נרגס מאוול-וואלא
נרגס מאוול-וואלא (באורדו: نرگس ماولوالا; באנגלית: Nergis Mavalvala; נולדה ב-1968) היא אסטרופיזיקאית פקיסטנית-אמריקאית הידועה בשל תפקידה בתגלית גלי הכבידה.[1] היא מחזיקה בפרופסורת קרטיס וקתלין מרבל לאסטרופיזיקה במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT), שם היא גם סגנית ראש המחלקה לפיזיקה.[2] היא מונתה כעמיתת מקארתור בשנת 2010.[3][4] מאוול-וואלא ידועה בעיקר עבור עבודתה על זיהוי של גלי גרוויטציה בפרויקט LIGO (Laser Interferometer Gravitational-Wave Observatory),[5][6] אך יש לה גם הישגים בולטים בתחומי פיזיקה אחרים שהתפתחו מתוך LIGO: למשל, היא ביצעה ניסויים ראשונים מסוגם בקירור באמצעות לייזרים של אובייקטים מקרוסקופיים ובחילול של מצבים קוונטים מקווצים של אור.
 | |
| לידה |
1968 (בת 56 בערך) לאהור, פקיסטן  |
|---|---|
| מקום מגורים |
קיימברידג' |
| מקום לימודים |
|
| מנחה לדוקטורט |
ריינר וייס |
| מוסדות |
המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס |
| תלמידי דוקטורט |
Christopher Wipf, Joseph Charles Betzwieser, Keisuke Gōda, Sheila Elizabeth Dwyer, Nicolás de Mateo Smith-Lefebvre, Brett Noah Shapiro, Thomas Randall Corbitt |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
ביוגרפיה עריכה
מאוול-וואלא נולדה בלאהור וגדלה בעיקר בקראצ'י, פקיסטן. היא למדה בבית הספר של מנזר ישו ומריה בקראצ'י. היא עברה לארצות הברית ב-1986, ונרשמה ללימודים במכללת ולסלי, שם סיימה תואר ראשון בפיזיקה ואסטרונומיה ב-1990. לפני שסיימה את התואר, מאוול-וואלא והפרופסור שלה לפיזיקה, רוברט ברג, פרסמו במשותף מאמר בכתב העת Physical Review B: Condensed Matter. היא גם עזרה להקים את המעבדה שלו. היא המשיכה משם ללימודי דוקטורט בפיזיקה באוניברסיטת MIT, אותם סיימה בשנת 1997.
מאוול-וואלא נולדה למשפחה פרסית, הצעירה מבין שתי בנות. הוריה היו מחויבים להשכלתן של הבנות, ועודדו את מאוול-וואלא להמשיך את לימודיה הגבוהים בחו"ל.[7] מאוול-וואלא גדלה בדת הזורואסטרית. היא לסבית, ויש לה יחד עם שותפתה לחיים שני ילדים. המשפחה מתגוררת בקיימברידג', מסצ'וסטס.[8][9][10][11]
בתור להט"בית פקיסטנית, מאוול-ואלא מתמודדת עם הרבה סקרנות לגבי זהותה. היא מספרת שלא הייתה מודעת להעדפתה המינית עד תום לימודיה, ומציינת שמעמדה כמהגרת ובתור אישה של צבע גם משפיעים על חוויית חייה בשילוב עם זהותה המינית.[12] היא מציינת שיש הנחות סמויות וגלויות שהיכולת שלה לפתח קריירה במדעים הושפעה ממוצאה ומגדרה, והיא נשאלת רבות כיצד הצליחה "לפרוץ" מחסומים אלו. אך בראיון, היא אמרה שלא היו תפקידי מגדר מסורתיים במשפחתה, ושהיא מאחלת שזו תהיה החוויה של כל הנשים בפקיסטן.[13]
קריירה עריכה
את לימודי הדוקטורט שלה ב-MIT היא עשתה בהנחיית ריינר וייס, ובמהלכם מאוול-וואלא פיתחה אב-טיפוס לאינטרפרומטר לייזר לגילוי גלי כבידה.[14] לאחר סיום לימודיה היא עשתה מחקר פוסט-דוקטורט ואז עבדה כמדענית מחקר במכון הטכנולוגי של קליפורניה, שם החלה את עבודתה על רקע המיקרוגל של הקוסמוס,[15] ובסופו של דבר עברה לעבוד ב-LIGO. מאוול-וואלא מתמקדת בעיקר בשני תחומים של פיזיקה: אסטרופיזיקה של גלי כבידה ומדידה מדעית קוונטית.[16] היא הצטרפה לפקולטה לפיזיקה ב-MIT בשנת 2002. ב-2017 היא נבחרה לאקדמיה הלאומית למדעים.[17]
הגילוי של גלי הכבידה עריכה
מאוול-וואלא הייתה בצוות המדענים אשר, בפעם הראשונה, צפו בגלים במרקם החלל-זמן שנקראים גלי כבידה. מאוול-וואלא עובדת על גלי כבידה מאז 1991. הודעה ציבורית על התגלית יצאה ביום ה-11 בפברואר 2016. הזיהוי אישר תחזית חשובה של אלברט איינשטיין בתורת היחסות הכללית שלו משנת 1915.[18]
לאחר ההכרזה, מאוול-וואלא הפכה לסלבריטאית-מדעית מיידית בפקיסטן מולדתה.[19][20]
בהצהרה של ראש ממשלת פקיסטן, נוואז שריף, הוא שיבח את מאוול-וואלא, וקרא לה מקור השראה למדענים הפקיסטנים ולסטודנטים אשר שואפים להיות בעתיד מדענים, ואמר ש"כל העם גאה בתרומתה רבת ערך."[21]
קירור לייזר עריכה
