עוזי וייל

סאטיריקן, מתרגם, עיתונאי וסופר ישראלי

עוזי וייל (נולד ב-29 במאי 1964) הוא סאטיריקן, מתרגם, תסריטאי, עיתונאי וסופר ישראלי.

עוזי וייל
לידה 29 במאי 1964 (בן 59)
קיבוץ גזית
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק סאטיריקן, מתרגם, עיתונאי, סופר, תסריטאי
שפות היצירה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס האקדמיה הישראלית לטלוויזיה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

עוזי וייל נולד בקיבוץ גזית, ובגיל שנה וחצי עבר עם הוריו לתל אביב. שירת בצה"ל במערך הנ"מ.[1]

קובץ סיפוריו הראשון "ביום שבו ירו בראש הממשלה - סיפורי אהבה" (בעריכת גבריאלה אביגור-רותם) יצא לאור בנובמבר 1991 ונחשב לאחד הספרים המייצגים של ז'אנר הכתיבה הרזה והתל אביבית (עם מבשריה נמנים גם אתגר קרת ואורלי קסטל-בלום), וזכה להצלחה רבה אצל קהל הקוראים. סרט המבוסס על הנובלה "בקרוב יקרה לך משהו טוב" מתוך הקובץ, עובד לסרט קולנוע בבימויו של אייל שיראי ובכיכובו של אסי דיין.

ב-1990 התחיל וייל לערוך ולכתוב את "השער האחורי" של המקומון התל אביבי "העיר". "השער האחורי", שהורכב עד אז מציטטות ומודעות שהשאירו הקוראים בטלמסר, הפך על ידי וייל לאוסף של ציטטות אמיתיות ובעיקר מומצאות של דמויות קבועות והזויות (ובהן שלום טוקשה, פרופ' קרל גוסטב, דב הכותל וצל הרים אביגדור). הטור נחשב לטור קאלט שלא היסס להתייחס בהומור לנושאים לא מקובלים. הטור כלל גם סיפורים קצרים, שירים וציורים מפעם לפעם (עם כותבי 'השער' נמנו גם יוסף אל דרור ומודי בר און). בשנת 2000 פסל עורך העיר טור של וייל שעסק בפדופיליה, וייל בתגובה פרסם את הטור באינטרנט והתפטר מהעיתון, ובכך גם הגיע לסיומו "השער האחורי"[2].

טורו בנענע "הגבול הדק" היה במתכונת "השער האחורי" והתפרסם מדי יום באתר (כאשר בכל שבוע הופיע גם תרגום של וייל לשירה אמריקאית מודרנית). אך גם שם עורר וייל את זעמם של הגולשים בקטעי הומור שהתעקשו לעסוק בפרות קדושות (השואה למשל) ובעקבותיהם החליט וייל למנוע את אפשרות התגובות למאמרים. קובץ מטורי "הגבול הדק" התפרסם גם כספר.

וייל היה מהכותבים הראשיים של החמישייה הקאמרית. יצר יחד עם המוזיקאי יוסי בבליקי את סדרת האיגיון "8 דקות ביום" (ערוץ 1, 2003), שהייתה ההמשך הישיר של השער האחורי, וכתב טקסטים לשני שירים באלבום דצמבר של בבליקי ובועז כהן שיצא בדצמבר 2005, ולאלבום הרביעי של להקת פונץ', "פינוקיו". מ-2003 עד 2006 היה וייל הכותב הראשי של התוכנית הרצועה בערוץ הטלוויזיה בכבלים ביפ. ב-2006 עבר להיות כותב משני בתוכנית, לאחר שהחל לעבוד על פרויקט בחברת הלוויין יס. ב-2007 כתב במשותף עם שירי ארצי פרקים לעונתה השנייה של "בטיפול". ב-2008 כתב לסדרה "גם להם מגיע" בערוץ 10 שירדה משידור לאחר זמן קצר לאחר בקורת על אחת הדמויות בתוכנית שהייתה עם תסמונת טורט. ב-2010 כתב את התסריט לגרסה הישראלית של סדרת הטלוויזיה המשרד (סדרת טלוויזיה ישראלית). בשנת 2019 כתב את התסריט לסדרת המתח "עיר מקלט (סדרת טלוויזיה)" שמשודרת ב YES.

