סולנום החדק
סוֹלָנוּם הַחֵדֶק (שם מדעי: .Solanum incanum L) הוא בן-שיח מדברי (בן קיימא) אוהב חום ולחות בסוג סולנום ממשפחת הסולניים[2]. פריחתו בצבעי לילך או סגול ובמרכזו מאבקים צהובים שהדוקים לעמוד העלי (שלא כמו בסולנום זיתני) ובולטים מן הכותרת.
 סולנום החדק
| |
|---|---|
| |
| מצב שימור | |
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | צמחים וסקולריים |
| סדרה: | סולנאים |
| משפחה: | סולניים |
| סוג: | סולנום |
| מין: | סולנום החדק |
| שם מדעי | |
 Solanum incanumליניאוס, 1753 | |
| |
סולנום החדק כצמח סודני נפוץ באזורים הטרופים היבשים העונתיים באפריקה, חצי האי-ערב, ישראל, ירדן ואירן עד הודו. סולנום החדק נדיר מאוד בישראל ותפוצתו בבקעת ים המלח ובעמק הירדן התחתון, בעיקר בבתי-גידול טבעיים, אך גם בקרבת האדם.
סולנום החדק שייך לקבוצת המינים מהם תורבת החציל והוא כנראה קרוב משפחתו האפריקני הקרוב ביותר של החציל התרבותי מבחינה בוטנית ודומה לו בצורתו החיצונית. בשל כך, יש חשיבות גדולה לשימור האוכלוסיות שלו שהן מגוונות גנטית ובהן תכונות רבות של עמידות, שיכולים לשמש להשבחת היבול ושיפור הגידול של זני חציל הגינה בעתיד, במיוחד אצל החקלאים המתמודדים עם אתגרים הנובעים מלחצים ביוטים ואביוטים מוגברים הנובעים משינויי סביבה עתידיים.
סולנום החדק פורח במשך רוב השנה, מסוף דצמבר ועד תחילת אוקטובר.
הפרי של סולנום החדק רעיל. עם ההבשלה גדל הגביע ועוטף את הפרי.[3]
מאפיינים עריכה
סולנום החדק בן-שיח או שיח זקוף, סבוך, קוצני, וירוק-עד, בגובה 40 עד 1.50 ס"מ.
הגבעולים עגולים ומסתעפים סמוך לקרקע ומכוסים בדלילות בקוצים מאונקלים עד ישרים, וחרוטיים עד שטוחים. הגבעולים הצעירים מכוסים בלבד צהוב של שערות כוכביות קצרות ומהודקות. על הגבעולים פזורים צופנים. הגבעולים הבוגרים קירחים עד מכוסים בשערות קצרות ומהודקות וצבעם חום-כתום עד אפור[4][5].
העלים מסורגים, פשוטים, סגלגלים, באורך 6 עד 22 ס"מ, ברוחב 4 עד 15 ס"מ, והם ארוכים לכל היותר פי שניים מרוחבם. העלים רכים בעלי פטוטרת שבבסיסם אין לוואים, העלים חסרי ריח ומכוסים בלבד (שערות קצרות ומהודקות) צהוב ובשעת התייבשותם צבעם צהבהב. קוצים צהובים מאונקלים (כפופים) מצויים בדלילות על העורק שבצד התחתון של העלה כמו בגבעולים בסיס הטרף מעוגל עד צורת לב. השוליים כמעט תמימים או לעיתים קרובות יותר בעלי 4 אונות או לעיתים רחוקות 3 או 5 שאורכן 0.5 עד 2 ס"מ, הנמשכות עד 1/4 מהמרחק לעורק המרכזי. הפטוטרת באורך 1 עד 9 ס"מ, 1/4 עד 1/3 מאורך הטרף, והוא מכוסה בצפיפות בפלומה של שערות כוכביות, עם 0 עד 4 קוצים.
התפרחות סיומיות לא מסועפות, חיקיות (axillary) או מחוץ לחיק (extra-axillary) או בצדו השני של בסיס הפטוטרת (leaf opposed) וללא חפים. אורך התפרחת 3 עד 8 ס"מ עם 5 עד 10 פרחים באשכול.
עוקצי התפרחת בין 1 עד 4 מ"מ, לעיתים קרובות דו-קרניים (יוצאים בזוגות); אחד נושא פרחים דו-מיניים, ומהם אחד עד שלושה פתוחים בו זמנית, והשני נושא אשכול קצר של 3 עד 5 לעיתים רחוקות 2 פרחים זכרים[6].
