סג'יל (טיל)
סג'יל (בפרסית: سجیل, שפירושו כינוי לאבנים שהושלכו לעבר האויב בסורת אל-פיל) הוא טיל בליסטי דו־שלבי המונע בדלק מוצק, המיוצר באיראן. ככל הנראה, השם סג'יל החליף את השם הקודם של הטיל, "עשוראא'". לטיל טווח הנאמד בכ-2,300 ק"מ. נכון לפברואר 2010 מקובלת ההערכה כי הטיל אינו מצוי בשירות מבצעי בחיל האוויר של משמרות המהפכה באיראן, וכי הוא נמצא בשלבי ניסוי מתקדמים.
 | |
| מידע בסיסי | |
|---|---|
| ייעוד | טיל קרקע קרקע לטווח ארוך |
| ארץ ייצור |
 איראן |
| יצרן |
איראן  |
| משתמשים |
איראן |
| מאפיינים כלליים | |
| הנעה | דלק מוצק |
| משקל | 21.5 טון |
| ממדים | |
| אורך | 18.2 מטר |
| קוטר | 1.25–1.50 מטר |
| ביצועים | |
| מהירות | 13 מאך |
| טווח | 2,000–2,500 ק"מ |
| ראש קרב והנחיה | |
| ניווט | ניווט אינרציאלי ו-GPS |
  | |
היתרון המרכזי של טיל בליסטי המונע בדלק מוצק לעומת כזה המונע בדלק נוזלי (דוגמת טילי השיהאב האיראנים) הוא גמישות המבצעית בשיגור הטילים, היות שאין צורך בהכנות ארוכות הכוללות תדלוק, דיחוס גז ועוד טרם השיגור. טילים בליסטיים המונעים בדלק מוצק לרוב החליפו את קודמיהם המונעים בדלק נוזלי במדינות רבות נוספות המצוידות בטילים בליסטיים, דוגמת ברית המועצות (לשעבר), ארצות הברית וסין.
שיגורים של הטיל עריכה
שיגור ראשון של הטיל נערך ב-12 בנובמבר 2008 ונחשף באמצעי התקשורת.[דרוש מקור]
שיגור שני התקיים ב-20 במאי 2009. באותו יום התאפשרה גישה של עיתונאים וצוותי טלוויזיה איראניים לטיל נוסף באתר השיגור, שהניב מידע טכני חדש על הטיל ומערכותיו[1][2].
שיגור שלישי שהתקיים ב-16 בדצמבר 2009. הדגם ששוגר כונה "סג'יל 2".[דרוש מקור]
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ דניאל אדלסון, סג'יל 2: "האיום לא חדש, ההתקדמות מדאיגה", באתר ynet, 20 במאי 2009
- ^ דודי כהן, איראן: שיגרנו בהצלחה טיל קרקע-קרקע חדש, באתר ynet, 20 במאי 2009