סיפורים פרועים

סיפורים פרועים
Relatos salvajes
בימוי	דמיאן סיפרון
הופק בידי	הוגו סיגמן, אגוסטין אלמודובר, פדרו אלמודובר ועוד
תסריט	דמיאן סיפרון
עריכה	דמיאן סיפרון, Pablo Barbieri Carrera
שחקנים ראשיים	ריקרדו דרין, אוסקר מרטינס, לאונרדו סברגליה, אריקה ריוואס, דריו גרנדינטי
מוזיקה	גוסטבו סנטאולז'ה
צילום	Javier Juliá
מדינה	ארגנטינה; ספרד
חברה מפיצה	האחים וורנר
שיטת הפצה	וידאו על פי דרישה
הקרנת בכורה	17 במאי 2014 (פסטיבל קאן); 21 באוגוסט 2014
משך הקרנה	122 דקות
שפת הסרט	ספרדית
סוגה	סרט קומדיה, סרט מותחן, סרט דרמה, מותחן קומי, סרט קומדיה שחורה
תקציב	3.3 מיליון דולר
הכנסות באתר מוג'ו	wildtales
סרט קודם	On Probation
	http://www.wild-tales.de האתר הרשמי
	דף הסרט ב־IMDb

סיפורים פרועים (בספרדית: Relatos salvajes) הוא סרט ארגנטיני-ספרדי מסוגת קומדיה שחורה משנת 2014, בבימויו של דמיאן סיפרון, שגם כתב את התסריט. הסרט מציג בזה אחר זה שישה סיפורים נפרדים, העוסקים בתסכול הנובע מתחושה של עוול ובזעם ובנקמה שבאים בעקבותיו.

עלילה עריכה

בסיפור הראשון, "פסטרנק", המוצג עוד לפני כתוביות הפתיחה, נוסעיו של מטוס נוסעים מגלים בהדרגה שכל אחד מהם קשור בעברו לאדם בשם גבריאל פסטרנק, וכל אחד מהם העניק לו חוויה שלילית: מבקר מוזיקה שקטל את יצירתו, חברה שבגדה בו עם חברו הטוב, המורה שלו שהשאירה אותו כיתה בבית הספר וכו'. פשר צירוף המקרים מתברר כאשר הדיילת מספרת לנוסעים שפסטרנק הוא הדייל הראשי בטיסה זו, והוא השתלט על תא הטייס. פסטרנק מוביל את המטוס להתרסקות על בית הוריו.

בסיפור השני, "העכברים", אדם מגיע למסעדת דרכים ריקה מסועדים, והמלצרית מספרת לטבחית שזהו מלווה בריבית שגרם להתאבדות אביה ולהרס משפחתו. היא מסרבת להצעת הטבחית לשים רעל עכברים במנה המוגשת לו על מנת לנקום בו, אך הטבחית בכל זאת עושה זאת. בנו של האיש מגיע אף הוא למסעדה ואוכל מהמנה שהוגשה לאביו. המלצרית מנסה לקחת מהם את האוכל, אך המלווה בריבית תוקף אותה, ובעקבות זאת הטבחית דוקרת אותו למוות בסכין קצבים.

הסיפור השלישי, "החזק ביותר", מציג שני נהגים בכביש נידח. מריו, הנוהג במכונית ישנה ועמוסת חפצים, מפריע לדייגו, הנוהג במכונית "אאודי" מפוארת, לעקוף אותו. כאשר דייגו מצליח בכך, בסופו של דבר, הוא מעליב את מריו. כעבור קילומטרים אחדים דייגו נאלץ לעצור בצד הדרך, עקב תקר בצמיג. בעודו עוסק בהחלפת הצמיג מגיע מריו, ובין השניים פורצת תגרה, שבסופה מדליק מריו את מכל הדלק של האאודי, והמכונית ובתוכה שניהם עולה באש. חוקר המשטרה, הרואה במכונית את שני השלדים המפויחים אוחזים זה בזה, משער שזהו רצח על רקע רומנטי.

הסיפור הרביעי, "פצצה קטנה", עוסק בסימון פישר, מהנדס מומחה להריסת מבנים באמצעות חומר נפץ, שמכוניתו נגררת לאחר שחנה לרגע במקום אסור, אך הוא טוען שכלל לא היה שם סימוּן האוסר את העצירה. הביורוקרטיה העירונית אינה קשובה לטענותיו, ובזעמו הוא חובט בחלון של משרד הגרירה, נעצר, ועקב כך מפוטר מעבודתו. אשתו זועמת על שעקב הגרירה איחר למסיבת יום ההולדת של בתו. בעקבות מריבה זו בני הזוג מתגרשים. פישר הזועם, שמכוניתו נגררה פעם נוספת, מכניס לתא המטען שלה שני ארגזים של חומר נפץ, ומחנה אותה בכוונה במקום אסור. המכונית נגררת, וכאשר מחנים אותה במגרש החניה של המכוניות שנגררו, היא מתפוצצת תוך גרימת נזק רב. פישר נדון למאסר, והופך לגיבור עממי שרבים מזדהים עם זעמו. הוא חוגג יום הולדת בכלא, ושם אשתו מתפייסת איתו ומביאה לו עוגת יום הולדת ועליה רכב גרירה.

