סיג'יזמונדו ד'אינדיה
סיג'יזמונדו ד'אינדיה (באיטלקית: Sigismondo d'India; סביבות 1582 - לפני 19 באפריל 1629) היה מלחין איטלקי משלהי תקופת הרנסאנס ותחילת תקופת הבארוק. הוא היה מן המוכשרים ביותר מבני זמנו של מונטוורדי וכתב ברבות מן הצורות המוזיקליות ששימשו את המלחין המפורסם ממנו.
| לידה |
1582? פלרמו, ממלכת סיציליה הנורמנית  |
|---|---|
| פטירה |
1629 (בגיל 47 בערך) מודנה, איטליה |
| תקופת הפעילות |
מ-1606 |
| זרם |
המוזיקה הקלאסית בתקופת הבארוק |
| שפה מועדפת |
איטלקית |
  | |
חייו עריכה
ד'אינדיה נולד כנראה בפאלרמו, סיציליה בשנת 1582, אם כי הפרטים על חייו לוקים בחסר עד סביבות 1600. במשך העשור הראשון של המאה ה-17 הרבה כנראה במסעות ברחבי איטליה, פגש מלחינים, השיג פטרונים מחצרות אצולה שונות והטמיע את הסגנונות המוזיקליים בכל מקום שביקר בו. הייתה זו תקופת מעבר ותמורה בתולדות המוזיקה, כשהסגנון הפוליפוני של סוף הרנסאנס פינה בהדרגה את מקומו לשונות עתירת הגיוון של ראשית הבארוק ונראה, שד'אינדיה סיגל לו כנראה תפיסה רחבה שלא כרגיל של מכלול הסגנונות באיטליה: סגנון המדריגל האקספרסיבי של מרנציו, היצירות הפוליכוראליות המפוארות של האסכולה הוונציאנית, המסורת הפוליפונית השמרנית של אסכולת רומא, הניסיונות לחדש את המוזיקה של העולם העתיק במונודיה ובכלי הגדול יותר להעברתה, האופרה החדשה בתהליך התפתחותה, ולצדם בסגנון הכרומטי, עז הרגש ועתיר הגינונים של קרלו ג'זואלדו בנאפולי. ידוע שד'אינדיה ביקר בפירנצה, ערש הולדתה של האופרה, ובמנטובה, שם פעל מונטוורדי. בנאפולי פגש כנראה את ג'זואלדו וב-1610 שהה בפארמה ובפיאצ'נצה. בשנת 1611 התקבל לעבודה אצל הדוכס מסבויה לניהול מוזיקלי בטורינו, שם נשאר עד 1623; היו אלה השנים היצרניות ביותר בחייו, כאשר מיזג למקשה סגנונית אחת את טיפוסי המוזיקה הנפרדים ששמע והטמיע בשנים 1600-1610.
אחרי שעזב את טורינו - ככל הנראה שלא בטובתו, עקב תככים פוליטיים - נסע למודנה ובהמשך לרומא; כנראה נפטר במודנה, אף כי הפרטים הנוגעים לסיום חייו קלושים ממש כאלה הנוגעים לראשיתם. יש רשומות על מינוי שקיבל בבוואריה, בחצר מקסימיליאן הראשון, אם כי אין ראיה לכך שהגיע לשם; ייתכן שמת לפני כן.
יצירות עריכה
מכלול יצירתו של ד'אינדיה מקיף מוזיקה ברוב הצורות הווקאליות של זמנו, כולל מונודיות, מדריגלים ומוטטים. המונודיות שלו, המהוות את החלק הגדול והמשמעותי ביותר של יצירתו, היו מסוגים רבים: אריות, הן לטקסט רצוף מראשית עד אחרית והן למחרוזת של בתי שיר (סטרופה), וריאציות על באס יסודי, קינות, מדריגלים בסגנון מונודי ועוד.
מבחינת הסגנון, יש למוזיקה של ד'אינדיה תכונות משותפות עם זו של מונטוורדי מאותה תקופה: כרומטיות אקספרסיבית, דיסוננסים עם פתרונות יוצאי דופן ותחושת דרמה חריפה. למעשה, כמה מן המונודיות הארוכות יותר הן תמונות אופראיות לכל דבר, אף כי ד'אינדיה לא כתב שום יצירה שנקראה ספציפית "אופרה".
המדריגלים הפוליפוניים שלו שואלים לא פעם רעיונות מרקמיים מג'זואלדו, בעיקר הקבלה צד בצד של מוזיקה איטית, כרומטית ביותר ותרוצות דיאטוניות קלילות, כמעט קדחתניות; מבחינה זו ד'אינדיה היה בין ממשיכיו הבודדים של ג'זואלדו (עד המאה ה-20). חלק מן המוזיקה המאוחרת של ד'אינדיה יוצא דופן בהצגת היבטי השפעה של כמעט כל המלחינים האיטלקים בני זמנו בגבולות יצירה יחידה.
מקורות וקריאה נוספת עריכה
- Article "Sigismondo d'India", in The New Grove Dictionary of Music and Musicians, ed. Stanley Sadie. 20 vol. London, Macmillan Publishers Ltd., 1980. ISBN 1-56159-174-2
- Gustave Reese, Music in the Renaissance. New York, W.W. Norton & Co., 1954. ISBN 0-393-09530-4
- Manfred Bukofzer, Music in the Baroque Era. New York, W.W. Norton & Co., 1947. ISBN 0-393-09745-5
קישורים חיצוניים עריכה
סיג'יזמונדו ד'אינדיה, באתר ספוטיפיי
סיג'יזמונדו ד'אינדיה, באתר MusicBrainz (באנגלית)
סיג'יזמונדו ד'אינדיה, באתר Discogs (באנגלית)
.svg){kind=logo}
