סטניסלב קוט
סטניסלב קוט (בפולנית: Stanisław Kot; 22 באוקטובר 1885 - 26 בדצמבר 1975) היה היסטוריון פולני ושר בממשלה הפולנית הגולה בלונדון בעת מלחמת העולם השנייה.
 | |
| לידה |
22 באוקטובר 1885 רודה, ממלכת גליציה ולודומריה, האימפריה האוסטרו-הונגרית  |
|---|---|
| פטירה |
26 בדצמבר 1975 (בגיל 90) לונדון, הממלכה המאוחדת |
| מדינה |
פולין |
| מקום קבורה |
בית הקברות נורת' שין |
| השכלה |
הפקולטה למשפטים של אוניברסית לבוב (העשור של 1910) |
| מעסיק |
האוניברסיטה היגלונית |
| מפלגה |
People's Party, Front Morges |
  | |
חייו עריכה
קוט יליד הכפר רודה, סיים לימודי פילוסופיה באוניברסיטה של לבוב בשנת 1909 וקיבל תואר דוקטור לפילוסופיה בשנת 1911. בצעירותו היה פעיל בארגוני נוער. במלחמת העולם הראשונה עבד במחיצתו של ולדיסלב שיקורסקי (מי שהיה לימים ראש הממשלה הפולנית הגולה בעת מלחמת העולם השנייה). בין השנים 1914–1919 הוציא קוט לאור עיתון בשם "חדשות פולין".
כשפולין זכתה בעצמאותה יסד קוט הוצאה לאור של ספרים, פרסם כתב עת להיסטוריה, שימש כפרופסור באוניברסיטה בקרקוב וחיבר 54 ספרי היסטוריה.
עם פלישת הנאצים לפולין ב-1939 נמלט קוט לצרפת, והשתתף בייסוד הממשלה הפולנית בגולה, בה שירת כשר לענייני פנים. לאחר פלישת הנאצים לברית המועצות וכינונם מחדש של היחסים הדיפלומטיים בין הממשלה הפולנית הגולה לבין ברית המועצות (שנותקו ב-1939 עם תפיסת חלקים ממזרח פולין על ידי הסובייטים, לאחר הפלישה הנאצית, שנעשתה בהתאם להסכם ריבנטרופ–מולוטוב), נתמנה קוט לשגריר פולין בברית המועצות. בין השנים 1942–1943 כיהן קוט כשר המדינה לענייני המזרח התיכון, אזור שבו הוצבו כוחות צבא פולניים בפיקודו של הגנרל ולדיסלב אנדרס (בין היתר גם בארץ ישראל).
בסוף שנת 1942 ביקר קוט בארץ ישראל, ונפגש עם דוד בן-גוריון, שהציע לממשלת פולין הגולה באמצעות קוט כי לוחמים מן היישוב יאומנו בלונדון, ומשם ייצאו לפולין כשליחי המחתרת הפולנית. קוט הזהיר את בן-גוריון כי שליחי ממשלת פולין בגולה לשטחי הכיבוש אינם חוזרים. קוט אמר כי עם ההערכה לנכונותם של אנשי היישוב לסכן את חייהם ולהכרתם את פולין ושפתה, הוא מסופק אם יוכלו להתקיים שם. לאחר לחץ מצד בן-גוריון הביע קוט הסכמה להצעה, אך בסופו של דבר שיתוף הפעולה שהציע בן-גוריון לממשלת פולין לא נתממש. בעת ביקורו בארץ הזמין קוט לפגישה את יעקב קורץ, מאנשי היישוב שנקלעו לפולין בעת הפלישה הנאצית והוחזרו לארץ בסוף שנת 1942, במסגרת חילופים של נתינים ארץ ישראליים עם טמפלרים גרמניים, ומי שחיבר את הספר הראשון שנתפרסם בארץ ישראל אודות השואה ספר עדות. קורץ מסר לקוט דו"ח מפורט על ההשמדה לה היה עד.
בשנת 1943 נתמנה קוט לשר העיתונות והתעמולה בממשלת פולין בגולה ונטל חלק חשוב במשבר שפרץ בין ממשלת פולין בגולה לבין ברית המועצות, עם הגילוי אודות טבח יער קאטין.
משנת 1945 ועד 1947 פעל קוט במסגרת ממשלת האחדות הלאומית הזמנית, שניסתה ליישב את ההדורים בין ממשלת פולין בגולה לבין הממשלה הפולנית הקומוניסטית שבחסות הסובייטים. באותה עת שימש קוט כשגריר פולין ברומא. כשהחלו הסובייטים לרדוף את אוהדי הממשלה הפולנית בלונדון בשנת 1947, פרש קוט מתפקידו כשגריר ונשאר בגלות, מחשש לחזור לפולין ולהישפט כבוגד על ידי הקומוניסטים. קוט היה פעיל בחוגים פולניים לאומיים בגלות עד למותו באנגליה בשנת 1975.
קישורים חיצוניים עריכה
- פרופ' קוט על זוועות הנאצים בפולין, דבר, 24 בנובמבר 1942
- שיחות עם סגן ראש ממשלת פולין, דבר, 6 בדצמבר 1942; המשך
- שיחות עם המיניסטר פרופ' קוט, דבר, 8 בדצמבר 1942