בסיפור החמישי, "ההצעה", צעיר ממשפחה עשירה מגלה להוריו שפגע באישה בתאונת "פגע וברח". מחדשות הטלוויזיה מתברר שהנפגעת הייתה בהריון, והיא ועוברה נהרגו בתאונה. עורך הדין של המשפחה מוזעק, והם רוקמים תוכנית לפיה הגנן המשפחתי ייקח את האשמה על עצמו, בתמורה לסכום כסף נכבד.^[1] חוקר המשטרה שמגיע לבית מגלה במהרה את המזימה, ויש לשחד אותו. גם עורך הדין דורש את חלקו. לאחר שהאב, תעשיין עשיר, מגלה שהדרישות הכספיות הולכות וגואות, הוא מודיע שמאס בעסקה, ומבחינתו הבן יכול להגשים את תוכניתו להסגיר את עצמו. הסובבים אותו אינם מסכימים לכך, ובסופו של דבר מסכימים לצמצם את הדרישות הכספיות ולהמשיך במזימה. המשטרה מוציאה את הגנן מהבית, שמחוצה לו מחכה המון זועם, ובעלה של ההרוגה תוקף את הגנן בפטיש.

הסיפור השישי והאחרון, "עד שהמוות יפריד בינינו", עוסק בכלה, שבמהלך מסיבת החתונה מגלה שבעלה הטרי בגד בה עם אחת האורחות, חברתו לעבודה. תוך כדי ריקוד עם בעלה היא מתעמתת אתו, ואז נמלטת בבושה מהקהל ועולה לגג הבניין. אחד מעובדי המטבח שנמצא שם מנחם אותה, ומעיר לה שלא תגיע רחוק אם תנהל את חייה לפי מה שאחרים חושבים. בעקבות השיחה היא משתחררת מהבושה, ושוכבת עם עובד המטבח. כשהחתן מגיע בעקבותיה ונוכח במעשיהם, הכלה מודיעה לו שהיא תתנקם בו ותמרר את חייו על שבגד בה. השניים חוזרים לאולם המסיבה, והכלה מזמינה לריקוד את האישה שאתה בעלה בגד בה, ותוך כדי הריקוד מעיפה אותה לעבר מראה, המתנפצת לרסיסים ופוצעת את האישה. המריבה הולכת ומתפתחת, אך בעיצומה החתן ניגש אל הכלה ומזמין אותה לרקוד אתו. תוך כדי הריקוד אהבתה חוזרת, והשניים מתחילים לקיים יחסי מין על השולחן שעליו נמצאת עוגת החתונה, תוך שהאורחים מסתלקים בבהלה.

פרסים עריכה

הסרט היה מועמד לפרס אוסקר לסרט הזר הטוב ביותר ולפרס דקל הזהב בפסטיבל הקולנוע בקאן. הוא זכה בפרס בחירת הצופים בפסטיבל הקולנוע בביאריץ, והשחקנית אריקה ריוואס זכתה בפסטיבל זה בפרס השחקנית הטובה ביותר. הסרט זכה בפרס גויה לסרט הזר דובר ספרדית הטוב ביותר. זכה גם בפרסים בפסטיבל הקולנוע בסראייבו ובפסטיבל הסרטים הבינלאומי סן סבסטיאן.

פרשנות עריכה

הקו המשותף בין הסרטונים עריכה

הבמאי, דמיאן סיפרון, סיפר: "רציתי להפוך את כל ששת הסיפורים לחוויה אחת".^[2] מבקרי הקולנוע אכן בחנו את הקו המשותף לששת הסרטונים. אורי קליין ציין: "הסרט משתייך לסוג הסרטים שכל פרקיהם בוימו בידי אותו במאי ויש ביניהם קשר תמטי, שאותו, כמחווה לאלמודובר, אתאר כנוגע בהווייתם של גברים ונשים שלא רק נמצאים על סף התמוטטות עצבים, אלא חוצים אותו."^[3] שמוליק דובדבני ציין: "המשותף לכל הסיפורים, שנכתבו ובוימו בידי דמיאן סיפרון, הוא נקודת מוצא שגרתית שהולכת ומקבלת צביון פרוע ואלים. ... אפשר לזהות בסרטו של סיפרון אמירות הקשורות לפערי מעמדות וניצול חברתי (במיוחד בסיפור השלישי והחמישי), או היבטים סאטיריים (סיפור מספר ארבע). הוא מקצין תכונות אנושיות כנקמנות ומרירוּת עד אבסורד, ובסופם של דברים כל ששת הסיפורים מספקים מבט משעשע על טבע האדם שיוצא מכלל שליטה."^[4]

זיקה למציאות עריכה

זמן קצר לאחר תחילת הקרנתו של הסרט בישראל אירעה תקרית ריסוקה של טיסה 9525 של ג'רמנווינגס בידי טייס המשנה שלה. אי אפשר היה שלא לשים לב לדמיון שבין אירוע טרגי זה ובין הרעיון שבבסיס הסרטון הראשון. באתר רשת קורזון, שמקרינה את הסרט, ניתנה הודעה: "אזהרה: בעקבות מקרה טיסת ג'רמנווינגס מה-24 במרס, בבקשה קחו לתשומת לבכם ש'סיפורים פרועים' מכיל קטע שחלק מהלקוחות עשויים למצוא כמטריד".^[5]

חתונה יהודית עריכה

הסרטון השישי והאחרון, "עד שהמוות יפריד בינינו", עוסק במסיבת חתונה שהשתבשה. הצופה הישראלי לא התקשה לזהות שמדובר בחתונה יהודית - הכליזמרים מנגנים מנגינות יהודיות וישראליות, החל ב"הבה נגילה" וכלה ב"הללויה". בראיון אמר הבמאי, דמיאן סיפרון, שהוא יהודי בעצמו, ולכן יכול להתבדח על חתונה יהודית בלי להיות פוגעני. הוא הוסיף שבבואנוס איירס מקובל בקרב משפחות יהודיות, גם כאלה שאינן אמידות, להוציא הון רב על מסיבת החתונה, ולכן הריסת מסיבה כזו מוסיפה לדרמטיות של התסריט.^[6]