הפרחים נכונים (סימטריים), בעלי 5 איברים וקוטרם 1.5 עד 3 ס"מ. הפרחים הטרוסטילים, כלומר ישנם שני טיפוסי פרחים, בטיפוס אחד עמוד השחלה קצר מן האבקנים ובשני ההפך. כמו כן, הצמח כולל גם פרחים דו-מיניים ופרחים זכריים, כאשר הפרח התחתון ביותר בעל עמוד שחלה ארוך מהאבקנים והוא דו-מיני ואילו הפרחים הצדדיים בעלי עמוד שחלה קצר והם זכריים[6].
הגביע גלגלי ובעל 5 אונות מאוחות. אורכו 6 עד 10 מ"מ בפרחים בעלי עמוד שחלה ארוך, ואורכו 4.5 עד 8 מ"מ בפרחים בעלי עמוד שחלה קצר. הגביע משתייר אך, מתפרה מעט לאחר הפריחה והבשלת הפרי ועוטף את הפרי.
הכותרת צורתה כוכב, צבעה לילך או סגול, והיא מאוחת עלים, בעלת צינור קצר ו-5 אונות פרושות או מופשלים לאחור.
האבקנים הצהובים מספרם 5 כמספר עלי הכותרת, שווים פחות או יותר זה לזה, והם מאוחים לצינור הכותרת בלוע הכותרת בין עלי הכותרת. וצמודים זה לזה ועומדים מסביב לעמוד השחלה (העלי) בצורת קונוס.
הזירים קצרים מאוד והם קצרים מהמאבקים. המאבקים גדולים, נוטים זה אל זה. לשכות המאבקים נפתחות דרך נקב או שסע קטן בראשו של המאבק. שתי הלשכות של המאבק צמודות ומקבילות זו לזו ואינן מרוחקות זו מזו על ידי קונקטיב או זיר מורחב.
השחלה עילית, בת 2 מגורות ובכל אחת מהן ביציות רבות. עמוד השחלה (העלי) יחיד יוצא מראש השחלה. הצלקת יחידה קטנה ודמוית כיפה.
השיליה מורחבת, זוויתית ובעלת ביציות מרובות.
הפרי ענבה כדורית חלקה צהובה קוטרה 2 עד 3 ס"מ או יותר והיא בעלת 2 מגורות ואינה חבויה בתוך הגביע אלא גלויה והגביע המשתייר אינו מנופח אבל הוא מתפרה לאחר הפריחה וההבשלה.
הזרעים מרובים, כ-100 עד 200 לכל ענבה, צורתם פחוסים ודמוי כליה. וצבעם צהוב עמום עד חום כתום.
תכונות ביולוגיות ואקולוגיות עריכה
סולנום החדק אינו מסיר את עלוותו בתקופות הקשות. על גבעוליו פזורות בלוטות-צוף המושכות נמלים אשר מגינות על הצמח מחרקים אוכלי צמחים[5]. הוא פורח במשך רוב השנה, מסוף דצמבר ועד תחילת אוקטובר. הפרח מואבק בידי דבורים גדולות מסוג דבורת עץ. הפרי רעיל וממכיל אמות גדולה של אלקלואידים, ולפיכך אינו נאכל על ידי בעלי חיים ואינו נפוץ על ידם. הפירות נותרים על הצמח ונושרים בקרבת צמח האם במהלך תקופה ארוכה מתחילת אפריל ועד סוף נובמבר או נשטפים במורד הנחל.
תפוצה עריכה
סולנום החדק נפוץ בארץ בבקעת ים המלח ובעמק הירדן התחתון. הוא גדל באופן טבעי בנאות-מדבר, ותפוצתו העולמית משתרעת בבתי גידול לחים במדבריות חמות במזרח אפריקה ובדרום מערב אסיה.
שם המין בעברית עריכה
במקרא "חדק" אינו אלא מין קוץ או שיח קוצני, וכן הוא בספרות שלאחר המקרא עד העת החדשה. דֶּרֶךְֿ עָצֵל כִּמְשֻׂכַֿתֿ חָדֶֿק וְאֹרַח יְשָׁרִים סְלֻלָה (משלי, ט"ו, י"ט). חדקים שבפירצה (מסכת עירובין, דף י"ח) ועוד[7]. רס"ג למשלי תרגם בערבית "חדק" בשם זה נקרא סולנום החדק. חלק מחוקרים המודרניים הסכימו לשיטת רס"ג שמדובר בצמח סולנום החדק[8].
