סרז' דאסו

סרז' דאסו
Serge Dassault
לידה	4 באפריל 1925; הרובע הרביעי של פריז, צרפת
פטירה	28 במאי 2018 (בגיל 93); הרובע השמיני של פריז, צרפת
שם לידה	Serge Paul André Bloch
מדינה	צרפת
מקום קבורה	בית הקברות פאסי
השכלה	תיכון ז'אנסון-דה-סאי; Institut Supérieur de l'Aéronautique et de l'Espace; אקול פוליטקניק; אוניברסיטת סן לואי; בית הספר הגבוה ללימודי תעשייה וניהול בפריז ;
מפלגה	האיחוד למען תנועה עממית, התעוררות הרפובליקה
	serge-dassault.fr
	21 במרץ 1986 – 23 ביוני 1995; (9 שנים ו־13 שבועות)
	7 באוקטובר 1988 – 1 באוקטובר 2004; (16 שנים)
	1 באוקטובר 2004 – 1 באוקטובר 2017; (13 שנים)
פרסים והוקרה
	קצין גבוה בלגיון הכבוד (13 ביולי 2004); קצין במסדר ההצטיינות של חוף השנהב; מדליית האווירונאוטיקה; Grande médaille de l'Aéro-Club de France ;

סרז' דאסו (בצרפתית: 'Serge Dassault;‏ 4 באפריל 1925 – 28 במאי 2018) היה מיליארדר, איש עסקים ופוליטיקאי שמרן יהודי צרפתי. הוא היה יושב ראש ומנכ"ל קבוצת דאסו.

לפי פורבס, הונו נאמד בשנת 2016 בכ-15 מיליארד דולר^[1].

ראשית חייו עריכה

סרז' דאסו היה בנם של מדליין (לבית מינקס) ומרסל דאסו, ממנו ירש את קבוצת דאסו. שני הוריו היו יהודים שהמירו דתם לנצרות קתולית. בשנת 1929 הקים אביו את תעופת דאסו^[2]. במהלך מלחמת העולם השנייה הוא נכלא עם כל משפחתו. אביו נשלח לבוכנוואלד, לאחר שסירב לאפשר שיתוף פעולה של החברה שלו בורדו-אווירונאוטיקה, עם תעשיית התעופה הגרמנית.

סרז' למד בתיכון ג'נסון דה סאלי. הוא סיים שני תארים בהנדסה מטעם אקול פוליטקניק (1946) וסופיירו (1951). בשנת 1963 קיבל תואר שני במנהל עסקים מטעם בית הספר הגבוה ללימודי תעשייה וניהול בפריז^[3].

קריירה עסקית עריכה

לאחר מות אביו בשנת 1986, המשיך סרז' לפתח את החברה, בעזרת המנכ"לים צ'ארלס אדלנן ואריס טרפיאר. הקבוצה שלו היא גם הבעלים של עיתון לה פיגארו. בדצמבר 1998 הוא נידון לשנתיים מאסר על תנאי בשערוריית אגוסטה הבלגית, וקנסו אותו ב-60,000 פרנק בלגי (כ-1,500 אירו).

קריירה פוליטית עריכה

הוא היה חבר באיחוד למפלגה פוליטית של התנועה העממית, כמו גם בנו אוליבייה, המשמש כסגן באספה הלאומית. הוא היה ראש עיריית לשעבר של העיר קורביל-אסונס, פרבר דרום של פריז. בשנת 2005, הוא חנך בעירו מרכז תרבות איסלאמי^[4].

בשנת 2004 הוא הפך לסנאטור. הוא היה תומך בולט בעמדות שמרניות בסוגיות כלכליות ותעסוקתיות, וטען כי תקנות המיסים והתעסוקה בצרפת פוגעות ביזמות. בנובמבר 2012 התנגד לתוכנית ממשלת ארו לאפשר נישואים חד-מיניים.

חייו האישיים עריכה

דסו התחתן עם ניקול רפאל ב-5 ביולי 1950. נולדו להם ארבעה ילדים: אוליבייה, לורן, תיירי ומארי-הלנה^[5]. בנם, אוליבייה, שהיה חבר הפרלמנט הצרפתי, נהרג בהתרסקות מטוס במרץ 2021^[6].

ב-28 במאי 2018 הוא נפטר במפתיע במשרדו שבמטה קבוצת דיסלו בפריז מאי ספיקת לב. בן 93 במותו^[2]^[7].