סנונית הרפתות
סנונית הרפתות (שם מדעי: Hirundo rustica) היא הציפור הנפוצה ביותר מבין בני משפחת הסנוניתיים[2].
 סנונית הרפתות
| |
|---|---|
| |
| מצב שימור | |
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
| מחלקה: | עופות |
| סדרה: | ציפורי שיר |
| משפחה: | סנוניתיים |
| סוג: | סנונית |
| מין: | סנונית הרפתות |
| שם מדעי | |
 Hirundo rusticaליניאוס, 1758 | |
| תחום תפוצה | |
 ירוק: תפוצה כלל-שנתית; צהוב: אזור רבייה; כחול: אזורים שאינם אזורי רבייה | |
| |
מאפיינים עריכה
סנונית הרפתות היא ציפור שיר קטנה בעלת מראה בולט: צידו העליון של גופה כחול-בוהק, הצד התחתון בהיר, צידו התחתון של הראש אדום-חום, רגליה קצרות, הזנב ארוך ומתפצל בקצהו בצורה דמוית-מזלג והכנפיים מחודדות וארוכות אף הן. אורכה של סנונית הרפתות 16–19 ס"מ, מתוכם 2–6 ס"מ הן נוצות הזנב. מוטת כנפיה 32–35 ס"מ, ומשקלה 16–22 גרם. הפרט המזוהה המבוגר ביותר שנמצא בטבע, היה בן קרוב ל-16 שנים[3]. סנונית הרפתות מצויה ביבשות אירופה, אסיה, אפריקה ואמריקה. בישראל סנונית הרפתות גם יציבה — מקננת וחורפת — וגם חולפת במספרים גדולים מאוד. שמה העברי של הסנונית — סנונית הרפתות — כמו גם שמה האנגלי — סנונית האסמים — מקורו בכך, שמקומות אלו הם מאתרי הקינון המועדפים על הסנונית ביישובים של בני אדם.
קיימים שישה תת-מינים מובחנים של סנונית הרפתות, שמתרבים לרוחב חצי הכדור הצפוני. ארבעה מתת-המינים הם נודדים מובהקים, ואזורי החריפה שלהם מכסים את מרבית חצי הכדור הדרומי, החל ממרכז ארגנטינה, ופרובינציית הכף שבדרום אפריקה בדרום, ועד דרום-מזרח אסיה והודו בצפון. הנדידה מתבצעת בלהקות. אזור-התפוצה הרחב שלה מורה שסנונית הרפתות איננה מצויה בסכנת הכחדה, אך קיימות אוכלוסיות מקומיות שמספרן נמצא בירידה בעקבות איומים ספציפיים. גודל האוכלוסייה העולמית מוערך בכ-190,000,000 פרטים[4]. סנונית הרפתות מצויה בטבע באזורים פתוחים, והיא מעדיפה להשתמש במבנים מעשי-ידי-אדם לקינון, וכתוצאה מכך קיים במקומות מסוימים קשר בין מידת תפוצתה לבין ההתיישבות האנושית באזור. סנונית הרפתות בונה קן דמוי-ספל העשוי מבוץ וחומרים אחרים, ותזונתה מורכבת מחרקים. סנונית הרפתות היא טייסת מעולה: היא יכולה לשהות זמן רב באוויר, והיא אף תופסת חרקים ושותה מים תוך כדי תעופה[5]. ההזדווגות יכולה להתקיים על הקרקע ובאוויר כאחד.
היות שסנונית הרפתות ניזונה מחרקים, הימצאותה יכולה להביא ברכה לאדם; בעבר גם היו קיימות אמונות טפלות חיוביות לגבי סנונית הרפתות וקינה. קיימות מספר רב של התייחסויות תרבותיות לסנונית הרפתות — בספרות ובספרות דתית — בשל הימצאותה בקרבת יישובים אנושיים ונדידתה השנתית המובהקת (אצל חלק מתת-המינים)[6].
סנונית הרפתות היא הציפור הלאומית של אסטוניה.
-
ביצי סנונית הרפתות, אוסף מוזיאון טולוז -
קן סנוניות -
סנוניות הרפתות
.jpg)
קישורים חיצוניים עריכה
- סנונית הרפתות, באתר ITIS (באנגלית)
- סנונית הרפתות, באתר NCBI (באנגלית)
- סנונית הרפתות, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
- סנונית הרפתות, באתר Internet Bird Collection (באנגלית)
- סנונית הרפתות, באתר GBIF (באנגלית)
- שלומית ליפשיץ, סנונית הרפתות, המרכז לטיפוח ציפורי הבר בחצר הבית
- ד"ר נוח רוטרי, סנונית הרפתות, הספרייה הווירטואלית של מטח
הערות שוליים עריכה
- ^ סנונית הרפתות באתר הרשימה האדומה של IUCN
- ^ Turner, Angela K; Rose, Chris (1989). Swallows & martins: an identification guide and handbook. Boston: Houghton Mifflin. ISBN 0-395-51174-7. p164–169
- ^ שלומית ליפשיץ, סנונית הרפתות, המרכז לטיפוח ציפורי הבר בחצר הבית
- ^ Hirundo rustica, IUCN Red List
- ^ Snow, David; Perrins, Christopher M (editors) (1998). The Birds of the Western Palearctic concise edition (2 volumes). Oxford: Oxford University Press. ISBN 0-19-854099-X. p1061–1064
- ^ Cocker, Mark; Mabey, Richard (2005). Birds Britannica. London: Chatto & Windus. ISBN 0-7011-6907-9.