ויקיפדיה

נתן דטנר

שחקן, מנחה, קומיקאי, מדבב, במאי ומפיק ישראלי

נתן צבי דטנר (נולד ב-17 באפריל 1956) הוא שחקן, זמר, מנחה, קומיקאי, מדבב, שדרן רדיו, במאי תיאטרון, מנהל ומפיק ישראלי.

נתן דטנר
נתן דטנר בהצגה "כולם היו בניי" ב-2011
נתן דטנר בהצגה "כולם היו בניי" ב-2011
לידה 17 באפריל 1956 (בן 68)
רמת גן, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1974
עיסוק שחקן, במאי תיאטרון
פרסים והוקרה
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

דטנר נולד וגדל ברמת גן לאב ניצול שואה עולה מפולין שעסק בנגרות, ואם ניצולת שואה שעלתה מהונגריה. ביסודי למד בבית הספר הממלכתי דתי "יבנה" ברמת גן ואת שנות התיכון עשה בתיכון קלעי בגבעתיים. הוא השתתף בפעולות של תנועת הנוער "בני עקיבא" ועד גיל 14 ניהל אורח חיים דתי.

את שירותו הצבאי, באמצע שנות השבעים, החל, לפרק זמן קצר, בלהקת הנח"ל, אולם את רובו עשה בלהקת פיקוד דרום. הוא אף היה מפקד הלהקה ושירת שנה בשירות קבע. בעת שירותו בלהקת פיקוד הדרום, השתתף דטנר במופע הטלוויזיוני "30 שנות זמר בצה"ל", ששודר ביום העצמאות 1978. בין השאר שר נתן דטנר במופע זה יחד עם רחלי חיים את השיר "מטרייה בשניים" של נעמי שמר. בתום שירותו בלהקת פיקוד הדרום, נבחר לצוות הווי פיקוד דרום עם נתן נתנזון, דורון מזר ואודי בוכמן. הם הופיעו במתכונת של רביעיית הזמר הצרפתית, "פרר ז'אק" (Les Frères Jacques).

תפקידי משחק בתיאטרון עריכה

מייד לאחר שחרור מהצבא, אף על פי שלא למד משחק במסגרת כלשהי, התקבל לעבודה בתיאטרון באר שבע. שם, הוא עבר מעין חונכות אישית במשחק בידי מי שהיה מנהל התיאטרון באותה עת, גרי בילו[1]. בתיאטרון באר שבע שיחק ב-1979 בהצגה "שחטתי את דודתי", שהיה קברט על פי פרנק ודקינד שביים יורם פאלק; ובהצגה "מדובר בוורדים" מאת פרנק גילרוי, שביים יורם פאלק. ב-1980 שיחק בהצגה "העולם בו אנו חיים" מאת קארל צ'אפק שעיבד וביים יוסף מילוא. באותה שנה שיחק בהצגה "חבל שהיא זונה" מאת ג'ון פורד שביים מלקולם מק'קיי. ב-1981 גילם את סקאפינו בהצגה "סקאפינו" - עיבוד מודרני למחזה "תעלולי סקפן" של מולייר מאת פרנק דנלופ וג'ים דייל, שביים דן רונן. באותה שנה גילם את מקהית' בהצגה "אופרת הקבצנים" מאת ג'ון גיי שביים דן רונן; ושיחק בהצגה "חיים בתיאטרון" מאת דייוויד מאמט שביים יורם פאלק. ב-1983 גילם את לני בראון בהצגה "אליל ההמונים" מאת סטיבן פוליאקוף שביים מיכה לבינסון[2]. בתיאטרון באר שבע גם הופיע ב-1987 גילם את פטרוקיו בהצגה "אילוף הסוררת" מאת שייקספיר, שביים מיכה לבינסון[3]. ב-1989 גילם את אמיל בהצגה "הביצה" מאת פליסיאן מרסו שביים נסים אלוני[4]. ב-1990 שיחק בהצגה "מפיסטו" מאת הלל מיטלפונקט (על פי רומן מאת קלאוס מאן) שביים מיכה לבינסון[5]. ב-1994 גילם את ליאון בהצגה "בית מלאכה" מאת ז'אן קלוד גרומברג שביים יורם פאלק. ב-1999 גילם את בנדיק בהצגה "מהומה רבה על לא דבר" מאת שייקספיר, שביים מיכאל גורביץ'. בשנת 2019 שיחק בהצגה "הבא אחריו" מאת שחר פנקס.

