ספינת החלל כדור הארץ (מונח)
ספינת החלל כדור הארץ הוא מונח המבטא התייחסות אל כדור הארץ כאל ספינת חלל המהווה קוסמוס נפרד משאר היקום. המונח מתקשר לדאגה למשאבים המוגבלים הנמצאים בכדור הארץ או לסביבתנות.
היסטוריה של המונח עריכה
המונח לקוח כנראה מעבודתו הידועה ביותר של הנרי ג'ורג', "קידמה ועוני", משנת 1879. "זוהי ספינה מצוידת-היטב, זו שאנו שטים בה ברחבי החלל. אם נדמה כי הלחם והבשר בסיפונים העליונים מתמעטים, כל שעלינו לעשות הוא לפתוח צוהר והנה קיימת אספקה חדשה, עליה לא חלמנו מעולם. ואחריות גדולה מאוד על שירותיהם של אחרים מוטלת על אלו אשר, כאשר הצוהרים נפתחים, מורשים להגיד, 'זה שלי'!" (מתוך ספר 4 פרק 2).[1]
המונח קיבל פופולריות כשבקמינסטר פולר, כתב ופרסם ספר ב-1963 בשם "הוראות הפעלה לספינת החלל כדור הארץ". הפסקה הבאה, המתייחסת לדלק מאובנים, מתארת את גישתו: "אנו יכולים לגרום לכל האנושות לשגשג באמצעות אבולוציה תעשייתית חובקת-עולם, בתנאי שלא נהיה טיפשים כל כך להמשיך לכלות בשבריר שנייה של היסטוריה אסטרונומית, את חסכונות האנרגיה המסודרים של מיליארדי שנים, של שימור אנרגיה על ספינת החלל כדור הארץ. חסכונות האנרגיה האלה הוכנסו לחשבון בנק ערבות-התחדשות החיים של ספינת החלל שלנו, לשם שימוש לצורכי התנעה ראשונית בלבד."[2]
בשנת 1966 הכלכלן קנת' בולדינג השתמש במונח בכותרת המאמר "הכלכלה של ספינת החלל כדור הארץ המתקרבת". בולדינג תיאר את הכלכלה הפתוחה של העבר שבה יש לכאורה משאבים ללא גבול, אותה הוא כינה "כלכלת קאובוי", והמשיך: "הכלכלה הסגורה של העתיד יכולה באופן דומה, להיקרא כלכלת 'איש החלל', שבה כדור הארץ הפך להיות ספינת חלל אחת, ללא מאגרים אינסופיים של איזשהו דבר, בין אם לשם ניצול או לשם זיהום, ושבה, לפיכך, האדם חייב למצוא את מקומו במערכת אקולוגית מעגלית.[3]
המזכיר הכללי של האומות המאוחדות, או תאנט, דיבר על ספינת החלל כדור הארץ ביום כדור הארץ, ב-21 במרץ 1971. בטקס הצלצול בפעמון השלום היפני: "לו יהי ויהיו רק ימי כדור הארץ שמחים ושלווים בעתיד של ספינת החלל כדור הארץ כשהיא ממשיכה להקיף בחלל הקפוא יחד עם מטענה החמים והשביר של יצורים חיים".[4]
כלכלת בוקרים מול כלכלת אנשי חלל עריכה
הדימוי של בולדינג מצביע על כמה נקודות מרכזיות בהן שונה כלכלת אנשי החלל הנמצאים בחללית, מכלכלה של בוקרים במערב הפרוע, שהוא דימוי הן לכלכלה הנהוגה והן לתיאור הנפוץ שלה - הכלכלה הנאו קלאסית. (דייוויד קורטן פיתח נושא זה תחת השם "בוקרים בספינת חלל" בספרו משנת 1995 "כשתאגידים שולטים בעולם".)
