נשיות הוא מושג המתאר את מכלול דרכי ההתנהגות ותכונות האופי הנחשבים כטיפוסיים, או מתאימים, לאישה. המושג אינו קבוע, והוא תלוי זמן ומקום (בתרבויות שונות יש יחס שונה למהותו של מושג זה). נשיות אינה פיזיולוגית בלבד, אך היא מבוססת על ההבדלים הקיימים בין המין הגברי למין הנשי.

הולדת ונוס של צייר הרנסאנס האיטלקי סנדרו בוטיצ'לי (14851486). מייצג את המודל הקלאסי של נשיות
השחקנית הבריטית אולגה פטרובה בתלבושת דראג גברית עבור תצלום פרסומת לכובעי גברים משנת 1915.

הגישה המסורתית רואה בנשיות זהות הנוצרת תוך כדי ניגוד לזהות הגברית ולגבריות. תרבות שאינה רואה בנשים וגברים שני סוגי אישיות מנוגדים תתקשה להכיל בתוכה את מושג גבריות במובן הרווח בתרבות המערבית המודרנית. להיות גברי או נשי פירושו לקיים מכלול ציפיות חברתיות המתקשרות למין הנתון. בכל הקשר תרבותי ישנם שני תפקידים מגדריים: גברי ונשי. באופן זה מתפרשות הגבריות והנשיות כתפקידים מגדריים, שהם תוצרים של ידע נרכש ותהליכי חיברות שעובר האדם.

ואולם, גישות ביקורתיות וחדשות יותר, מבחינות בקיום של מספר סוגים של נשיות.

לרוב הנשיות נתפסת בחברה כדבר הטבוע בגוף הנקבי, המניע את הנשים לנהוג בצורות מסוימות. כך לדוגמה, קיימות תפיסות לפיהן נשים הן יותר חלשות, רכלניות, מטופחות, תפקידן הוא לטפל בתינוקות וכך הלאה. מחקרים אנתרופולוגיים מצאו כי למגדר יש סטטוס חברתי בדיוק כמו לעושר, לגזע ולמעמד חברתי. יתרה מכך, בתרבויות רבות, הצגת תכונות אופי שאינן "מתאימות" למגדר אליו משתייך האדם, עלולה ליצור בעיה חברתית עבור היחיד. חלק מההתנהגויות עשויות להתקבל כסימן להומוסקסואליות.

אף שבמגוון התרבויות ניתן לראות את הנשיות בצורה שונה, ישנם גם אספקטים משותפים רבים בין תרבויות שונות.

נרכשת או מולדת? עריכה

השאלה בדבר המשקל של הגנטיקה ושל תהליכי החיברות בהתפתחות המגדר מוסיפה להיות נתונה במחלוקת. בעוד שתנאים חברתיים ממלאים תפקיד ממשי בהתפתחות הנשיות, ניתן להבחין גם שהיבטים מסוימים בזהות המגדרית קיימים בקרב התרבויות השונות, ומכאן שגם לגנטיקה תפקיד בכך. במחקרים שהתבצעו החל מסוף המאה ה-19 ועד סוף המאה ה-20 נמצא כי יש כמה הבדלים פסיכולוגיים בין נשים וגברים.[דרוש מקור] נמצאו הבדלים בקישוריות במוח, הבדלים בין האונות והאמיגדלה. כמו כן ישנם הבדלים הורמונאליים גדולים, המשפיעים על האמוציות, הנטייה לרגשות, תפיסת המרחב ועוד. כך למשל נמצא כי נשים מגיבות אחרת מגברים למגע בכלל ומגע מיני בפרט. כל זאת כמובן בנוסף להבדלים הפיזיולוגים הברורים. החיצוניים וגם הפנימיים - מסת שריר, נפח ריאות וגודל המוח. אין מחלוקת כי מבחינה ביולוגית, האבולוציה גרמה במשך כשני מיליון שנים להיווצרות הבדלים משמעותיים בין זכרים לנקבות בטבע וגם באנושות. הדיון החברתי המרחש מאז המהפכה הפמיניסטית עוסק בזכויות הנקבה האנושית ובמקומה בחברה. במהלך האבולוציה, היותה של הנקבה יולדת ומיניקה, גרם בעקיפין להיותה פאסיבית בחלק מהזמן, מה שהפך אותה לנדרשת להגנה על ידי הזכר, בכל היונקים וברבים מהמינים האחרים. במין האנושי הדבר בא לידי ביטוי בכך שהזכר הפך לצייד, לוחם או חקלאי, ובמשך מאות אלפי שנים התפתחו אבולוציונית זכרים שהם גדולים וחזקים יותר ביחס לנקבות. ונקבות בעלות יכולת התרבות וגידול צאצאים זכו לעדיפות אבולוציונית.

תכונות אופי עריכה

הגבריות והנשיות הן קטגוריות הנתפסות כהפוכות ומשלימות זו את זו, ומקושרות עם שני סוגי מאפיינים, בהתאמה. מאפיינים נשיים כוללים רגישות בין-אישית ויכולת אמפתית גבוהה, התבוננות הוליסטית על מערכת קשרים, עניין ברווחת הזולת, נכונות לסייע, נעימות, חמימות ועדינות. כמו כן כושר ניתוח ניואנסי, יכולות מילוליות, תקשורתיות, שפתיות, מוטוריות וקורדינציות גבוהות. זאת בניגוד למאפיינים גבריים (כלומר, מאפיינים המיוחסים יותר לגברים מלנשים) הכוללים החלטיות, כושר ניתוח טכני, דומיננטיות, תוקפנות, שאפתנות, כוחניות, ביטחון עצמי ותחרותיות. פרט לתכונות אישיות, מאפיינים מגדריים מתבטאים גם במראה החיצוני, בסגנון הלבוש, ועוד, תחומי עניין הנתפסים כנשיים הם בגדים, אופנה ורכילות בעוד שתחומי עניין שנחשבים גבריים הם ספורט, פוליטיקה וכלכלה והדבר מתבטא במדיות מסוימות שנחשבות כמיועדות לקהל יעד נשי, ביניהן טלנובלות, סדרות דרמה, תוכניות אירוח, ראיונות, אופנה ותחרויות יופי. חלק מקבוצות מאפיינים אלו הן היבטים של תפקידי מגדר, וחלקן נובע מהבדלים ביולוגים בין המינים.

המודל הנשי בעבר עריכה

 
צלמית אישה מחרס מתקופת הברונזה התיכונה 1. צלמיות מטיפוס זה מציגות לרוב חזית של אישה עירומה, כשרגליה מופרדות בעזרת חריץ. לצלמיות נקבים רבים בפנים, אף בולט, פה חסר, ועל צווארן שרשרת. צלמיות מסוג זה אופייניות לצפון סוריה בראשית האלף השני לפנה"ס, מהשנים 1750-1900 לפנה"ס. אוסף המוזיאון הימי הלאומי.

המודל הנשי כיום עריכה

ביקורת עריכה

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה