סימונטה וספוצ'י

אצילה איטלקית

סימונטה קטאנו דה וספוצ'יאיטלקית: Simonetta Cattaneo de Vespucci;‏ 1453 - 26 באפריל 1476), "סימונטה היפה" (la bella Simonetta), אשתו של מרקו וספוצ'י, פילגשו של ג'וליאנו דה מדיצ'י (אחיו של לורנצו המפואר) והמוזה של צייר הרנסאנס, סנדרו בוטיצ'לי.

פורטרט מאת בוטיצ'לי
פורטרט מאת פיירו די קוזימו, כקלאופטרה
דמות ונוס מהולדת ונוס לבוטיצ'לי

חייה עריכה

היא נולדה ב-1453 או 1454 לאציל מג'נובה בשם גספר קטאנו. ככל הנראה נולדה בג'נובה, אך המשורר בן זמנה, פוליציאנו כתב שהיא נולדה בפורטו ונרה שבליגוריה, מקום לידתה של האלה ונוס. עובדה המקשרת אותה עם אלת היופי והאהבה. בגיל 15 או 16 נישאה למרקו וספוצ'י, קרוב משפחה של מגלה הארצות אמריגו וספוצ'י, וכך הגיעה הנערה היפהפייה לחברה הגבוהה של פירנצה בשיא הרנסאנס. לפי עדויות וציורים שיערה היה ארוך ובהיר, אפה ישר, צווארה ארוך, עורה בהיר וגיזרתה נחשבה, בתקופת הרנסאנס, למושלמת. לורנצו המפואר תיאר אותה כבעלת לא רק יופי חיצוני רב אלא גם כבעלת טעם טוב ואיכות פנימית מאוזנת, כמי שהלכה ורקדה בחן ומעולם לא חשבה מחשבה רעה.

עד מהרה התחבבה על ציירי העיר ובראשם בוטיצ'לי ופיירו די קוזימו, שהרבו לציירה בפורטרטים, חלקם נועזים. בין האצילים עמם התרועעה היו בני משפחת מדיצ'י, שליטי העיר ובמיוחד אחיו של הנסיך, ג'וליאנו. היא השתלבה היטב בחברה הצעירה, שופעת החיים והאופטימיות שריכז סביבו לורנצו הצעיר.

יש מספר עדויות לכך שג'וליאנו ראה בסימונטה את היפה בנשים. ב-1474 הוא הופיע בתחרות אבירים כאשר הוא נושא שלט, שצויר על ידי בוטיצ'לי ובו דמותה של סימונטה לבושה כאתנה וכיתוב בצרפתית La Sans Pareille ("זו שאין אחת שתשווה לה"). באירוע זה זכה ג'וליאנו שהכתיר את סימונטה ל"מלכת היופי". המשורר פוליציאנו כתב על האהבה ליופייה של סימונטה שכישפה את ג'וליאנו.

סימונטה מתה, בת 23 בסך הכול, בליל ה-26 באפריל. ככל הנראה מהתפרצות של שחפת[1]. רבים מבני פירנצה ליוו את ארונה והתאבלו עליה. בוטיצ'לי ביקש להקבר לרגליה בכנסיית משפחת וספוצ'י, בקשה שנענתה כעבור 34 שנים.

בתרבות ובאומנות עריכה

הביטוי המוכר ביותר של דמותה הוא הדמויות הנשיות הראשיות של בוטיצ'לי. כוונוס ב"הולדת ונוס" (שהושלם רק תשע שנים לאחר מותה) והדמות המרכזית ב"פרימוורה" כמו כן צייר אותה כמריה הקדושה וכאלה אתנה. בנוסף צייר בוטיצ'לי מספר פורטרטים של סימונטה ללא הקשר מיתולוגי.

פיירו די קוזימו צייר פורטרטים שלה, בין היתר כקלאופטרה, מלכת מצרים.

המשורר בן זמנה פוליציאנו כתב אלגוריה על ג'וליאנו וסימונטה ובה נאום ארוך של ג'וליאנו המופנה אל נימפה יפהפייה המכשפת אותו ביופיה. גם לורנצו דה מדיצ'י הקדיש לה שיר וכך גם המחזאי המודרני גבריאלה ד'אנונציו. כמו כן היא מופיעה כדמות ברומן של סלמאן רושדי, "הקוסמת מפירנצה".

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Dennis Geronimus, Piero di Cosimo. Piero di Cosimo: Visions Beautiful and Strange. (2007). Yale University Press; 1St Edition. p.51. ISBN 978-0300109115