ארציות אך גם טיסות בינלאומיות ליעדים שונים במדינות דרום-מזרח אסיה ומהם. הוא משמש כבסיס פעולה מרכזי עבור החברות תאי אייר אסיה, נוק אייר ותאי ליון אייר.
מבנה נמל התעופה עריכה
נמל התעופה שוכן בצפונה של בנגקוק, בגובה של שלושה מטרים מעל פני הים.
בנמל התעופה שני מסלולי טיסה מקבילים (03L/21R ו-03R/21L) באורך של 3,700 ו-3,500 מטרים, בהתאמה. ממערב ובמקביל להם ניצבים בשורה בנייני הטרמינלים.
בשדה התעופה שלושה טרמינלים. טרמינלים 1 ו-2 שימשו בעבר לטיסות בינלאומיות וטרמינל 3 שירת טיסות פנים-ארציות.
כיום, טרמינל 1 מטפל בטיסות בינלאומיות בעוד טרמינל 2 (שנפתח מחדש בשנת 2014 לאחר שיפוצים) מטפל בטיסות פנים.
נמל התעופה מחובר למרכז בנגקוק באמצעות כביש מהיר, קווי אוטובוסים וקו רכבת.
מסלולי שדה התעופה משמשים גם את בסיס חיל האוויר של תאילנד הצמוד לנמל. מועדון הגולף של הבסיס ממוקם בשטח שבין שני מסלולי הטיסה, ללא גידור בינו לבינם. השחקנים בו מוזהרים על ידי אור אדום בכל עת שבה יש שימוש במסלול על ידי מטוסים.
תאונות עריכה
בין השנים 1976 עד 2001 אירעו בנמל ובסביבתו שש תאונות מטוסים, שבהן נספו 174 אנשים. באירוע החמור ביותר, ב-9 בספטמבר 1988, התרסקה טיסה 831 של וייטנאם אייר בעת גישה לנחיתה בנמל. 76 מבין 90 יושבי המטוס נספו.
קישורים חיצוניים עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של נמל התעופה הבין-לאומי דון מואנג (באנגלית, בתאית, בסינית, ביפנית וברוסית)