בראשית דרכו בתיאטרון, עזב את תיאטרון באר שבע לתקופה מסוימת לטובת סיבוב הופעות עם להקת פסטיבל הזמר החסידי באירופה, ארצות הברית, קנדה ומקסיקו.

בתיאטרון החאן: ב-1983 שיחק בהצגה "אגדת חורף" מאת שייקספיר שביים יורם פאלק וגילם את גימפל תם בהצגה "גימפל תם" שביים יהודה מורלי.

בתיאטרון הבימה: ב-1985 גילם את יואש לצד יונה אליאן בהצגה "פרוד זמני" שכתב וביים הלל מיטלפונקט בתיאטרון הבימה. ב-1986 גילם את לואיג'י בהצגה "ניסים ונפלאות בקופסאות שימורים" מאת דריו פו שביים רוברט ווקר. ב-1987 גילם את יוג'ין ג'רום הבן בהצגה "בדרך לברודוויי" מאת ניל סיימון שביים עמית גזית. ב-1992 גילם את ריצ'רד ווילי בהצגה "חלון בלהות" מאת ריי קוני שביים לסלי לוטון. ב-1994 גילם את ג'פרי דנקן בהצגה "האחיות רוזנצוויג" מאת וונדי וסרשטיין שביים עמית גזית. ב-1995 גילם את ארנסט רדיון בהצגה "הקוקוריקו" מאת ג'ורג' פדו שביים רוג'ר סמית. ב-1998 גילם את לארי בהצגה "קרוב יותר" מאת פטריק מרבר שביים אילן רונן. ב-1999 גילם את מרקוס אנטוניוס בהצגה "יוליוס קיסר" מאת שייקספיר שביים עודד קוטלר. ב-2013 גילם את פרופסור היגינס במחזמר "גבירתי הנאווה" מאת אלן ג'יי לרנר שביים משה קפטן[6]. ב-2016 גילם את אריה פליישר בהצגה "פליישר". ב-2017 גילם את דומניקו סוריאנו בקומדיה "פילומנה" מאת אדוארדו דה פיליפו שביים רוני פינקוביץ'. בשנת 2021 החל לשחק בהצגה "אני לא רפפורט"(אנ'), לצידו של נורמן עיסא, בבימוי של רוני ניניו[7].

בתיאטרון הקאמרי: ב-1984 שיחק בהצגה "רולטה צרפתית" מאת ז'ורז' פדו שביים אילן רונן בתיאטרון הקאמרי. ב-1996 גילם לצד אוהד שחר את אחד מהתאומים אנטיפולוס בהצגה "קומדיה של טעויות" מאת שייקספיר, שביים עמרי ניצן. באותה שנה שיחק בהצגה "המנצח" מאת רונלד הארווד שביים מיכה לבינסון. החל משנת 2008, גילם דטנר את טוביה החולב במחזמר "כנר על הגג" מאת ג'וזף שטיין (על-פי סיפורי טביה החולב מאת שלום עליכם) שביים משה קפטן[8]. ב-2010 גילם את יעקב גנס, יושב-ראש היודנראט בגטו וילנה, בהצגה "גטו" מאת יהושע סובול שביים עמרי ניצן. ב-2011 גילם את ג'ו בהצגה "כולם היו בני" מאת ארתור מילר, שהועלתה בשיתוף עם תיאטרון חיפה, בבימויו של משה נאור. ב-2015 גילם את גורודיש (שמואל גונן) בהצגה "גורודיש" שכתב וביים הלל מיטלפונקט.

בתיאטרון בית ליסין: ב-1984 שיחק בהצגה "סיפור אהבה בשלושה פרקים" מאת הארווי פירסטיין שביים אילן רונן בתיאטרון בית ליסין[9][10]. ב-1991 שיחק בהצגה "הזוג המוזר" מאת ניל סיימון שביים לסלי לוטון. ב-2001 גילם את התפקיד הראשי בהצגה שיצר רפי קדישזון "טוב" מאת ססיל טיילור שביים רוני פינקוביץ'. באותה שנה שיחק בהצגה "תשוקה" מאת פיטר ניקולס שביים אילן רונן. ב-2002 שיחק בהצגה "איסמעיליה" שכתב וביים הלל מיטלפונקט. ב-2003 שיחק בהצגה "ריקוד בשישה שיעורים" מאת ריצ'רד אלפיירי שביים אלון אופיר.

