סמיון טימושנקו

סמיון קונסטנטינוביץ' טימושנקו (ברוסית: Семён Константинович Тимошенко) ‏ (18 בפברואר 1895 - 31 במרץ 1970) היה מרשל ברית המועצות, מצביא במלחמת העולם השנייה ושר ההגנה של ברית המועצות בשנים 1940–1941.

סמיון קונסטנטינוביץ' טימושנקו
Семён Константинович Тимошенко

סמיון טימושנקו, 1945
סמיון טימושנקו, 1945
לידה	18 בפברואר 1895 פורמאניבקה, האימפריה הרוסית
פטירה	31 במרץ 1970 (בגיל 75) מוסקבה, ברית המועצות
מקום קבורה	בית הקברות של חומת הקרמלין
מדינה	ברית המועצות
השתייכות
תקופת הפעילות	1914–1960 (כ־46 שנים)
דרגה	מרשל ברית המועצות
תפקידים בשירות
מפקד המחוז הצבאי קייב מפקד החזית האוקראינית מפקד החזית המערבית מפקד החזית הדרום-מערבית מפקד החזית הצפון-מערבית מפקד המחוז הצבאי בלארוס
פעולות ומבצעים
מלחמת העולם הראשונה מלחמת האזרחים ברוסיה מלחמת העולם השנייה
עיטורים

חייו

טימושנקו נולד ב-18 בפברואר 1895 בפורמאניבקה בבסרביה, שהשתייכה לאימפריה הרוסית. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה התגייס לצבא האימפריה הרוסית, ולחם בחיל הפרשים במהלך המלחמה. לאחר מהפכת אוקטובר הצטרף לצבא האדום, ולחם בשורותיו במלחמת האזרחים ברוסיה במספר חזיתות, כאשר החשובה מביניהם הייתה צאריצין. שם פגש בסטלין, פגישה זו תסלול את דרכו במפלגה הקומוניסטית. בהמשך הוא עבר לארמיית הפרשים הראשונה.

בשנת 1939 קיבל את הפיקוד על החזית האוקראינית. בינואר 1940 לקח פיקוד על המלחמה הסובייטית מול פינלנד לאחר הכישלון של וורושילוב. תחת הנהגתו הסתיימה הלחימה בהפסקת אש שנחתמה במרץ. לאחר סיום הלחימה טימושנקו מונה לשר ההגנה של ברית המועצות וכיהן בתפקיד זה עד יולי 1941.

מלחמת העולם השנייה

בשנת 1941 נשלח על ידי סטלין להוביל את הצבא האדום בקרבות גבול בחזית המערבית (ברית המועצות) אך הגרמנים הצליחו להתקדם עד לפרברי מוסקבה שעמדה ליפול בידי הגרמנים, למרות אבדות קשות הוא הצליח להציל חלק משמעותי של הצבא באזור למרות נפילתם של מאות אלפי חיילים בשבי.

בספטמבר נשלח לאוקראינה, שם ספג הצבא האדום אבדות הרסניות של כמיליון וחצי חיילים, טימושנקו הצליח לייצב את החזיתות לאחר קרב קייב וקרב אומן.

במאי 1942 פיקד על חזית סטלינגרד וכשתחת פיקודו 640,000 חיילים פתח במתקפת נגד בחרקוב. ההתקפה לא צלחה והכוח הסובייטי הצליח רק לעכב את הוורמאכט בדרכו לסטלינגרד. בהמשך היה לטימושנקו כישלון נוסף במהלך מבצע וורונז'-וורושילובגרד וכתוצאה ממנו נפתחה הדרך לכיוון הרי הקווקז. ב-21 ביולי 1942 טימושנקו פוטר מתפקידו כמפקד החזית ובמקומו מונה גנרל ואסילי גורדוב, שמונה למפקד החזית החדש. החל משנת 1943 טימושנקו לא מונה למפקד החזית אך כיהן בתפקידי פיקוד שונים.

טימושנקו נודע כמפקד בעל שיטות שמרניות ששאף להחזיר את המשמעת הצבאית לימי הצאר. הוא קיבל את "עיטור הניצחון". לאחר סיום מלחמת העולם השנייה הוא מילא תפקידים לא משמעותיים מבחינה מעשית.

ב-31 במרץ 1970 מת טימושנקו בביתו שבמוסקבה, ונטמן בבית העלמין של חומת הקרמלין.

טימושנקו נישא פעמיים. היו לו שתי בנות ובן. בתו הבכורה הייתה נשואה לואסילי סטלין, בנו של יוסיף סטלין. בנו התחתן עם בתו של מרשל צ'וייקוב

קישורים חיצוניים

• סמיון טימושנקו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• סמיון טימושנקו, באתר "Find a Grave" (באנגלית)