סיגריד הליסין לונד
סיגריד הליסין-לונד (בנורווגיה: Sigrid Helliesen-Lund; 23 בפברואר 1892 – 8 בדצמבר 1987) הייתה פעילת שלום נורווגית וחסידת אומות העולם, אשר הצילה יהודים רבים מהנאצים במלחמת העולם השנייה. את פעילותה בהצלת יהודים בשואה, סיגריד התחילה בפראג, כאשר הצליחה להבריח שלושים ושבעה ילדים יהודים לנורווגיה. בנוסף, סיגריד הייתה מאוד מעורבת בתמיכה בבית ילדים יהודים באוסלו, ולאחר השתלטות הנאצים על נורווגיה, סיגיריד עזרה בחילוץ והברחת הילדים מנורווגיה למקום מבטחים בשוודיה. ב-25 באוקטובר 1942, סיגריד קיבלה מידע מודיעיני שהנאצים מתכננים לאסוף גברים יהודים ולשלוח אותם למחנות. סיגריד, שלא סמכה על הטלפון, החליטה לעבור בעצמה בבתי היהודים על מנת להזהיר אותם. לאחר כחודש, סיגריד קיבלה מידע נוסף על ריכוז כל היהודים על ידי הנאצים. הפעם סיגריד סיעה במציאת מקומות מחבוא למשפחות יהודיות רבות ואף הצליחה להבריח אותם מנורווגיה. ב-14 במאי 2006 יד ושם הכירה בסיגריד הילסין-לונד כחסידת אומות העולם[1].
 | |
| לידה |
23 בפברואר 1892 אוסלו, האיחוד השוודי-נורווגי  |
|---|---|
| פטירה |
8 בדצמבר 1987 (בגיל 95) אוסלו, נורווגיה |
| מקום קבורה |
Vestre gravlund |
| מדינה |
נורווגיה |
| מקצוע |
פעילת זכויות נשים |
| בן או בת זוג |
דיטריך ה. לונד (24 במרץ 1923–?) |
| צאצאים |
ברנט לונד |
| מידע חסידת אומות העולם | |
| פרסים והוקרה |
חסידת אומות העולם (14 במאי 2006) |
| קישורים חיצוניים | |
| יד ושם | סיגריד הליסין לונד |
  | |
ביוגרפיה עריכה
סיגריד הילסין-לונד נולדה ב-23 בפברואר 1892, באוסלו שנורווגיה, לאב נורווגי בשם הנריק מיכאל הליסין (Henrik Michael Helliesen) ולאם שוודית בשם אולריקה אווה אגוסטה וון ארנהיים (Ulrica Ewa Augusta von Ehrenheim). סיגריד גדלה בבית שעודד אומנות ואינטלקט, ולכן פיתחה רוח עצמאית מוקדם בחייה וסירבה לעשות קונפורמציה בכנסייה הנורווגית. סיגריד קיבלה את ההסמכה האקדמית ב-1911 והחלה לימודים במוזיקה ווקאלית באוסלו (שאז נקראה קריסטיאנה), ביירוית ופריס. מופעה הראשון היה ב-1918 באוסלו. אולם, סיגריד פיתחה מחלת נשימה ולכן נאלצה להפסיק את קריירת השירה שלה[2].
סיגריד התחתנה עם דידריך לונד ב-1923. היו להם שני ילדים: ברנט ואריק. לאריק, הצעיר, היה תסמונת דאון. סיגריד התחילה את הסיוע ההומניטרי שלה ב-1927 כאשר גרה עם משפחתה בעיירה בשם אודה. שם, היא הפגינה כנגד מה שלדעתה היו הבדלים בלתי מקובלים בין מעמדות החברה. לאחר שבקרה בגרמניה ב-1934, היא הצטרפה לליגת הנשים הבינלאומית לשלום וחירות ב-1935. באותה תקופה, החלה לסייע לפליטים. סיגריד החלה לפעול יחד עם ה-Nansenhjelpen והמשיכה את הסיוע שלה גם במלחמת העולם השנייה כאשר נורווגיה הייתה תחת הכיבוש הנאצי. באותו הזמן, היא החלה לסייע לילדים עם צרכים מיוחדים.
הפעילות בתקופת השואה להצלת יהודים עריכה
בסתיו 1939, סיגריד נסעה לפרג כדי להבריח 37 ילדים יהודים לנורווגיה ולהציל אותם מהשמדה[3]. לאחר מכן היא החלה לפעול בבית ילדים יהודים. ב-1942, כאשר הנאצים החלו לרדוף את היהודים בנורווגיה, סיגריד עזרה להחביא ולהבריח יהודים ולהצילם מהנאצים. ב-25 באוקטובר קיבלה טלפון מאדם זר שאמר לה: "תהיה מסיבה גדולה הלילה. אבל ניקח רק אריזות גדולות." סיגריד מספרת בספרה שבהתחלה לא הבינה מה כוונתו של האיש, אך לאחר מכן הבינה שמדובר ביהודים, וש-"האריזות הגדולות" זה הגברים. סיגריד מיהרה לספר ליהודים שהכירה כדי שיעבירו זאת הלאה. לאחר כחודש אדם בא לביתה ואמר לה: "הלילה וודאי תהיה עוד מסיבה, והפעם ניקח גם אריזות קטנות." סיגריד מיד הבינה שמדובר הפעם גם בנשים ובילדים. הפעם סיגריד עברה בכל בתי היהודים שיכלה ועזרה לכמה משפחות למצוא מקומות מחבוא. בנוסף, הלכה להזהיר את בית הילדים היהודי, ועזרה להחביא את הילדים.
בפברואר 1944 סיגריד נאלצה לברוח מנורווגיה לשוודיה. שם היא הפכה לאחראית על ארגון סעד שמטרתו לעזור לנורווגים שהוחזרו ממחנות ריכוז נאצים.
לאחר המלחמה, סיגריד המשיכה בסיוע לנורווגים שחזרו ממחנות ריכוז, והרחיבה את תחום הסיוע שלה גם לנורווגים מהצי הסוחר הנורווגי אשר תרמו למאמץ המלחמתי. בנוסף, גם הייתה יושבת הראש של הארגון "להציל את הילדים" בנורווגיה. סיגריד הצטרפה רשמית לקהילה הקוויקרית באוסלו ב-1947, והפכה לקול מוביל בחברה הקוויקרית הגלובלית.
סיגריד היליסין-לונד נפטרה ב-1987, באוסלו, כשהייתה בת 95.
סיגריד הילסין-לונד הוכרה כחסידת אומות עולם ב-14 במאי 2006, וניטע עץ לכבוד המחתרת הנורווגית בכללותה ללא ציון שמות.
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ Wikipedia. Sigrid Helliesen Lund. 2015. Sigrid Helliesen Lundערך וויקיפדיה על חסידת אומות העולם/ סיגריד הילסין-לונד
- ^ אתר יד ושם. The Righteous Among The Nations: The Lund Family. [1]
- ^ תיק חסיד אומות העולם מארכיון יד ושם