בתיאטרון חיפה: ב-1991 גילם את בסקיי מסטרסון במחזמר "ברנשים וחתיכות" מאת פרנק לסר. ב-2012 שיחק במחזה "אמנות" מאת יסמינה רזה, אותו הוא גם ביים[11].

בתיאטרון יובל: ב-1997 שיחק במחזמר "רובין הוד".

בתיאטרון תל אביב ("מאור מיימון הפקות"): ב-2018 שיחק במחזמר "סאלח שבתי" בתפקיד הראשי ושנה אחר כך, במחזמר "אנני"[12].

בתיאטרון העברי: ב-2022 שב לגלם את דמותו של טוביה החולב במחזמר "כנר על הגג", כאשר את הפקה זו גם ביים.

בימוי עריכה

בתיאטרון באר שבע: ב-2001 ביים את ההצגה "הימים הכי טובים" מאת ליז לוכהד. ב-2005 ביים את ההצגה "תשליך" מאת רובי פורת שובל, את ההצגה "ברוקלין בוי" מאת דונלד מרגוליס ואת ההצגה "שידוך משמיים" מאת דניאל גולדפרב. ב-2007 ביים את ההצגה "קומדיה של טעויות" מאת שייקספיר. ב-2009 ביים את ההצגה "השחף" מאת צ'כוב. ב-2006 ביים את הצגת היחיד של נסים זוהר "המולוכייה של אמא".

בתיאטרון יובל: ב-1998 ביים את המחזמר "אלאדין". ב-1999 ביים את המחזמר "סינדרלה" שכתב אבי קורן והפיקה מרים עציוני.

בבית האופרה של פראג ביים את האופרה המקורית "דוריאן גריי" מאת יצחק שטיינר.

בתיאטרון הבימה: ב-2015 ביים את ההצגה "משפחה עליזה" מאת רון קלארק וסם בובריק[13]. ב-2017 ביים את המחזה "סיפור אהבה בשלושה פרקים" מאת הארוי פירסטיין[13]. ב-2019 ביים את המחזה "זרים מושלמים" המבוססת על פי סרטו של פאולו ז'נובזה. ב-2023 ביים את המחזה "השכנים מלמעלה" מאת ססק גאי ובתרגומו של ארז דריגס.

בתיאטרון בית ליסין: ב-2019 ביים את ההצגה "מר גרין" מאת ג'ף ברון.

בתיאטרון העברי: ב-2022 ביים את המחזמר "כנר על הגג" ואף שיחק בו בתפקיד הראשי. ב-2022 ביים את המחזמר "צלילי המוזיקה", לתרגום מעודכן מאת אלי ביז'אווי.

בהפקות ארציות (מחוץ לתיאטראות הרבות): ב-2001 ביים את ההצגה "טיף וטף לטף" מאת סמדר שיר. ההצגה זכתה לקהל של מאות ילדים, ונסעה לארצות הברית בשל הצלחתה בשנת 2004. ב-2001 כתב וביים את ההצגה "שלגיה ושבעת הגמדים". ב-2009 ביים את ההצגה "קופיקו" מאת אבי דור, ובה כיכב צחי נוי בתפקיד האבא.

בטלוויזיה ובקולנוע עריכה

בין השנים 1979–1983 גילם את החתול שמיל בתוכנית הטלוויזיה לילדים "מועדון החתול שמיל" ששודרה בערוץ הראשון. גדי יגיל היה הראשון לגלם את דמותו של החתול שמיל. לאחר פרישתו, נקרא לתפקיד דטנר, שהיה אז שחקן צעיר ואלמוני בתיאטרון באר שבע. מכיוון שגילם את הדמות בתחפושת חתול כשמסכה לראשו, נותר אלמוני למדי עד ששיחק בתוכנית רחוב סומסום. למרות זאת, סיפר דטנר כי הילדים זיהו את הקול והרגישו בהחלפת השחקן שמתחת לתחפושת; לפיכך כשנזקק למחליפים (בעיקר משום שתיאטרון באר שבע סירב לשחרר את דטנר בתדירות הנדרשת) הם גילמו דמויות חתולים אחרות: מתי סרי היה קרוב משפחה (דוד או אח) ויעל עמית הייתה חברתו[14].

