סנדה ברנסון
סנדה ברנסון אבוט (באנגלית: Senda Berenson Abbott; 19 במרץ 1868 — 16 בפברואר 1954) הייתה מורה לחינוך גופני אמריקנית יהודיה, שקבעה כללים מותאמים לכדורסל נשים וניהלה את הענף בצעדיו הראשונים. נחשבת כפורצת דרך בכדורסל הנשים, וכונתה "אמא של כדורסל הנשים". כיהנה במשך שש שנים כיו"ר ועדת כדורסל הנשים בארצות הברית.
 | |
| לידה |
7 במרץ 1868 (יוליאני) בוטרימוניס, ליטא  |
|---|---|
| פטירה |
16 בפברואר 1954 (בגיל 85) סנטה ברברה, ארצות הברית |
| מדינה |
ארצות הברית, האימפריה הרוסית |
| השכלה |
|
| מעסיק |
מכללת סמית' |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
בשל תרומתה והישגיה נכנסה להיכל התהילה של הכדורסל ביולי 1985, להיכל התהילה של הספורט היהודי ב-1987, ולהיכל התהילה של כדורסל הנשים ב-1999.
קורות חיים עריכה
נולדה בעיירה בוטרימוניס שבליטא לאלברט וג'ודי וולברוז'נסקי, למשפחה יהודית משכילה שהתרחקה בהדרגה משורשיה הדתיים. בגיל 7 היגרו לארצות הברית. אביה עבד כרוכל של סירים ומחבתות. המשפחה שינתה את שמה לברנסון כחלק מההיטמעות בקהילה האמריקאית. בילדותה ברנסון לא הצטיינה באתלטיקה, היא הייתה "עדינה" יחסית, והעדיפה להתמקד בלימודיה במוזיקה. למדה זמן קצר בקונסרבטוריון בוסטון ונאלצה לפרוש בשל כאבי גב, היא לא הייתה מסוגלת לשבת את פרק הזמן הדרוש לתרגול מול פסנתר. היא ניסתה דברים שונים כמו ציור ונגינה, אך ללא הצלחה. בעקבות זאת שקעה בדיכאון שנמשך עד שנת 1890.
בשלב זה החליטה ברנסון להירשם לשנה בבית הספר להתעמלות שנוסד בבוסטון, כדי לחזק את גופה, בשאיפה לחזור לקונסרבטוריון. למרות מצבה הגופני הרעוע ועל אף שלא סיימה את התואר, החליטה המנהלת איימי מוריס הומנס (Amy Morris Homans) כי שווה לקחת את הסיכון ואישרו לה להתעמל, בסגנון ההתעמלות שוודי שפיתחה הומנס. מצבה של ברנסון השתפר לאחר מספר חודשים והיא החליטה לא לשוב לקונסרבטוריון אלא להמשיך שנה נוספת בבית הספר. הצלחתה גרמה לכך שהומנס שלחה אותה להרצות בבית ספר יסודי, את יסודות השיטה. למרות חוסר ניסיון בהוראה נחלה הצלחה גדולה והמליצו לה לקחת משרה של מורה להתעמלות במכללת סמית' במקום מורה שחלתה.
ברנסון הייתה חדורת מטרה ומלאת אמביציה ברצון לשלב את החינוך הגופני כחובה בבית הספר. היא שכנעה את חברי הסגל ואת התלמידים תוך שהיא מביאה דוגמאות על האופן בו החינוך הגופני שיפר את חייה.
כדורסל נשים עריכה
.jpg)
ברנסון הבינה כי תרגילי ההתעמלות לא התקבלו בהתלהבות רבה על ידי התלמידים, וחשבה על דרך להפוך את ההתעמלות למושכת וחווייתית יותר. היא שמעה על משחק הכדורסל שהומצא על ידי ג'יימס נייסמית' ב-1891, ותכננה לנסות לשלב אותו גם עבור נשים ונערות. במשחקים אחרים שניסתה לא הצליחה, מאחר שהנשים לא היו מורגלות בתקופה זו במשחק קבוצתי; נשים התחרו במקצועות אישיים כמו רכיבה על סוסים או שחייה אך לא במשחקים קבוצתיים. היא פגשה את נייסמית והוא עודד אותה לשלב את הכדורסל עבור תלמידותיה. הכדורסל התברר כסיפור הצלחה. תוך מספר שנים היו מאות קבוצות של כדורסל נשים בכל רחבי ארצות הברית. ההצלחה במשחק זה פתחה את הדלת עבור משחקים נוספים המיועדים לנשים ונערות.
ברנסון לא ראתה בכדורסל רק משחק אלא דרך לחינוך ומצוינות. שחקנים לא הורשו לשחק אם הם נכשלו בנושאים לימודיים אחרים. היא הרשתה לאוהדים לעודד ולשיר, אך צעקות היו גורמות להפסקתו של המשחק.
בהמשך חשה ברנסון כי המשחק מעט מחוספס, וקבעה כללים מיוחדים המותאמים עבור נשים המשחקות כדורסל. הכללים פורסמו במשך מספר שנים על ידי הוצאת "ספריית ספולדינג", התפרסמו בבתי ספר נוספים וזכו לתהודה רבה. בהמשך כונסה "ועדת כדורסל הנשים בארצות הברית" וברנסון נבחרה ליו"ר. הכללים שקבעה נשארו (עם שינויים מינוריים) עד לשנת 1960.
ברנסון מתה בשנתה בסנטה ברברה, קליפורניה, ב-16 בפברואר 1954.
תרומתה לכדורסל זכתה להכרה כאשר הייתה לאישה הראשונה שנכנסה להיכל התהילה של הכדורסל, ב-1985. כמו כן הוצגה בהיכל התהילה של כדורסל הנשים בשנת 1999.
קישורים חיצוניים עריכה
- רות גורסקי, סנדה ברנסון, באנציקלופדיית ספורט יהודית (באנגלית)
- סנדה ברנסון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- סנדה ברנסון, באתר "Find a Grave" (באנגלית)