סטפן רובצקי
סטפן פאוול רוֹבֶצקי (בפולנית: Stefan Paweł Rowecki; 25 בדצמבר 1895 – 2 באוגוסט 1944), אשר כונה "גְרוֹט" (פולנית: "ראש חץ"), היה מפקד מחתרת פולני בתקופת מלחמת העולם השנייה, מנהיג הארמייה קריובה ("צבא המולדת").
 | |
| לידה |
25 בדצמבר 1895 פיוטרקוב טריבונלסקי, רפובליקת פולין  |
|---|---|
| נרצח |
2 באוגוסט 1944 (בגיל 48) זקסנהאוזן, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה |
| מקום קבורה |
בית הקברות פובונזקי |
| מדינה |
פולין |
| השתייכות |
Infantry of Second Polish Republic, Service for Poland's Victory, ארמייה קריובה |
| תקופת הפעילות |
מ-1917 |
| דרגה |
גנרל דיוויזיה |
| פעולות ומבצעים | |
| עיטורים | |
|
עיטור מסדר העיט הלבן של פולין | |
  | |
ביוגרפיה עריכה
סטפן רובצקי נולד בעיירה פיוטרקוב טריבונלסקי שבמרכז פולין. בעיירתו היה אחד ממארגניו של ארגון צופים חשאי ששימש ככר לפעילות לאומנית פולנית, כאשר מולדתו הייתה מחולקת בין רוסיה, גרמניה והאימפריה האוסטרו-הונגרית. במהלך מלחמת העולם הראשונה, גויס רובצקי לצבא האוסטרו-הונגרי, ולאחר מכן אל "הלגיון הפולני" של יוזף פילסודסקי אשר לחם לצדו של הצבא האוסטרו-הונגרי, אך שאף לשחרר ולאחד את פולין. רובצקי נכלא בשנת 1917 מאחר שסירב להישבע אמונים לקיסר האוסטרו-הונגרי, ובפברואר 1918 שוחרר והצטרף בתחילה לצבא "פולנישה ורמאכט" שהוקם על ידי הגרמנים, ולאחר מכן לצבא פולין.
בשנים 1919–1921 השתתף במלחמה נגד ברית המועצות, ולאחר מכן נותר בצבא והיה בין מקימי שבועון הצבא הפולני. בין 1930 ל-1935 היה מפקד גדוד חי"ר באזור לשנו. מ-1939 ארגן את הגדוד הממוכן והממונע בוורשה. עם תחילת מלחמת העולם השנייה והפלישה הנאצית לפולין לחם עם גדודו, אם כי הגדוד מעולם לא הגיע לרמה של מיכון ושינוע הדרושה להכינו לקרב.
במהלך התבוסה הפולנית הצליח רובצקי להימנע מן השבי, ושב לוורשה באוקטובר 1939. בשלב זה היה לאחד המפקדים (והחל משנת 1940 למפקד הראשי) של "Zwiazek Walki Zbrojnej" (ZWZ; "האיגוד למאבק מזוין"), אחד מהארגונים שהרכיבו את המחתרת הפולנית, ארגון אשר נשמע להוראות הממשלה הפולנית הגולה. משנת 1942 כונה הארגון (לאחר שאיחד את כוחותיו עם מספר ארגוני מחתרת אחרים שפעלו על אדמת פולין) "ארמייה קריובה" ("צבא המולדת").
בשנים הראשונות לפעולתו, עד לפלישה הגרמנית לברית המועצות בשנת 1941, עסק ה-ZWZ בעיקר בפעולות ארגון, רכישת נשק, גיוס תומכים, ואיחוד עם ארגונים נוספים שקמו בשטח. בשנת 1941 חל שינוי בפעילות זו, וה-ZWZ החל עוסק בלוחמת גרילה זעירה, ייצור נשק, אספקת מודיעין לבעלות הברית המערביות וחבלה. עם זאת, ה-ZWZ, ולאחריו הארמייה קריובה לא ראו את תפקידם כמחויבות להתנגדות כוללת לשלטון הגרמני בכל מקום ובכל עת, אלא כהכנה לקראת התקוממות כללית אשר תגיע כאשר השעה תהיה כשרה לכך.
יחסו של גנרל רובצקי ליהודים היה מורכב. לפי ג'ושוע צימרמן, חוקר שהתמחה ביחס המחתרת הפולנית ליהודים, גילה רובצקי אהדה אישית ליהודים, ובמהלך התקופה שפיקד על ארמייה קראיובה עודד צירוף יהודים למחתרת, הוקיע את רצח היהודים וסייע לפעולות הצלה. מצד שני, כשהממשלה הפולנית הגולה הרבתה בהצהרות פרו-יהודיות, ואף הצהירה שליהודים יהיה שוויון זכויות בפולין לאחר המלחמה, התנגד רובצקי להצהרה, כדי לא לפגוע בתמיכה במחתרת בציבור הפולני, שחלקים גדולים ממנו החזיקו בעמדות אנטישמיות.