בין השנים 1981–1983 גילם דמויות שונות בסדרת הטלוויזיה ששודרה בטלוויזיה החינוכית הישראלית "ארץ מולדת" - סדרת דרמה מקורית ישראלית, המציגה באמצעות שיחזורים אירועים נבחרים שאירעו בראשית תולדות היישוב היהודי בארץ ישראל, משנת 1827 ועד לשנים הראשונות לקום המדינה.

בין השנים 1983–1987 שודרה בטלוויזיה החינוכית התוכנית "רחוב סומסום", שדטנר היה אחד משחקניה הקבועים[15]. באחת מהתוכניות (בשנה הראשונה לשידור התוכנית) התרחש "קרוסאובר" והחתול שמיל קפץ לביקור ברחוב סומסום כדי להזמין את קיפי למועדון[16]. ב-1988 הופיע בקטעי ארכיון בתוכנית "שלום סומסום".

ב-1984 שיחק בסרט הקולנוע "עדות מאונס" שכתב אלי תבור וביים רפאל רביבו. באותה שנה הנחה את התוכנית "איזה קטע" ששודרה בערוץ הראשון. ב-1985 גילם את קורץ בסרט הקולנוע שכתב וביים אבי נשר "שוברים", וגילם את יונתן פרח בסרט "רומן בהמשכים" שכתב אבנר בן נר וביים עודד קוטלר[17]. ב-1986 נמתח בסרט המתיחות "ניפגש בסיבוב" שביימו יהודה ברקן ויגאל שילון.

ב-1985 הנחה את תחרות הקדם אירוויזיון לצד דליה מזור, ובשנת 1993 הנחה פעם נוספת את הקדם אירוויזיון. בין השנים 1987–1989 פעל לצד אבי קושניר כ"צמד הבטלנים": בתחילה, הצמד - שנקרא אז "דטנר וקושניר" - זכה במקום הראשון בקדם האירוויזיון של שנת 1987 וייצג את ישראל באירוויזיון עם השיר "שיר הבטלנים" ("הופה הולה"), שהגיע למקום השמיני. מאוחר יותר אימץ לעצמו הצמד את השם "הבטלנים", ויחד הם הופיעו גם בפסטיגל 1987 עם השיר "כלב על כלב" שזכה במקום הרביעי והנחו אותו לצד גידי גוב, מוני מושונוב, שלמה בראבא ועירית ענבי. הצמד פרסם מספר שירים נוספים. ב-1989 הופיע הצמד בפרסומת למפעל הפיס והשתתף בסרט המתיחות של יגאל שילון "עבודה בעיניים". באותה השנה התפרק הצמד ושני חבריו פנו לתחום המשחק. בשנת 1990 הופיעו השניים יחדיו לצד ציפי שביט בתוכנית "ציפי בלי הפסקה".

בין השנים 1988–1991 הנחה את תוכנית הילדים "תופסים ראש" בהשתתפות תלמידי בית הספר לאמנויות תל אביב. ב-1989 גילם את מיכה בסרט הטלוויזיה "שם נרדף" שכתבו סביון ליברכט ועליזה אולמרט וביימה ניצה גונן. ב-1992 גילם את עצמו לצד ציפי שביט בקלטת הילדים "מאה שירים ראשונים". ב-1994 הנחה את התוכנית "יותר מזל משכל" ששודרה בערוץ 2. ב-1996 שיחק בקומדיית המצבים ששודרה במשך שתי עונות בערוץ 3 "שתוק שואו" שכתבו גיל קופטש ושלמה מושקוביץ וביימה דדי ברון. ב-1998 גילם את מיכה בסרטו של שמי זרחין "מסוכנת".

בין השנים 1998–2001 גילם את דב (דוביק) דגן בסדרה "משפחה וחצי" שכתבה גלילה רון פדר עמית וביים עופר ויצמן ששודרה בטלוויזיה החינוכית הישראלית[18]; וב-2009 המשיך לגלם דמות זו בסדרת ההמשך "עוד משפחה וחצי"[19]., ובספין אוף "שולחן לשישה" שביים אייל סלע.