וייל מתרגם מאנגלית סופרים ומשוררים אמריקאים כדוגמת מארק סטרנד, ארנסט המינגוויי וריימונד קארבר שאסופת שירים שלו בתרגומו ועריכתו של וייל זכתה להערכה רבה (בנוסף תרגם וערך וייל טקסטים להצגה על פי סיפורי קארבר "על מה אנחנו מדברים כשאנחנו מדברים על אהבה").

בחודש אפריל 2013 פנה וייל לציבור בבקשת מימון המונים, בניסיון לגייס 55 אלף ש"ח, לצורך סיום כתיבת ספרו "חמישה חלומות"[3]. הפניה זכתה להצלחה: תוך שעות גויס הסכום המבוקש ובימים שלאחר מכן גויס סכום העומד על 230% מסכום היעד. לתורמים הבטיח וייל כי יקבלו את ספרו בהקדשה אישית ובמחיר זול יותר, עוד בטרם יופיע בחנויות הספרים. אולם הספר, אשר יצא לאור בהוצאת מודן, החל להימכר בחנויות הספרים בשבוע הראשון של חודש יוני 2013, עוד בטרם קיבלו התורמים עותק ממנו[4]. בתגובה למחאות תורמיו הכחיש וייל כי יצר מצג שווא ולפיו הספר יצא בהוצאה פרטית והתנצל על האיחור במשלוח הספר לתורמים[5][6].

חיים אישיים עריכה

נשוי לאמנית איריס דה בוטון, ולהם בן אחד.

ספריו עריכה

ספרי ילדים עריכה

  • אוזניים \ אף \ עיניים \ פה - סדרת ספרי ילדים בשיתוף איריס דה בוטון (מודן, 2001)
  • פנדה פנדה- איירה: איריס דה בוטון (עם עובד, 2001)
  • מקס הילד הלוחם - איירה: איריס דה בוטון (הוצאת ידיעות ספרים, 2006)
  • שלוש ילדות ציירו שלוש פיות איירה: איריס דה בוטון (הוצאת ידיעות ספרים, 2008)

עריכה ותרגום עריכה

  • שירים ריימונד קארבר (מודן, 1997)
  • טאו שיאצו : ריוקו אנדו (בשיתוף צביקה קליסר, הד ארצי, 1997)
  • שירים - מבחר מארק סטרנד (הוצאת ידיעות ספרים, 2007)
  • 10 סיפורים - ארנסט המינגוויי (מתרגם שותף, הוצאת פן, ידיעות ספרים, 2007)
  • סיפורי ניק אדמס - ארנסט המינגוויי (מתרגם שותף, הוצאת פן, ידיעות ספרים, 2010)
  • כמעט בלתי נראה - מארק סטרנד (הוצאת ידיעות ספרים, 2014)
  • התעוררתי לבד - פיונה מאזל (הוצאת כתר, 2015)

קולנוע וטלוויזיה עריכה

עורך תסריט עריכה

פרסים עריכה

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^   סוכן תרבות | 16.06.23, סרטון בערוץ "כאן 11 - תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 52:00)
  2. ^ עמי ברנד, ‏השער האחורי מת, והוא חי בפייסבוק, באתר גלובס, 14 באוקטובר 2011
  3. ^ חמישה חלומות - רומן, באתר הדסטארט
  4. ^ ג'וני זילבר, עידו קינן, מחיר ההצלחה של קמפיין הספר של עוזי וייל, באתר הארץ, 4 ביוני 2013
  5. ^   אמיתי זיו, ההמון הזועם // עוזי וייל עונה למתלוננים: "התחרפנתם כולכם?", באתר TheMarker‏, 4 ביוני 2013
  6. ^ יניב מגל, ‏מודל בסכנה, באתר גלובס, 9 ביוני 2013


הקודם:
2007 - רונית ויס-ברקוביץ, עמית ליאור ושוקי בן-נעים ("מרחק נגיעה")
פרס האקדמיה לטלוויזיה- התסריט הטוב בסדרת דרמה
2008 - אורי סיון, קרן מרגלית, יעל הדיה, שירי ארצי, אסף ציפור, דפנה לוין ועוזי וייל ("בטיפול")
הבא:
2009 - חווה דיבון, אליעזר שפירא, יעל רובינשטיין, אילן אשכולי, רננית פרשני, שמואל חיימוביץ' וישי גולדפלם ("סרוגים")