בעולם הבוקרים האוכלוסייה דלילה מאוד, המרחבים עצומים ואדם אחד אינו משפיע על חברו. בדומה לכך מניח רוב רובו של הניתוח הנאו קלאסי שכל אדם מבצע החלטות במנותק מהמעשים של אנשים אחרים, ללא כל השפעה הדדית. רווח של אדם אחד אינו בא על חשבונו של אחר. בחללית לעומת זאת, המרחב מוגבל וקיימת השפעה חזקה של אדם על רעהו.
בעולם הבוקרים יש כמדומה משאבים בלתי נדלים של אדמה, זהב, ושאר משאבי טבע. בדומה לכך מניחה התאוריה הכלכלית הנאו קלאסית שמשאבי טבע אינם מוגבלים, וכי באמצעות שיפורים בטכנולוגיה, ניתן להשיג כל כמות של משאב טבע. לעומתם האסטרונאטים חיים עם מלאים מוגבלים וסופיים של חומרי גלם.
בדומה לכך, נראה שבמערב הפרוע אין שום בעיה לזרוק פסולת, וכי האדמה והרוח יבלעו או יפזרו כל דבר שנזרק. באופן דומה בתיאור הנאו קלאסי, לזריקה פסולת אין ייצוג במודל או עלות כלכלית. למעשה התאוריה מודדת את הבריאות הכלכלית על ידי מדד של צמיחה כלכלית - דבר שמקושר על ידי כלכלנים ואנשי סביבה כאחד לקצב גבוה של צריכת משאבי טבע ושל ייצור אשפה. בחללית לעומת זאת, לא רק מלאי המזון והמים מהווים מגבלה אלא גם הניקיון. אשפה שאינה מטופלת יוצרת הפרעת זיהום גדלה והולכת. כמו כן, המטרה אינה לקיים זרם מהיר ככל האפשר של חומרים שיהפכו לאשפה, אלא לצרוך באופן זהיר ואיטי את המלאים, ולמחזר במידת האפשר את מה שניתן. בשל ההשפעה ההדדית, אף איש חלל לא יחשוב על צריכה בלתי הכרחית, אלא אם נענו הצרכים הבסיסיים של כל חברי הצוות וקיים מלאי גדול של אספקה לעתיד.
לבסוף, בספינת החלל, בניגוד לתיאור הנאו קלאסי או למערב הפרוע ה"ריק", קיימות מערכות תומכות חיים. מערכות אלה מסובכות ומורכבות, והן יכולות לתפקד או להתקלקל, דבר התלוי בין היתר במצב התחזוקה שלהן. מובן שיריות בספינה או זיהום מתתפשט עלולות לפגוע במערכות, ובכך לסכן את חיי אנשי החלל.
הניתוח של בולדינג וקורטן אינו בהכרח תיאור ההווה, אלא הוא ניסיון לתיאור מציאות עתידית אליה מתקדמת האנושות. בעוד שבעבר ההנחות של "כלכלת הבוקרים" היו הנחות סבירות למדי (אלו הנחות שנוסחו עוד בתאוריה הכלכלית הקלאסית, במאה ה-18), הרי שככל שאנו מתקדמים אל העתיד אלו הנחות שהופכות פחות ופחות סבירות. העולם נהיה צפוף יותר; ההשפעה ההדדית חזקה יותר (לדוגמה תהליך הגלובליזציה); אחוז הניצול של רוב משאבי הטבע מתוך המאגרים הניתנים לניצול עולה, ובחלקם (לדוגמה דגים, מים, או אנרגיה) יש משבר מתעצם או חששות כבדים למשבר כזה; בדומה לכך עולה כמות האשפה והזיהום העולמית. באופן ניכר תפקודן של רוב המערכות, ביוטיות וא-ביוטיות שמספקות תפקודים תומכי חיים מידרדר והולך.
ראו גם עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ אפשר למצוא את פרק 2 כאן וכאן
- ^ E.P. Dutton & Co., New York, copyrighted 1963 and 1971. עותק ברשת נמצא כאן. הציטוט לקוח מתוך חלק 8:הנוף המתחדש
- ^ ראו http://dieoff.org/page160.htm
- ^ ראו http://www.wowzone.com/mc-lee.htm