ב-2000 שיחק בסדרת הטלוויזיה "האישה האחרת" שכתבו נועה ארד ברנר, מירב בן-גוריון, צביקה קרצנר ועמית ליאור וביימו אורי ענבר ושמי זרחין. ב-2001 שיחק בתפקיד הראשי בסרט הטלוויזיה "שרמן בחורף" שכתב משה זונדר על פי ספרו של אמנון דנקנר וביים אורי ענבר[20]. ב-2003 גילם את אמנון דביר בטלנובלה "אהבה מעבר לפינה" שביים עופר ויצמן[21]. באותה שנה גילם את ראש אמ"ן אלי זעירא, בסרט הטלוויזיה "שתיקת הצופרים" המציג את תהליכי קבלת ההחלטות המדיניות והצבאיות שקדמו למלחמת יום הכיפורים. ב-2006 הנחה את תוכנית המציאות של ערוץ 10, "The Show", שירדה לאחר 2 תוכניות עקב רייטינג נמוך. ב-2007 גילם את אהרל'ה בסדרת הדרמה "משמורת" שכתבה וביימה עירית לינור[22].

ב-2011 שיחק בסרט הקולנוע "הערת שוליים" לצד ליאור אשכנזי, ושלמה בראבא[23]. ב-2012 גילם את עומר קאלו בסדרת המתח "המיוחדת" שביים עודד רסקין[24]. ב-2013 השתתף בסדרת הנעורים "שולחן לשישה" בערוץ 10 שמבוסס על ספרה באותו שם של "גלילה רון־פדר-עמית". באותה שנה שיחק בסרט סטודנטים בשם "חנייה בצל" לצד אמיר וולף, ריקי בליך ועודד לאופולד. בשנת 2013 שיחק בסרט "הורה 79" בבימויו של אלי כהן לצד גילה אלמגור, ויוסי גרבר[25].

בנובמבר 2016 החל שידורה בערוץ הראשון של הסדרה הדוקומנטרית "צולם ביום חול". בסדרה, בהנחייתו של דטנר, הוא בוחן את התרבות היהודית המודרנית, על רבדיה השונים, כפי שבאה לידי ביטוי בעשור השני של המאה ה-21[26].

ב-2019 גילם את הרב אהרן שפירא בסדרה "מתיר עגונות"[27]. ב-2021 גילם את המפקד בסדרת המתח "השוטרים" ששודרה בקשת 12.

ב-2022 גילם את תפקיד החזן הצבאי הראשי ומנצח מקהלת הרבנות הצבאית בסדרה "שישו ושמחו" ששודרה בערוץ כאן 11.

בדיבוב עריכה

ב-1993 דיבב את לפי בסרט "פרנגלי: היער הקסום". ב-1997 דיבב את האדס בסרט "הרקולס". ב-2000 דיבב את קפטן ג'וזף קורסו בסרט "טיטאן". ב-2001 דיבב את סאליבן בסרט "מפלצות בע"מ", ואת פאצ'ה בסרט "הקיסר נפל על הראש". ב-2004 דיבב את בוב פאר - מר סופר-על בסרט "משפחת סופר-על". ב-2005 דיבב את פאצ'ה בסרט "הקיסר נפל על הראש 2". ב-2019 דיבב את מר ויטאליס בסרט "רמי - ילד של אף אחד".

ניהול עריכה

בין השנים 2004–2009 שימש כמנכ"ל ומנהל אמנותי של תיאטרון באר שבע[28].

נוסף על תפקידיו האמנותיים, שימש דטנר בעשור השני של המאה ה-21 כיו"ר קבוצת הכדורגל הפועל רמת-גן גבעתיים[29][30].

ברדיו עריכה

מאז 2007 ועד ראשית 2014 הגיש בהתנדבות, יחד עם אודיה קורן, מדי יום חמישי במשך שעתיים, את תוכנית הרדיו הלילית בגלי צה"ל "ציפורי לילה עושות עניין". שבועיים לאחר סיום דרכה של התוכנית "ציפורי לילה עושות עניין", החל דטנר להגיש מדי שבוע בצהרי יום שישי באותה תחנת רדיו, גם כן לצד קורן, את התוכנית "בטלים בשישי". את שתי התוכניות, זו שהסתיימה וזו שמשודרת מאז בימי שישי, ערכה ועורכת ענבל גזית.

פוליטיקה עריכה

בינואר 2021, לקראת הבחירות לכנסת העשרים וארבע, הודיע על החלטתו להצטרף לרשימה לכנסת של "מפלגת ותיקי ישראל", בראשותו של דני יתום[31], אולם שבועות ספורים לאחר מכן, נודע שהרשימה לא תתמודד לבסוף בבחירות[32].

משפחתו עריכה

דטנר נשוי לסמדר, מהנדסת תעשייה וניהול, ואב לבת ובן. הם מתגוררים ברמת גן.

