סלאח פאיק

משורר עיראקי

סלאח פאיקערבית: صلاح فائق, תעתיק מדויק: צלאח פאא'ק; נולד ב-1945 בכירכוכ שבעיראק) הוא משורר, מתרגם ואמן קולאז'ים עיראקי גולה, החי כיום באנגליה. נחשב לאחד המחדשים הבולטים של השירה בפרוזה בשפה הערבית.

סלאח פאיק
صلاح فائق
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1945 (בן 79 בערך)
כירכוכ, עיראק
לאום עיראקי
תחום כתיבה שירה
סוגה שירה בפרוזה
זרם ספרותי סוריאליזם
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

סלאח פאיק נולד בשנת 1945 בעיר כירכוכ שבצפון עיראק לאב טורקמני ולאם כורדית. בנעוריו היה חבר במפלגה הקומוניסטית העיראקית ונלחם מטעמה במסגרת המאבק הלאומי הכורדי נגד השלטונות העיראקיים. בהמשך עבר לבגדאד ועבד בה בעבודות כפיים שונות. בשל פעילותו הפוליטית עזב פאיק את עיראק לסוריה בשנת 1974, ובהמשך עבר לביירות, ממנה שב תוך זמן קצר לדמשק עם פרוץ מלחמת האזרחים במדינה. לאחר שנים ספורות בדמשק, עזב ללונדון, שם שהה במשך עשרים שנה ועבד כמגיה ועורך בעיתונים ובכתבי-עת ערביים שיצאו בעיר. בשנת 1994 עזב את לונדון והשתקע בפיליפינים, וחזר לאנגליה רק בשנת 2019.

קריירה כמשורר עריכה

פאיק היה חבר בחבורה הספרותית שנקראה חבורת כירכוכ, שהיו חברים בה משוררים וסופרים אחרים בני העיר, כדוגמת סרגון בולוס, פאדל אל-עזאווי, מואייד א-ראווי, ג'ליל אל-קייסי, ג'אן דמו והאב יוסף סעיד. כאשר עזבו חברי החבורה את כירכוכ לבגדאד ובהמשך למקומות שונים בגלות, החבורה התפזרה אך חבריה המשיכו לשמור על קשרים אלה עם אלה גם ממקומות גלותם.

בשל פעילותו הפוליטית של פאיק במסגרת המפלגה הקומוניסטית העיראקית, שיריו ויצירתו כמעט ולא פורסמו בעיראק והוא נאלץ להתפרנס מעבודות כפיים כגון עבודה כטכנאי רכבות בחברת הרכבות העיראקית, בבניין, בצביעה, במאפיות ובחברת הגז. כשחי בבגדאד, הכיר פאיק את המשורר עבד אל-והאב אל-ביאתי (אנ'), מגדולי המשוררים העיראקים של התקופה. אל-ביאתי ראה שירים שכתב פאיק ועודד אותו לפרסם אותם בכתבי-עת בסוריה ובלבנון. אל-ביאתי הכיר את פאיק למשוררים ומוציאים לאור רבים ובהמשך סייע לו בהוצאת דרכון וביציאה מעיראק, תוך שהמליץ לו שלא לשוב אליה.

קובץ השירים הראשון של פאיק, "בני ערובה", פורסם בחסותו של אל-ביאתי בדמשק בשנת 1975, זמן קצר לאחר שעבר אליה פאיק ופרסם אותו בחסות עבד אל-והאב אל-ביאתי בדמשק בשנת 1975. קובצי השירה הבאים של פאיק ראו אור כבר מחוץ לעולם הערבי: "הארץ הזאת" פורסם בלונדון בשנת 1978; "שרפה נוספת הראויה לעיר" פורסם בלונדון בשנת 1979; "דרך לים" פורסם בפריז בשנת 1983; "מחוזות וחלומות" פורסם בלונדון בשנת 1984; ו"הסתלקות" פורסם אף הוא בלונדון בשנת 1987. במשך השנים פורסמו גם קבצים מתורגמים משירתו לשפות אנגלית, צרפתית, טורקית ופרסית. בשנים האחרונות תורגמו חלק משיריו גם לעברית.[1]

אחרי עזיבתו לפיליפינים מיעט פאיק לפרסם את שירתו. בעשור האחרון חזר לפרסם, אך הוא עושה זאת כמעט אך ורק בעמוד הפייסבוק הפרטי שלו,[2], שבו הספיק לפרסם מאות שירים שכתב בשלושת העשורים האחרונים. השירים נאגדו בכמה עשרות ספרים שהוציא פאיק בהוצאה עצמית; ניתן להוריד אותם בחינם בעמוד הפתוח שלו.[3]

מבחר משיריו של פאיק, "דבר לא יצילני מן הבדידות", ראה אור בתרגום ראשון לעברית בהוצאת קשב לשירה בשנת 2021.

קישורים חיצוניים עריכה

  • אסתר אטינגר, גלות מזהרת, באתר "מעלה", ספטמבר 2021 - על "דבר לא יצילני מן הבדידות"

הערות שוליים עריכה

  1. ^ עיתון 77, ללא כותרת
  2. ^ Salah Faik, פייסבוק (בערבית)
  3. ^ Salah Faik Poetry, פייסבוק (בערבית)