סֶלַע עֵיטָם, הוא אתר מקראי אשר בו הסתתר שמשון מפני פלשתים, שמו של האתר נזכר בספר שופטים, פרק ט"ו, פסוק ח' וספר שופטים, פרק ט"ו, פסוק י"א.

זיהוי המקום עריכה

בשופטים ט"ו, ח' כתוב ”וַיַּךְ אוֹתָם שׁוֹק עַל-יָרֵךְ, מַכָּה גְדוֹלָה; וַיֵּרֶד וַיֵּשֶׁב, בִּסְעִיף סֶלַע עֵיטָם.” סעיף הסלע הוא נקיק, וכך גם רש"י ” בנקרת סלע עיטם, וחברו (ספר ישעיהו, פרק נ"ז, פסוק ה'), סעיפי הסלעים, (ספר ישעיהו, פרק י', פסוק ל"ג), מסעף פארה”

סלע עיטם לא זוהה. אך לדעת יאירה אמית, יש קשר בין סלע עיטם לשם עיטם המופיע ברשימת היחס של יהודה המתייחסת לאזור צרעה.[1] לשיטתה זיהוי האתר עם עיטם שמדרום לבית לחם המופיעה בדברי הימים ב', י"א, ו' ועיטם אשר בנחלת שמעון בדברי הימים א', ד', ל"ב אינו נכון.[2] אחרים דווקא מזהים את סלע עיטם עם תל עיטון מצפון לבית מירסים.[3]

ויקטור גרן שסייר בארץ ישראל במאה ה-19 סבר כי העיר עיטם שכנה בקרבת הסלע על יד בריכות שלמה.[4] יש הטוענים כי זהו מקום מסתור מבודד, אך לדעת ישראל רוזנסון מקומו של האתר בשפלה למרגלות העיר צרעה.[5]

אזכור לסלע מופיע במסכת מאת אורי צבי גרינברג, "התבודדות בסעיף סלע עיטם".[6] סונטה בשם 'שמשון' מאת יעקב כהן משנת 1927 מספרת את המתרחש בלבו של שמשון בעת שישב בודד במחבוא בסלע עיטם.[7]

לקריאה נוספת עריכה

  • אורי צבי גרינברג, 'פרקים לסעיף סלע עיטם', תל אביב, מאזניים, ינואר 1968, עמ' 89-82.

הערות שוליים עריכה

  1. ^ ספר דברי הימים א', פרק ד', פסוק ג'
  2. ^ יאירה אמית, מקרא לישראל: שופטים, ירושלים, הוצאת מאגנס, 1999, עמ' 240.
  3. ^ צבי אילן, גדוד ולחי בספר מיכה, ירושלים, מוסד ביאליק, בית מקרא: כתב עת לחקר המקרא ועולמו, טבת-אדר תשל"ה, עמ' 231.
  4. ^ ויקטור גרן, תיאור ארץ ישראל: יהודה, כרך שני, ירושלים, יד בן צבי, תשמ"ב, עמ' 223.
  5. ^ ישראל רוזנסון, צרעה-תמנה, עלייה ירידה: עיון במשמעותם הפרשנית של התיאורים הגאוגרפיים בסיפורי שמשון, ירושלים, מוסד ביאליק, בתוך : בית מקרא: כתב עת לחקר המקרא ועולמו, טבת-אדר תשנ"ו, עמ' 141.
  6. ^ ראו: דן מירון, אקדמות לאצ"ג, ירושלים מוסד ביאליק, תשס"ג.
  7. ^ מלכה שקד, לנצח אנגנך: המקרא בשירה העברית: עיון, תל אביב, הוצאת ידיעות אחרונות, 2005, עמ' 260.