במהלך מרד גטו ורשה שיוועו אנשי הארגון היהודי הלוחם לאספקת נשק ותחמושת. באמצעות קשרים הצליחו להגיע אל אנשי הממשלה הפולנית הגולה בלונדון, ואלו שאלו את רובצקי לדעתו. תשובתו הייתה כי "היהודים מבקשים נשק כאילו מחסני הארמייה קריובה מלאים". רובצקי התנגד לאספקת הנשק ממספר סיבות: הוא פקפק ביכולתם של היהודים להילחם, מרד גטו ורשה נגד את האסטרטגיה של המחתרת הפולנית, להמתין עד לרגע השחרור ואז לפתוח בהתקוממות כללית. סיוע למרד ידלל את מחסני הנשק של הארמייה ויפגע ביכולתה למרוד בשעה הנכונה. כן חשש רובצקי שמורדים יהודים קומוניסטים עלולים לסייע עם הנשק לסובייטים. רובצקי העדיף לסייע לאצ"י, המחתרת היהודית הימנית-רוויזיוניסטית, מאשר לארגון היהודי הלוחם שגילה אהדה לברית המועצות.
לאחר קבלת הוראה מלונדון סיפקה הארמייה קריובה לארגון היהודי הלוחם עשרה רובים, חמישים אקדחים וחמישים רימונים, שהיו כעשרה אחוזים מן הנשק שהיה בידיו. במהלך הלחימה, התרשם רובצקי מביצועיהם של הלוחמים היהודים והורה לסייע להם. כוחות ארמייה קראיובה סייעו למורדים בגטו בסדרת פעולות רתק שנעשו לאורך החומות. האפקטיביות של פעולות אלו הייתה נמוכה, מפני שלארמייה קראיובה עצמה לא היה ניסיון צבאי ממשי בפעולות מסוג זה. למעשה, הסיוע לגטו היו המבצעים הצבאיים הקרביים הראשונים שביצעה הארמייה, שיכולתה הקרבית השתפרה עד למרד הפולני ב-1944. למרד גטו ורשה סייעה גם ארמייה לודובה, המחתרת הקומוניסטית הקטנה יותר.
ב-30 ביוני 1943 נאסר רובצקי על ידי הגסטאפו בוורשה. רווצקי עצמו לא היה תומך בקשירת קשר קפדנית, אף על פי שהסכים להגנה אישית על המודיעין של ארמייה קריובה, הוא הגביל אותה לפגישות עסקיות – נע בשטח ללא שומרים. במידה רבה יותר, הוא הניח שהוא יהיה מוגן מפני מעצר והכרה בוורשה על ידי השתלבות בקהל, התמצאות טובה בעיר, שינוי במראה החיצוני ומסמכים מזויפים לחלוטין "קנקארטה" המאשרים שעבד במוסדות גרמניים. הוא הוסגר לגרמנים על ידי סוכני גסטפו כפולים שנמצאו במודיעין של ארמייה קריובה (בלנקה קצ'רובסקה, לודוויק קלקשטיין, יוגניוש שווייצ'בסקי. ב-1944 חיסל המודיעין הנגדי של ארמייה קריובה את שווייצ'בסקי בגין בגידה). רובצקי נחשף ונעצר ב-30 ביוני 1943 בסביבות 9:30 בדירה הממוקמת בקומה הראשונה ברחוב ספיסקה 14 (בפולנית: ul. Spiska 14) דירה מספר 10 (נשכרה תחת שם בדוי על ידי אחיו סטניסלב רובצקי ושימשה למטרות המחתרת), זמן קצר לפני הפגישה שתוכננה להתקיים בשעה 10:00 ברחוב ברסקה 5 (בפולנית: ul. Barska 5) על מנת לקיים תדרוך של מפקדת ארמייה קריובה.[1] המעצר בוצע על ידי צוות גסטפו בראשות אונטר-שטורמפיהרר אריך מרטן. הוא נלקח למפקדת הגסטפו בשדרות סוחה 25, ולאחר מכן הוטס לברלין. נחקר על ידי נאצים רמי דרג כארנסט קלטנברונר, היינריך הימלר, יירגן שטרופ והיינריך מילר. הוצע לו לכרות ברית עם הנאצים נגד ברית המועצות אך הוא סירב. הוא נכלא באמצע יולי 1943 במחנה הריכוז זקסנהאוזן כאסיר כבוד, אך לאחר הוראה מהמשרד הראשי לביטחון הרייך, מפקד המחנה אנטון קינדל הדק את משטר הכלא, וניתק את הגנרל מכל קשר עם אסירים אחרים. כפי הנראה נרצח במחנה זקסנהאוזן בשנת 1944.
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ Chmielarz Andrzej (1983). Spiska 14. Aresztowanie generała „Grota” – Stefana Roweckiego (בפולנית). Państwowy Instytut Wydawniczy. pp. 83–85. ISBN 83-06-01022-1.