סכר גרנד קולי
סכר גרנד קולי או סכר קולי הגדול (באנגלית: Grand Coulee Dam), הוא סכר הידרואלקטרי על הנהר קולומביה במדינת וושינגטון שבארצות הברית. זהו סכר הבטון הגדול ביותר בצפון אמריקה ומבנה הבטון הגדול ביותר בארצות הברית. הבנייה החלה בדצמבר 1933 והסתיימה רשמית בשנת 1942, כאשר תחנת הכוח של הסכר החלה לפעול כבר משנת 1941.
 | |
| מיקום | וושינגטון, ארצות הברית |
|---|---|
| סוג | סכר כבידה |
| סוכר את | נהר קולומביה |
| יוצר את | אגם רוזוולט |
| אורך | 1,592 מטרים |
| רוחב בבסיס | 152 מטרים |
| רוחב בראש | 9 מטרים |
| גובה | 168 מטרים |
| נפח סכר | 9,155,942 מ"ק |
| ייצור חשמל |
4 תחנות כוח, 33 גנרטורים 6,809 מגה-ואט |
| תקופת הבנייה | 1933–1941 (כ־8 שנים) |
| שטח אגם | 340 קמ"ר |
| נפח אגם | 11.582 קמ"ק |
| ציון מיוחד | מבנה הבטון הגדול ביותר בארצות הברית |
| קואורדינטות | 47°57.4′N 118°59′W / 47.9567°N 118.983°W |
עם סיום הבנייה היה הסכר הגדול ביותר בעולם באותה עת.
בהדרגה הפך הסכר לחלק מפרויקט אגן קולומביה (אנ'), הכולל ארבעה סכרים נוספים, שלושה אגמי אחסון, ו-2,300 קילומטרים של תעלות תשתית, שמתפתלות על שטח של חצי מיליון דונם של מדבר[1].
נכון לשנת 2005 גרנד קולי הוא הסכר שמספק הכי הרבה חשמל בארצות הברית[1].
השלכות בניית הסכר על הסביבה עריכה
לא היה מיזם ציבורי אחר בעל השפעה גדולה יותר על פיתוח אזור הפסיפיק נורת' וסט.
עם זאת, המיזם גרם להשלכות חברתיות וסביבתיות חמורות כל כך, שעל פי מחקר שפורסם בשנת 2000, לו סכר גרנד קולי היה מתוכנן בזמן המחקר, לא יכול היה לקבל את האישור הנדרש כדי להיבנות[1].
חלק מההשלכות החברתיות של בניית הסכר כלל את היחס של הממשל להצפות. כ-400 חוות ו-10 קהילות קטנות, שאוכלוסייתן מונה בין 3,000 ל-4,000 איש, נאלצו לעבור ממקומות שהוצפו על ידי הסכר. מרבית המפונים החשיבו את הפיצוי הממשלתי שניתן להם כלא-מספק. מעבר לכך, פגעו ההצפות באתרי עתיקות, אתרי דיג ובתי קברות[1].
מאחר שהסכר נבנה ללא מעבר המיועד לנדידתם של דגים, בניית הסכר חיסלה את אוכלוסיית הסלמון בחלק מאזורי נהר קולומביה. אובדן הדגים גרר אחריו את אובדן אורח החיים המסורתי ששימרו קהילות אינדיאניות מקומיות במשך אלפי שנים. 2 קהילות אינדיאניות שמונות כ-2,500 איש נאלצו לנטוש את ביתם בעקבות בניית הסכר[1].
השלכות אלו גרמו לכך שלאורך הרחבת פרויקט אגן קולומביה במשך המאה ה-20, השתנתה דעת הקהל בנושא היחס למי הנהר, והתוכניות ליצור סכרים ב-50 הקילומטרים האחרונים של הנהר לא יצאו אל הפועל מאחר שהגישה החדשה נסובה בעיקר סביב שמירה על הנהר, ופחות סביב ניצולו כמשאב[1].
קישורים חיצוניים עריכה
- סכר גרנד קולי כאחד משבעת הסכרים המשמעותיים, על פי מגזין Popular Mechanics.
- סכר גרנד קולי באתר History Link, האנציקלופדיה ההיסטורית של מדינת וושינגטון.
- סכר גרנד קולי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
Coulee Dam Opened (1941), סרטון בערוץ "British Pathé", באתר יוטיוב (אורך: 1:08), 13 באפריל 2014 (באנגלית)- Grand Coulee Dam: A Man-Made Marvel, סרטון בערוץ "Bureau of Reclamation", באתר יוטיוב (אורך: 42:36), 14 במאי 2014 (באנגלית)
- Historic Washington: Grand Coulee Dam construction, סרטון בערוץ "TVW", באתר יוטיוב (אורך: 8:30), 2 באוגוסט 2017 (באנגלית)
- Fit for the Future - Grand Coulee Dam's Third Power Plant Upgrades, סרטון בערוץ "Bureau of Reclamation", באתר יוטיוב (אורך: 2:48), 11 ביולי 2020 (באנגלית)