בתו, שרון, גילמה את איריס אינדיבו בעונה הראשונה של הסדרה היומית "ראש גדול" המשודרת בערוץ זום וכיום מנהלת למידת תוכנה בחברת פאלו אלטו נטוורקס.

פרסים והוקרה עריכה

  • פרס קלצ'קין לשנת 1991
  • פרס השחקן המצטיין ע"ש יוסף בר-יוסף בתיאטרון הקאמרי בשנים 1995–1996 על תפקידו ב"המנצח"
  • פרס השחקן המצטיין ע"ש יוסף בר-יוסף בתיאטרון הקאמרי בשנים 2007–2008 על גילומו את טוביה החולב במחזמר "כנר על הגג"[33], אותו גילם דטנר בשנים 2008–2016. דטנר התקשה להסתיר את התרגשותו כשעלה לבמה בעת זכייתו, ובין היתר הוסיף כי לגלם את טוביה החולב היה עבורו הזדמנות חד פעמית: ”זה תפקיד שנושא אותך על כפיים ומביא עבורי מורשת אישית ומשפחתית. אני רוצה לומר תודה לנועם סמל, שהיה משוכנע שהתפקיד מגיע לי, למרות שלא קיבלתי אותו על מגש של כסף. נלחמתי עליו, וזה מסר לכל השחקנים – תילחמו על תפקידים שאתם מאמינים בהם”. דטנר גם הודה לבמאי משה קפטן ואמר: ”אני לא מבין איך לא נתנו לו פרס על עבודתו הנפלאה. בעיני הוא יוצר ענק”[34].
  • פרס התיאטרון הישראלי לשנת 2008 לשחקן הטוב ביותר ובפרס ע"ש אברהם בן-יוסף על תפקידו ב"כנר על הגג" של תיאטרון הקאמרי[35].

קישורים חיצוניים עריכה

מיזמי קרן ויקימדיה
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: נתן דטנר

