סטירת לחי

מכה הניתנת באמצעות כף היד, בדרך כלל על לחיו של אדם

סטירה (נקראת לפעמים בסלנג כּאָפָה או זָפּטָה) היא מכה הניתנת באמצעות כף היד, בדרך כלל על לחיו של אדם. יותר מהכאב הפיזי הכרוך בסטירה, בעיקר כאשר היא ניתנת בעוצמה רבה, עיקר הפגיעה בה היא ההשפלה, בפרט כאשר היא ניתנת בפומבי.

ילדה סוטרת לחברתה

בתנ"ך מתוארת סטירת לחי שנתן צדקיהו בן כנענה, נביא שקר מממלכת יהודה, לנביא מיכיהו בן ימלה, כתגובה על כך שהעז לנבא רעות על תוצאות מלחמה עתידית באוזני המלך אחאב: ”וַיִּגַּשׁ צִדְקִיָּהוּ בֶן כְּנַעֲנָה וַיַּכֶּה אֶת מִיכָיְהוּ עַל הַלֶּחִי” (ספר מלכים א', פרק כ"ב, פסוק כ"ד).

פעמים רבות מוצגת הסטירה בקולנוע ובספרות כדרך שבה אישה מגיבה לפגיעה של גבר בכבודה, ובפרט בפגיעה בדרך של הטרדה מינית. בכך מהווה הסטירה בעיקר מסר שעניינו כבוד, ופחות צעד של אלימות. סטירה של גבר לאישה, לעומת זאת, נחשבת כמעשה מובהק של אלימות.

הדגשת העלבון שבקבלת סטירה ניכרת בביטוי "סטירה מצלצלת", שבנוסף לתיאור של סטירה רבת עוצמה, משמש בהשאלה לתיאורו של עלבון צורב.

על פי המשפט העברי, סטירה באמצעות גב היד נחשבת למעליבה יותר מאשר סטירה באמצעות כף היד; ולכן בהקשר של תשלומי בושת, על סטירה באמצעות גב היד משלמים פי שניים מאשר על סטירה רגילה.

ציור גרפיטי של תקרית הסטירה של ויל סמית'–כריס רוק

הסטירה ככלי משמעתי עריכה

בעבר היה נהוג להכות ילדים בכל צורה שהיא ואף בסטירת לחי. עם השנים התחדדה התפיסה כי סטירת לחי היא אקט משפיל וכיום נאסרה הכאה כוללת ברוב מדינות העולם. עם זאת, גם היכן שמותר להכות ילדים סטירה בלחי כבר לא מקובלת ונהוג להעניש באמצעות מכות בישבן.

בישראל, חוק זכויות התלמיד, משנת 2000 אוסר נקיטת אמצעי משמעת גופניים כלפי תלמיד. עוד קודם לחקיקתו של חוק זה נקבע בפסיקה כי אין לנקוט אמצעי משמעת גופניים כלפי תלמיד. קודם לקביעות אלה, היה מותר למורים בבתי ספר להשתמש במתן סטירה כאמצעי ענישה המעביר מסר חינוכי, לחינוכו של תלמיד סורר. בדיון שנערך בישיבת הממשלה בנושא האלימות הציע השר מאיר שטרית להתיר מתן סטירה לתלמיד, ואמר: ”בתקופתי לא היה קורה כלום אם ילד היה מקבל סטירה כשהיה חוצה את הגבול”[1].

להפנות את הלחי השנייה עריכה

  ערך מורחב – הפניית הלחי השנייה

אחת האמירות הנודעות ביותר של ישו, המופיעה בספר הבשורה על-פי מתי היא: "אל תתקוממו לרשע, והמכה אותך על הלחי הימנית, הטה לו גם את האחרת" (לרעיון שורשים במקרא, במגילת איכה (ג, ל): ”יִתֵּן לְמַכֵּהוּ לֶחִי, יִשְׂבַּע בְּחֶרְפָּה”). מקור זה התגלגל לביטויים "להפנות את הלחי השנייה" או "להגיש את הלחי השנייה", המתארים מצב שבו אדם מוכן לספוג פגיעה בהבלגה גמורה ומופגנת, ולאפשר את המשכה. נוסח הביטוי באנגלית: turn[ing] the other cheek או offering [one's] cheek. בדרך כלל הוא משמש על דרך השלילה, כלומר בפי אדם המדגיש שאין בכוונתו להפנות את הלחי השנייה, ובכוונתו להגיב בחומרה על פגיעה בו.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ דיאנה בחור-ניר, שטרית על האלימות: לא מזיק לתת לילד פליק, באתר ynet, 6 ביוני 2005