סכין פלטה

סכין פַּלֶטָה הוא כלי קהה עם להב פלדה גמיש, בו משתמש הצייר על מנת לערבב או להניח צבע. הוא קרוי על שם הפלטה, הלוח עליו מערבב הצייר את הצבע טרם הנחתו על קנבס.

סכיני פלטה

לסכיני הפלטה צורות שונות מגוונות, כאשר החומר ממנו עשויה הידית וצורת הלהב משתנים בין דגם לדגם. סכיני פלטה עם ראש מעוגל נוחים יותר למטרת ערבוב צבעים על הפלטה, וסכיני פלטה עם ראש מחודד וארכובה המחברת בין הידית ללהב נוחים יותר למטרת הנחת הצבע ישירות על קנבס.

הערבוב נעשה בתנועה מעגלית על גבי פלטה. הוא יכול להיעשות בין הצבע למדיום כמו שמן פשתן או טרפנטין, או בין צבע אחד לאחר על מנת ליצור גוון אחיד חדש. בסכין פלטה משתמשים בעיקר לערבוב צבעי שמן או אקריליק.

ציור בסכין פלטה כטכניקה

רק במאה ה-19 הפך הסכין לכלי פופולרי עבור פעולת הציור עצמה, בדומה למכחול, ולא בלעדית עבור ערבוב הצבעים. הצייר הצרפתי גוסטב קורבה היה מהאמנים הראשונים שעשו בכלי שימוש חדשני זה. קורבה השתמש בסכין על מנת להניח משטחי צבע בציורי הנוף שלו, ואמנים רבים אימצו את הטכניקה בעקבותיו. חידוש נוסף היה ערבוב הצבע עם הסכין ישירות על גבי הציור.

מכיוון שעם סכין הפלטה ניתן להניח כמויות גדושות יותר של צבע על גבי הפאנל או הקנבס מאשר שאפשר עם המכחול, קל יותר להשיג אימפסטו ומרקם תלת־ממדי לציור בעזרתו. הצייר ההולנדי רמברנדט ידוע בשימושו המוקדם בסכין הפלטה על מנת להשיג אימפסטו, טרם הדבר היה מקובל.

אמנים הידועים בשימושם בסכין כאמצעי להנחת צבע, בעיקר בהשפעת קורבה, הם קאמי פיסארו, פול סזאן, מארק שאגאל ואנרי מאטיס.

במאה ה-20 אמנים החלו לצייר ציורים שלמים באמצעות סכין הפלטה, תוך זניחה מוחלטת של המכחול. כיום אמנים לרוב משלבים בין שתי הטכניקות.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא סכין פלטה בוויקישיתוף