סטיב לופז

עיתונאי אמריקאי

סטיבן מ. לופזאנגלית: Steven M. Lopez, נולד ב-1953) הוא עיתונאי אמריקאי, בעל טור בלוס אנג'לס טיימס מאז 2001. הוא בן למהגרים, אב ספרדי ואם איטלקייה.

סטיב לופז
Steve Lopez
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1953 (בן 71 בערך)
פיטסבורג, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
השכלה אוניברסיטת המדינה של סן חוזה עריכת הנתון בוויקינתונים
מעסיק לוס אנג'לס טיימס עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • פרס אתניאום לספרות (1994)
  • Carey McWilliams Award (2023) עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים חיצוניים
טוויטר LATstevelopez
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חייו ועבודתו עריכה

לופז הוא יליד פיטסבורג, קליפורניה,[1] ולמד באוניברסיטת סן חוזה. הוא נמנה עם סגל תאגיד טיים וכותב למגזיני טיים, לייף, אנטרטיינמנט ויקלי וספורטס אילוסטרייטד. נוסף לכך, כתב בקביעות ב"פילדלפיה אינקוויירר", "סן חוזה מרקיורי ניוז" ו"אוקלנד טריביון". הוא כתב את הרומנים Third and Indiana, The Sunday Macaroni Club ו-In the Clear. כמו כן ערך קובץ של עבודותיו מן ה"פילדלפיה אינקוויירר", שנקרא "ארץ הענקים", וקובץ של טוריו מן ה"לוס אנג'לס טיימס" בשם "חלומות ומזימות".

סדרת הטורים של לופז על הקשר יוצא-הדופן שלו עם הצ'לן הסכיזופרני נתניאל אנתוני איירס הייתה לספר רב-מכר בשם "הסולן", שהיווה השראה לסרט באותו שם, עם רוברט דאוני ג'וניור בתפקיד לופז.[2] לופז התראיין בסרט התיעודי "Skid Row" מ-2007.

הקשר של איירס ולופז הוצג בהבלטה גם בפרק של התוכנית 60 דקות מן ה-22 במרץ 2009.[3]

באוקטובר 2010 הזמינה פרקליטת העיר לוס אנג'לס, כרמן טרוטאניץ', את לופז להשתתף במבחן נהיגה תחת השפעת מריחואנה. מטרת המחקר הזה הייתה למדוד את ההשלכות האפשרויות של הצעת חוק קליפורניה 19 (2010).[4]

פרסים ואותות הוקרה עריכה

לופז זכה במספר רב של פרסי עיתונות אמריקאיים, בהם פרסי ה. ל. מנקן וארני פייל, והיה ברשימת המועמדים הסופיים לפרס פוליצר על טורים בנושא הטיפול בקשישים ובריאותו המתערערת של אביו.

בשנת 2008 קיבל לופז את פרס הנשיא ממועדון העיתונות של לוס אנג'לס בחגיגת היובל להענקת פרסי העיתונות של דרום קליפורניה.

ספרו, "הסולן", זכה בפרס PEN של ארצות הברית לספרות לא-בדיונית.

לופז זכה גם בשלושה פרסי אמי לחדשות מקומיות וחלק בפרס קולומביה דופונט על דיווח על נושאים עירוניים ברשת הטלוויזיה KCET בלוס אנ'לס.

ב-29 באפריל 2011 קיבל לופז תואר דוקטור לשם כבוד מן האלמה מאטר שלו, אוניברסיטת סן חוזה.[5]

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ לוס אנג'לס טיימס, "סטיב לופז: מצביע מערבה"
  2. ^ "lopez-soloist">Lopez, Steve (2008). The Soloist: A Lost Dream, an Unlikely Friendship, and the Redemptive Power of Music. Berkley Trade ISBN "הסולן: חלום אבוד, ידידות בלתי צפויה וכוחה המשקם של המוזיקה."
  3. ^ לוס אנג'לס טיימס, "סטיב לופז על נתניאל אנתוני איירס
  4. ^ לוס אנג'לס טיימס, סטיב לופז, "הוא אסון רכבת מאחורי ההגה" 20 באוקטובר 2010
  5. ^ Honored SJS alumnus criticizes Cal State cuts as blocking path of upward mobility. mercurynews.com בוגר כבוד של אוניברסיטת סן חוזה מותח ביקורת על הקיצוצים באוניברסיטה, החוסמים את מסלול ההתקדמות כלפי מעלה]