סודיום בנזואט

תרכובת

סודיום בנזואט הוא חומר משמר שנוסחתו הכימית C6H5COONa. כתוסף מזון הוא מסומן כ-E211.

נתרן בנזואט
E211
שם סיסטמטי Sodium benzoate
כתיב כימי C₇H₅NaO₂ עריכת הנתון בוויקינתונים
מסה מולרית 144.11 גרם/מול
מראה מוצק גבישי לבן
מספר CAS 532-32-1
צפיפות 1.44 גרם/סמ"ק
מצב צבירה מוצק
מסיסות מסיס במים
טמפרטורת היתוך 410 °C
683.15 K
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

החומר הוא מלח של חומצה בנזואית המסיס במים, ניתן לייצרו באמצעות ריאקציה בין נתרן הידרוקסידי וחומצה בנזואית (C6H5COOH).

שימושים עריכה

סודיום בנזואט הוא חומר משמר נפוץ למדי בתעשיית המזון. החומר מדכא התפתחות של בקטריות במזון וכן מונע צמיחת פטריות (Fungistatic). החומר אפקטיבי רק בתנאי חומציות גבוהה (pH < 3.5), אך מרבית מוצרי המזון והמשקאות עונים לדרישות אלה.

סודיום בנזואט מצוי במשקאות מוגזים, בריבות, ברטבים, במיצים ובחמוצים שונים כמו גם במוצרי הגיינה אישיים כגון משחות שיניים ואחרים.

סודיום בנזואט בטבע עריכה

סודיום בנזואט ניתן למצוא בכמויות קטנות בחמוציות ובסוגים שונים של פירות הניתנים לייבוש, כגון שזיפים ותפוחים, וכן תבלינים כגון קינמון.

סכנות בריאותיות עריכה

סודיום בנזואט הוא חומר שנוי במחלוקת; הסכנות הבריאותיות הטמונות בו אינן חד-משמעיות, אולם מספר מחקרים מצביעים על מגמה המוכיחה כי סודיום בנזואט עלול לגרום לבעיות ב-DNA האנושי, כמו גם נזקים שונים למערכת העצבים ובמקרים קיצוניים אף לסוגים מסוימים של סרטן[1]. רשות המזון והתרופות האמריקנית (FDA) מאפשרת שימוש של עד 0.1% ממסת המוצר בחומר בכל סוג מזון או משקה, פרט למוצרים בהם נמצא החומר באופן טבעי, כך שבמיץ חמוציות, למשל, עשויות להיות כמויות גדולות יותר מהמקובל. "התוכנית הבינלאומית לבטיחות מחומרים" (The International Programme on Chemical Safety) ממליצה על כמות של עד 825 מ"ג ביום לכל ק"ג ממשקל הגוף[2]. במחקר בו נבדקה השפעת תערובות צבעי מאכל ותוספי מזון ובהם סודיום בנזואט על התנהגות של ילדים נמצאה עליה מובהקת בתסמינים של היפראקטיביות אצל ילדים ששתו מיץ המכיל 45 מ"ג סודיום בנזואט (בתערובת עם חומרים אחרים) לעומת ילדים ששתו מיץ "פלצבו" ללא תוספים[3].

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא סודיום בנזואט בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ אחד המחקרים הפופולריים בנושא נערך בממלכה המאוחדת. לעיון: לחצו כאן
  2. ^ לעיון נוסף לחצו כאן
  3. ^ Donna McCann et al; Food additives and hyperactive behaviour in 3-year-old and 8/9-year-old children in the community: a randomised, double-blinded, placebo-controlled trial; Lancet 2007; 370: 1560–67