הערות שוליים עריכה

  1. ^ אייל מלובן, עכבר העיר, נתן דטנר: "הקהל רואה את הטעם של המנהל", באתר הארץ, 31 בינואר 2012
  2. ^ אמיר רוזנבליט, נתן דטנר יהיה "אליל ההמונים" בתיאטרון ב"ש, דבר, 18 בספטמבר 1983
  3. ^ רחלה זנדבנק, תיאטרון - מה שלא יהיה - 'אילוף הסודרת' - תיאטרון באר־שבע, כותרת ראשית, 16 בספטמבר 1987
  4. ^ שוש אביגל, בכורה - יותר אלוני ממארסו - הביצה" מאת פליסיאן מארסו, תרגום ובימוי נסים אלוני. תיאטרון ב״ש, חדשות, 21 ביוני 1989
  5. ^ אמיר פלג, 'מפיסטו', מוצ״ש־כ׳ 21.00, ד׳, ה׳ 20.30, תיאטרון ב*ש, חדשות, 6 באפריל 1990
  6. ^   מיכאל הנדלזלץ, "גבירתי הנאווה": ללא זוהר וללא עידון, באתר הארץ, 14 בנובמבר 2013
    רון שוורץ, ‏גבירתי האסתטית, באתר גלובס, 28 בנובמבר 2013
  7. ^ ירמי עמיר, "אני לא רפפורט" בהבימה: נתן דטנר ונורמן עיסא נולדו לתפקידים האלה | מגפון ניוז Megafon News, באתר מגפון ניוז Megafon News, ‏22 במאי 2022
  8. ^ איתן בר-יוסף, עכבר העיר ת"א, נתן דטנר: כינור ראשון, באתר הארץ, 29 במאי 2008
    ציפי שוחט, נתן דטנר הוא "כנר על הגג", באתר הארץ, 28 באפריל 2008
  9. ^ מיכל קפרא, תנו לנו לחיות בכבוד, מעריב, 31 באוגוסט 1984
  10. ^ אלי דנקר:הומוסקסואליות אינה סטייה, מעריב, 31 באוגוסט 1984
    שוש אביגל, ביקורת תיאטרון - וריאציה על נוושא - /סיפור אהבה בשלושה פרקים' -בית ליסין, כותרת ראשית, 16 באוקטובר 1984
  11. ^ בירוקות:
    יובל בן עמי, עכבר העיר, אמנות: מי רודף אחרי נתן דטנר?, באתר הארץ, 17 בפברואר 2012
    מרב יודילוביץ', נתן דטנר: 'חברות אני מבין, אבל אמנות מודרנית?', באתר ynet, 1 במרץ 2012
    טל פרי, ‏אמנות היחסים, באתר גלובס, 15 בינואר 2012
  12. ^ מיטל שרעבי, ‏לא רק פסטיגל: כל הפרטים על מופעי הילדים הכי חמים של חנוכה, באתר מעריב אונליין, 10 בדצמבר 2019
  13. ^ 1 2 יואב בירנברג, הגיע לגיל, באתר ynet, 7 בספטמבר 2016
  14. ^   ציפורי לילה מתגעגעות עם שחר סגל ורועי בר נתן, ‏ספיישל אירוויזיון, באתר iCast‏, 30 במאי 2010
  15. ^ אביב הברון, רחוב הסומסום בעברית, בטלוויזיה / השוטף החדש של מוחות הילדים, כותרת ראשית, 7 בספטמבר 1983
  16. ^   רחוב סומסום - החתול שמיל קופץ לביקור, סרטון באתר יוטיוב
  17. ^ רחל נאמן, הפלמ'יחניק מחפש את האתמול - 'רומן בהמשכים' - סרט על דור־הנח"ל - עובד היטב, על אף החריקות, כותרת ראשית, 9 באוקטובר 1985
    מאיר שניצר, סרטו הראשון של עודד קוטלר כבמאי קולנוע "רומן בהמשכים", יוצא הערב למסכים, חדשות, 11 באוקטובר 1985
  18. ^ ניר קיפניס, ‏רק אל עצמי לספר ידעתי, באתר גלובס, 15 בינואר 2001
  19. ^ רותה קופפר, גרסה חדשה לסדרה משפחה וחצי, באתר הארץ, 14 בינואר 2009
  20. ^ הדרמה "שרמן בחורף" תתמודד בתחרות הקולנוע העלילתי בחיפה, באתר הארץ, 3 באוקטובר 2001
  21. ^ רותי זוארץ, ‏מרד האוהבים, באתר גלובס, 12 בנובמבר 2003
  22. ^ ניר קיפניס, ‏משפחה שכזאת, באתר גלובס, 22 בנובמבר 2007
  23. ^ אורון שמיר, עכבר העיר , "הערת שוליים": עוצמה מטלטלת ומבלבלת, באתר הארץ, 2 ביוני 2011
  24. ^ קרן בר לב, עכבר העיר, "המיוחדת": יחידת המשטרה לענייני דרמה מצויינת, באתר הארץ, 27 בינואר 2012
  25. ^ אורי קליין, "הורה 79": סרט לא משכנע, באתר הארץ, 9 ביולי 2013
  26. ^ מה עשה נתן דטנר בבני ברק בשתיים בלילה?, באתר nrg‏, 16 בנובמבר 2016
  27. ^   אריאנה מלמד, "מתיר עגונות": סדרה נפלאה שלעולם לא תזכה למספר הצופים הראוי לה, באתר הארץ, 7 בנובמבר 2019
  28. ^ ציפי שוחט, נתן דטנר פורש במפתיע מניהול תיאטרון ב"ש, באתר הארץ, 8 באוגוסט 2009
    מיכל דותן, נתן דטנר התפטר מתיאטרון באר שבע, באתר הארץ, 6 באוגוסט 2009
  29. ^ דוד מרואני, נתן דטנר בהפועל רמת גן: היו"ר הינו שחקן, באתר הארץ, 27 באוקטובר 2010
  30. ^ שי לוי, ‏קוריס עוזב את הפועל ר"ג: אני מחזיר מועדון גאה, באתר ONE‏, 30 ביוני 2010
  31. ^ רז שכניק, נתן דטנר מצטרף לפוליטיקה, באתר ynet, 13 בינואר 2021
  32. ^ יו"ר מפלגת "ותיקי ישראל" דני יתום הודיע כי לא יתמודד בבחירות, באתר ynet, 3 בפברואר 2021
  33. ^ ציפי שוחט, נתן דטנר מצטיין, באתר הארץ, 21 בספטמבר 2008
  34. ^ מרב יודילוביץ', הצגת השנה: "אנדה" של בית ליסין, באתר ynet, 3 באפריל 2009
  35. ^ עכבר העיר, הצגת השנה: אנדה של בית לסין, באתר הארץ, 3 באפריל 2009
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=נתן_דטנר&oldid=38309893"