קירור אופטי של מראות לקרוב לאפס המוחלט יכול לעזור למנוע רעש במדידה הנובע מתנודות תרמיות. חלק מעבודתה של מאוול-וואלא ממוקדת בהרחבת טכניקות של קירור לייזר כדי לקרר אופטית וללכוד אובייקטים יותר ויותר מסיביים, הן עבור פרויקט LIGO וכן עבור יישומים אחרים, כגון כדי לאפשר תצפית של תופעות קוונטיות באובייקטים מקרוסקופיים.[22][23]
מצבים קוונטים של אור עריכה
מאוול-וואלא עבדה גם על התפתחות מצבי קוונטום אקזוטיים של אור, ובמיוחד בייצור של אור במצבים קוונטיים מקווצים קוהרנטיים.[24][25] צוות המחקר שלה שיפר באופן משמעותי את הרגישות של הגלאי על ידי הפחתת הרעש הקוונטי; לדבר יש גם הרבה יישומים אחרים בפיזיקה הניסיונית.
פרסים עריכה
מאוול-וואלא הייתה עמיתת מקארתור, וב-2013 זכתה בפרס ג'וזף פ. קיתלי להתקדמות בתחום המדידה המדעית. היא זכתה בפרס הטכנולוגיה של לאהור הראשון כאשר הוא הושק על ידי אוניברסיטת המידע הטכנולוגי בלאהור ב-17 בדצמבר 2017.[26][27]
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ "Gravitational wave researcher succeeds by being herself". ScienceMag - AAAS.
- ^ "Nergis Mavalvala - MIT Department of Physics". Massachusetts Institute of Technology.
- ^ "Nergis Mavalvala - MacArthur Foundation". MacArthur Foundation.
- ^ "Nergis Mavalvala and Five Exceptional Stories Of Women In STEM". AutoStraddle.
- ^ "MIT Kavli Institute Directory - MIT Kavli Institute for Astrophysics and Space Research". Massachusetts Institute of Technology.
- ^ "Making waves". The Hindu.
- ^ Nergis Mavalvala: The Karachiite who went on to detect Einstein's gravitational waves. Dawn, 2016, February 13.
- ^ "Nergis Mavalvala, Pakistan's unexpected celebrity scientist". DAWN.
- ^ "Karachi bike repairman inspired Mavalvala". Express Tribune.
- ^ "Meet The Queer Woman Who Proved Einstein's Theory About Gravitational Waves". NewNowNext.
- ^ "Interview of Nargis Mavalvala". YouTube.
- ^ VenkatramanJun, V., PainApr, E., PainMar, E., NobeliFeb, I., & PainSep, E. (2017, December 10). Gravitational wave researcher succeeds by being herself. Science Magazine
- ^ Neo Tv Network - Exclusive Interview Of Nerjis Mavalvala [Television broadcast]. (2016, February 17). In News. Karachi, Pakistan: Neo TV.
- ^ "Nergis Mavalvala". TEDxCLE.
- ^ Pakistan-born scientist played part in discovery of gravitational waves. Tribune, February 13 2016
- ^ "Welcome to the Page of Nergis Mavalvala".
- ^ "Press release: National Academy of Sciences elects six MIT professors for 2017". MIT News. 3 במאי 2017.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Pak born scientist played significant role in discovery of gravitational waves". Business Standard.
- ^ "Here's How It Felt to Discover Gravitational Waves (Kavli Hangout)". Space.com. נבדק ב-25 בפברואר 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Einstein's gravitational waves detected". InDaily.
- ^ "PM praises Pakistani scientist who played key role in discovery of gravitational waves". Express Tribune.
- ^ Berardelli, Phil (9 באפריל 2007). "Reflections of Absolute Zero". Science (באנגלית).
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Press release: Laser-cooling brings large object near absolute zero". MIT News. 5 באפריל 2007.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Dave Reitze, Squeezed Light Experiment a Glowing Success!, LIGO Laboratory News (28 October 2011).
- ^ Ulrik L. Andersen, Quantum optics: Squeezing more out of LIGO, Nature Photonics: News and Views, volume 7, pp. 589–590 (2013).
- ^ "Nergis first recipient of Lahore Technology Award". The Nation (באנגלית אמריקאית).
- ^ "ITU convocation: MIT's Nergis Mavalvala given Lahore Technology Award - The Express Tribune". The Express Tribune (באנגלית אמריקאית). 2017-12-18.