השם "חדק" ניתן למין Solanum sanctum שהוא אחד מהשמות הנרדפים לסולנום החדק במילון "ילקוט הצמחים" (עמוד 18, הערה 248) משנת 1930[9] על סמך ספריו של הלשונאי עמנואל לעף (לב, פלורה ג' עמ' 376) ששמשו את חברי ועד הלשון כמקור מהימן ביותר לשמות הצמחים וזיהויים במקורות היהודיים העתיקים, על אף שהוא מעולם לא ביקר בארץ ולא ראה חלק גדול מן הצמחים.
שם זה לא אושרר במילון "צמחי ארץ ישראל – שמות המשפחות והסוגים" משנת 1946[10]. אך, השם "סולניים" ניתן לסוג ולמין כשם העברי לצמח אולי כי בערבית Sola משמעותו קוץ.
כבר בערך "חדק" שבאנציקלופדיה המקראית הטיל מיכאל זהרי ספק גדול באומרו: "אף על פי כן קשה להניח, שהשם מכוון לצמח זה דווקא, שהרי תמוה הדבר, מפני מה בחר לו הכתוב למשל מין צמח קוצני שאינו מצוי אלא בעמק הירדן התחתון, והתפשטותו מצומצמת ביותר, ולא נתן דעתו על שאר עשרות המינים של צמחים קוצניים, הנפוצים בכל אזורי הארץ"[11].
השם "סולנום החדק" הופיע במגדרי הצמחים והוא אושר על ידי האקדמיה העברית במילון שמות צמחי ארץ ישראל (תשס"ג, 2003).
שמות נוספים עריכה
שמות עממיים באנגלית: Hoary Nightshade, Palestine Nightshade
שימושים עריכה
ברפואה הסינית משמש הצמח הזה כתרופה למחלות של הרס הכבד. באתיופיה משתמשים במיץ הפירות לטיפול בגונוראה (זיבה). במיץ של הצמח משתמשים לעיבוד עורות (יחד עם שתן של בעלי חיים). בשבט המסאי באפריקה משמש הצמח הזה להרדמה. הפירות משמשים לריפוי פצעים חיצוניים, דלקת בעור וזיהום פטרייתי.[12] [מקור זה אינו מספק].
בהודו משמש הצמח לשכוך כאבי שיניים, כאבים בחזה ולגרון צורב, כנראה בגלל ההשפעה הנרקוטית שנמצא אצל פירות הסולנום על מערכת העצבים המרכזית, באמצעות השפעתן על המעביר העצבי אצטלין כולין[13].
קישורים חיצוניים עריכה
- סולנום החדק, באתר ITIS (באנגלית)
- סולנום החדק, באתר NCBI (באנגלית)
- סולנום החדק, בבסיס הנתונים ARKive (באנגלית)
- סולנום החדק, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- סולנום החדק, באתר צמח השדה
- סולנום החדק, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
- סולנום החדק, באתר Tropicos (באנגלית)
- סולנום החדק, באתר GBIF (באנגלית)
- סולנום החדק, באתר The Plant List (באנגלית)
- סולנום החדק, באתר IPNI (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ סולנום החדק באתר הרשימה האדומה של IUCN
- ^ .Solanum incanum L, WFO: World Flora Online. Published on the Internet
- ^ Sara Gold, Avraham Plotnitzky, Professor Amram Eshel, סולנום החדק : צמח רעיל, באתר www.wildflowers.co.il
- ^ Solanum incanum, צמחיית ישראל וסביבתה
- ^ 1 2 אורי פרגמן-ספיר, פרחי עין גדי וחוף ים המלח, ירושליםפ: העמותה לעידוד וקדום שמירת הטבע במזרח התיכון, 2008, עמ' 131
- ^ 1 2 Solanum incanum, Solanaceae Source, 11-5-2014
- ^ טוֹבָם כְּחֵדֶֿק יָשָׁר מִמְּסוּכָֿהֿ יוֹם מְצַפֶּיךָ פְּקֻדָּתְֿךָֿ בָאָה עַתָּה תִֿהְיֶה מְבוּכָֿתָֿם (מיכה, ז', ד')
- ^ זהר עמר, צמחי במקרא, ירושלים: ראובן מס, 2012, עמ' 220
- ^ ילקוט צמחים, תר"ץ 1930
- ^ צמחי ארץ ישראל (תש"ו), באתר האקדמיה ללשון העברית, 1946
- ^ מיכאל זהרי, אנציקלופדיה, ירושלים: הוצאת המוסד ביאליק, 1965, עמ' 29
- ^ סולנום החדק, באתר מדרשת שדה בוקר
- ^ דן פלביץ' וזהרה יניב, צמחי המרפא של ארץ ישראל, תל אביב: מודן בע"מ, 1991, עמ' 234-237