סאריצ'ב (הר געש)

הר געש באיים הקוריליים

סאריצ'ברוסית: вулкан Сарычева – "וולקן סאריצ'בה", ביפנית: 芙蓉山 – "הר פויו"[2]) הוא הר געש שכבתי פעיל בצורת חרוט געשי סימטרי המשתרע על כמעט כל האי מאטואה באיים הקוריליים שברוסיה. סאריצ'ב הוא הר געש צעיר מבחינה גאולוגית. ההר קרוי על שם האדמירל גבריאיל סאריצ'ב (Гавриил Андреевич Сарычев‏; 1763–1831) מהצי הרוסי הקיסרי. השם ניתן על ידי אדם יוהאן פון קרוזנשטרן כאשר הוא כלל אותו במפות.

סאריצ'ב
Вулкан Сарычева
פסגת סאריצ'ב על האי מאטואה, מבט מהאי ראיקוקה
פסגת סאריצ'ב על האי מאטואה, מבט מהאי ראיקוקה
פסגת סאריצ'ב על האי מאטואה, מבט מהאי ראיקוקה
מידע כללי
סוג הר הר געש שכבתי פעיל
על שם Gavril Sarychev עריכת הנתון בוויקינתונים
גובה 1,496 מטר
מדינה רוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום האיים הקוריליים ברוסיה
מספר הר געש =0900-24[1]
התפרצות אחרונה 2009
קואורדינטות 48°05′31″N 153°12′00″E / 48.092°N 153.20°E / 48.092; 153.20
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
ההתפרצות של 2009, צילום מתחנת החלל הבינלאומית

תיאור עריכה

הר הגעש סאריצ'ב הוא חלק מטבעת האש, אזור המקיף את האוקיינוס השקט וכולל כמה מהרי הגעש הפעילים ביותר על פני כדור הארץ, בנקודה שבה עובר הלוח הפסיפי הפחתה מתחת ללוח האירואסייתי בקצב של 80 מ"מ לשנה. טריז של חומר ממעטפת כדור הארץ השוכן בין הלוח הפסיפי המופחת לבין הלוח האירואסייתי שמעליו הוא המקור לגעשיות הפעילה לאורך כל חצי האי קמצ'טקה והאיים הקוריליים.

הר הגעש סאריצ'ב הוא אחד מהרי הגעש הפעילים ביותר באיים הקוריליים. ההר משתרע על חלקו הצפון מערבי של האי מאטואה. החרוט האנדזיטי של הר הגעש נבנה בתוך קלדרה המתוארכת לפליסטוקן שקוטרה נע בין 3 ל-3.5 קילומטרים. ההר מתנשא לגובה של 1,496 ובפסגתו לוע בקוטר של 250 מטרים שקירותיו תלולים. קילוחי לבה זרמו בכל הכיוונים כשהם יוצרים מצוקים על חוף האי. המורדות התחתונים של ההר מכוסים במשקעים מזרמים פירוקלסטיים.[3]

רישומים על התפרצויות געשיות בהר הגעש סאריצ'ב קיימים מ-1765 ומאז הוא התפרץ בתדירות גבוהה. ההתפרצויות נעו בין פליטת לבה להתפרצויות מתפוצצות. במאה ה-20 לבדה נרשמו 11 התפרצויות. ההתפרצות הגדולה ביותר התחוללה ב-1946.

ההתפרצות של 2009 עריכה

ב-12 ביוני 2009 התפרץ הר הגעש[4] תוך פליטת עמוד אפר גבוה.[5] מכיוון שהר הגעש קרוב לחלק מנתיבי האוויר בין מזרח אסיה ואמריקה הצפונית, גרמה ההתפרצות לשיבושים בתעבורה האווירית.[6]

במהלך ההתפרצות עברה תחנת החלל הבינלאומית מעליה והאסטרונאוטים הצליחו לצלם את האירוע.[7] חור במעטה העננים, שנוצר ככל הנראה עקב גל הלם מההתפרצות, אפשר צפייה ברורה בעמוד התפרצות ובזרם הפירוקלסטי במורדות ההר. בצילום ניתן לראות בבירור ענן פילאוס דמוי כיפה, שנוצר מהתעבות של מים באוויר החם שהתרומם במהירות והתקרר, המכסה את העמוד המתרומם.[8]

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא סארייצ'ב בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה