סטניסלב יסינסקי ובתו אמיליה סלודקובסקה
סטניסלב יסינסקי (Stanisław Jasiński) ובתו, אמיליה סלודקובסקה (Emilia Słodkowska) לבית יסינסקה, היו חסידי אומות עולם פולנים קתולים, אשר סיכנו את חייהם וחייהן של משפחותיהם בתקופת השואה כדי להציל יהודים מהשמדה על ידי הנאצים והלאומנים האוקראינים עוזריהם.
רקע עריכה
.jpg)
הכפר אוסדה מלה סידליצ'ה (פולנית: siedliszcze male, יידיש: קליין סעלישטץ') שכן בקרבת בירת מחוז קוסטופול, אוסטלץ' ויילקי (Ostlec Wielki), או אוסטאלצי (Ostaltsi) והייתה חלק מפלך ווהלין בדרום-מזרח פולין. האזור שייך ב-2020 לאוקראינה, ובירת המחוז נקראת באוקראינית קוסטופול, במחוז רובנו. הכפר עצמו נהרס לגמרי וכל השטח הוכרז כשטח צבאי.
בהתאם להסכם ריבנטרופ–מולוטוב, חוזה הנייטרליות בין ברית המועצות וגרמניה הנאצית, חולקה פולין בין שתי המעצמות. בהתאם לחוזה, נכבש האזור על ידי חיילי הצבא האדום ב-17 בספטמבר 1939. תחת השלטון הסובייטי הוחרם הרכוש הפרטי, ורבים מבעלי הרכוש הוגלו לסיביר. ב-22 ביוני 1941 תקפה גרמניה הנאצית את ברית המועצות במבצע ברברוסה, ואזור ווהלין נכבש על ידם בשבועות הראשונים של המתקפה. מצבם של היהודים הורע עוד יותר, ואל הגרמנים הצטרפו גם האוקראינים, שהחלו ברצף של צעדים נגד היהודים שכללו שוב מקרי שוד וביזה, אליהם התווספו במהירות גם מקרי אונס, עינויים ועבודות כפייה.
באוגוסט ובאוקטובר 1941 רצחו הגרמנים מחוץ לקוסטופיל כ-1,870 יהודים, בשני מועדים נפרדים. לאחר הרציחות רוכזו יתר יהודי העיר בגטו, אליו לא הועברו היהודים בכפרים החקלאיים הסמוכים. באוגוסט 1942 רצחו שוטרים גרמנים ואוקראינים את כל יהודי העיר ביום אחד ליד כפר סמוך. באותו יום ערכו הגרמנים מיפקד במחנה העובדים בקוסטופיל. העובדים, בהנהגת אברהם יעקב ברייר (Breier), התארגנו ובשעת המיפקד ברחו ליערות. רובם נתפסו ונרצחו, אחרים ניצלו בעזרת פולנים או הצטרפו לפרטיזנים.[1]
ב-26 באוגוסט 1942 החל הוואפן אס אס הגרמני, מלווה במשטרת העזר האוקראינית, במבצע לגירוש כל היהודים מהמחוז. בתחילת ספטמבר החלה האקציה בכפרים הסמוכים לקוסטופול, במאלה סידליסצ'ה ובהמשך באנטונובקה.[2] הגרמנים פשטו על בתי היהודים בלילה וריכזו אותם בפאתי העיירה. עד לשעות הבוקר לא נותר איש בחיים. פרט לאנשים בודדים, ביניהם שמואל לידרמן.[א]. הניצולים המעטים התחבאו במסתור שהוכן מראש.
סיפור ההצלה עריכה
קבוצת הניצולים חברה לניצולים נוספים באחד היערות בסביבה, שנתפסה לאחר מצוד. הם נדרשו לחפור את קבריהם אולם כמה מהם נמלטו. כמה מהם נפגעו, אך האחים יוסף ושמואל לידרמן הצליחו להימלט והחליטו לנסות ולבקש מסתור אצל האיכר הפולני סטניסלב יסינסקי שהכיר את אביהם.
בשנת 1942 היה סטניסלב יסינסקי בן למעלה משמונים שנה ועיוור. הוא היה אלמן, והתגורר בבית בתו האמצעית אמיליה סלוטקובסקה. כשהגיעו יוסף ושמואל לידרמן לביתו של סטניסלב יסינסקי הוא זיהה אותם רק לפי קולם. במקום להזכיר להם את הצער שנגרם לו על ידי אביהם שהיה מראשי מועצת העיירה,[ב] קיבל אותם לביתו, הגיש להם עזרה ראשונה, אוכל ומקלחת חמה. הניצולים הסתתרו בבור שנחפר מתחת לאורווה. לאחר כשלושה שבועות הגיעו שני ניצולים נוספים שגם הם הוסתרו על ידי יסינסקי ובתו.
ההימלטות עריכה
כעבור כחודשיים, בנובמבר 1942, נודע ליסינסקי שמהלכות שמועות כאילו הוא מסתיר יהודים. מחוסר ברירה אספו ארבעת הנמלטים את מעט מטלטליהם ופנו ליער, שם הסתתרו בבונקר ששימש אותם עד תום המלחמה. הם התקיימו בעזרת עבודות מזדמנות אצל כמה איכרים ולעיתים גם גנבות. באחד הימים נרצחו שלושה מבין ארבעת הנמלטים, ורק שמואל לידרמן, שלא היה במקום מכיוון שחיפש עבודה, נותר בחיים.
אחרי המלחמה עריכה
זמן לא רב לאחר שחבורת הנמלטים עזבה את ביתו הוגלו בני משפחת יסינסקי לגרמניה לעבודות כפייה בחקלאות. אחרי המלחמה, ולאחר מות אביה, היגרו אמיליה ובעלה יוזף ושלושת ילדיהם לארצות הברית. שמואל לידרמן היה בין המעפילים באונייה י"ד חללי גשר הזיו אשר נשלחו לשהייה ממושכת במחנות המעצר בקפריסין. לבסוף זכה לעלות לישראל ולהקים בה את משפחתו. לאחר שנים התעניין מה עלה בגורל בני משפחת יסינסקי והצליח לאתרם בארצות הברית. לאחר זמן הוא הגיש בקשה למוסד יד ושם להכיר בהם כחסידי אומות העולם.
ב-28 בפברואר 1985 העניק מוסד יד ושם את התואר חסיד אומות העולם לסטניסלב יסינסקי (לאחר מותו), ולבתו אמיליה סלודובסקה, עבור אומץ לבם. במסגרת זו הוענקו להם מדליית חסידי אומות העולם הנושאות את שמותיהם, תעודת הוקרה, נטיעת עץ (תאנה) והוספת שמותיהם על קיר הכבוד בגן של חסידי אומות העולם במוסד יד ושם בירושלים, ב-28 פברואר 1985.
קישורים חיצוניים עריכה
ביאורים עריכה
- ^ משפחת לידרמן היהודית חיה ברווחה כלכלית וברשותה היו משק חי כמו גם בוסתן גדול, גידולי שדה ועוד. בבעלות המשפחה היו גם מספר חנויות והיא העסיקה רבים מן המקומיים, אוקראינים, פולנים וגרמנים.
- ^ בשנת 1914, במלחמת העולם הראשונה, הסובייטים גרשו לסיביר קבוצת בעלי אחוזות גרמניים. סטניסלב יסינסקי השתלט על אחוזה גדולה של אחד הגרמנים המגורשים. כעבור כמה שנים, כבר בימי השלטון הפולני, פרץ סכסוך על הקרקעות ויעקב, אביו של שמואל לידרמן, בהיותו ראש המועצה, הגיש נגד יסינסקי תביעה לבית המשפט. בסופו של עניין יסינסקי הפסיד במשפט והוא ומשפחתו גורשו מביתם אולם לאחר זמן לא ארוך בעקבות ערעור לבית המשפט העליון בלובלין, קיבל יסינסקי בחזרה את ביתו בטענות שונות בהן התיישנות. מאוחר יותר נערכה התפייסו, עם יעקב לידרמן שהגיש נגדו את התביעה.
הערות שוליים עריכה
- ^ ספר קוסטופול, 1967, בהוצאת ארגון יוצאי קוסטופול בישראל
- ^ Avraham Klevan, transcription, editing and research by Ada Holtzman, "We Remember The Jewish Communities Of Poland" April 18, 2006. According to Article in YV Pinkas Hakehilot Vol V - p.147-148, the number of the Jews living in Małe Siedliszcze village (Kostopol county) in Wołyń Voivodeship (Volhynia) before the Ukrainian massacres amounted to 663 men, women and children. In the nearby village of Antonowka, the number of Jewish inhabitants is estimated at 750-482. Vol V - p. 45-46).