סנטה מריה אין טרסטוורה

סנטה מריה אין טרסטוורהאיטלקית: Santa Maria in Trastevere) היא בזיליקה הנמצאת ברובע טרסטוורה של העיר רומא, בירת איטליה. הכנסייה, שנבנתה בשנת 340, היא אחת העתיקות בכנסיות רומא, וככל הנראה הכנסייה הראשונה בה נערכו טקסים דתיים נוצריים ובהם טקס המיסה בגלוי.

סנטה מריה אין טרסטוורה
Basilica di Santa Maria in Trastevere
מידע כללי
סוג כנסייה קתולית, בזיליקה זוטרה עריכת הנתון בוויקינתונים
על שם מרים, אם ישו עריכת הנתון בוויקינתונים
כתובת טרסטוורה עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום עיריית רומא עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה ? – המאה ה־12
תאריך פתיחה רשמי המאה ה־12 עריכת הנתון בוויקינתונים
אדריכל קרלו פונטנה עריכת הנתון בוויקינתונים
סגנון אדריכלי אדריכלות רומנסקית עריכת הנתון בוויקינתונים
מידות
אורך 56 מ' עריכת הנתון בוויקינתונים
רוחב 30 מ' עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 41°53′22″N 12°28′11″E / 41.889444°N 12.469722°E / 41.889444; 12.469722
https://www.santamariaintrastevere.it/ האתר הרשמי
(למפת רומא רגילה)
 
סנטה מריה אין טרסטוורה
סנטה מריה אין טרסטוורה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

היסטוריה עריכה

כנסייה זו היא החשובה בכנסיות טרסטוורה ואחת החשובות בכנסיות רומא. כתובת על כיסא הבישוף בכנסייה מציינת כי זו הכנסייה הראשונה ברומא אשר הוקדשה למרים (אולם בפועל זו הכנסייה השנייה - אחרי בזיליקת סנטה מריה מג'ורה). הכנסייה הראשונה שהוקמה במיקום זה, הוקמה בבית פרטי של משפחה נוצרית בשנת 220 על ידי האפיפיור קליקסטוס הראשון (קליקסטוס הקדוש). המבנה בו הוקמה הכנסייה ניתן לאפיפיור על ידי הקיסר הרומי אלכסנדר סוורוס בעקבות סכסוך על הקרקע בין משפחה נוצרית ובעלי טברנה שעמדה במקום ואשר שמשה מעון לחיילים שפרשו. הקיסר העדיף שיוקם במקום בית תפילה באומרו על פי הכתוב בליבר פונטיפיקליס: "אני מעדיף ש(המקום) יהיה שייך לאלה המכבדים את אלוהים, יהא פולחנם אשר יהא".

בשנת 340 הקים האפיפיור יוליוס הראשון כנסייה חדשה באתר, והוא נחשב לכהן הדת של הכנסייה - ובהתאם היא נקראה "טיטולוס יוליי". הכנסייה היא אחת מ-25 מחוזות הכנסייה המקוריים של העיר רומא, וככל הנראה בכנסייה זו נערך טקס המיסה הראשון שנערך בגלוי ולא בהיחבא בעיר רומא.

הכנסייה שופצה במאה החמישית ובמאה השמינית ונבנתה מחדש על יסודותיה המקוריים בין השנים 11401143 בהוראת האפיפיור אינוקנטיוס השני. בעת השיפוץ במבנה ניבנו 22 עמודי גרניט עם כותרות יוניות וקורינתיות שנלקחו מאתרים עתיקים ברחבי רומא, ובין היתר ממרחצאות קרקלה. במהלך המאה ה-19 התברר כי חלק מהעמודים כוללים עיטורים של האלים איסיס, סראפיס והרפוקרטס - ובהוראת האפיפיור פיוס התשיעי, בשנת 1870 הוסרו הדמויות הפגניות מחזית הכנסייה. השיפוץ שנערך בתקופת אינוקנטיוס שמר על צורתה המקורית של הכנסייה.

בשנת 1291 עוטרה הכנסייה בפסיפסים מעשי ידי פייטרו קווליני. הפסיפסים מתארים את חייה של מרים הבתולה. בשנת 1617 נוסף פסיפס נוסף מעשה ידי דמניקו זאמפיירי המתאר את עלייתה של מרים לשמים.

חזית הכנסייה הנוכחית נבנתה על ידי קרלו פונטנה בשנת 1702. פונטנה החליף את החזית שכללה גג רעפים (כפי שניתן לראות באיור משמאל), בחזית עם אכסדרת עמודים, וכן הציב בחזית הכנסייה מזרקה מתומנת (המזרקה שבנה פונטנה החליפה מזרקה קדומה שעמדה במקום, המופיעה כבר במפה משנת 1472[1].

בכנסייה מוחזקים שרידים קדושים של אפולוניה הקדושה (ובהם ראשה של הקדושה), וכן קבור בכנסייה האפיפיור קליקסטוס הראשון.

גלריה עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה