עונת 1966/1967 ב-NBA
עונת 1966/1967 היא העונה ה-21 של ליגת ה-NBA. העונה הסתיימה עם זכייתה השנייה בסך הכול של פילדלפיה 76' בתואר האליפות, לאחר שבסדרת הגמר ניצחה את סן פרנסיסקו ווריורס בתוצאה 4-2 ובכך קטעה את רצף שמונה האליפויות הרצופות של בוסטון סלטיקס. בתואר ה-MVP של העונה הסדירה זכה וילט צ'מברלין מפילדלפיה 76' בפעם השנייה ברציפות והשלישית בקריירה, כשרשם ממוצעים של 24.1 נקודות ו-24.2 ריבאונדים למשחק והוביל את קבוצתו למאזן הטוב בליגה (68-13).[1][2] בשנת 1996 נבחרה פילדלפיה של עונה זו לאחת מ-10 הקבוצות הגדולות בתולדות ה-NBA.
| תאריך התחלה | 15 באוקטובר 1966 |
|---|---|
| תאריך סיום | 24 באפריל 1967 |
| מספר קבוצות | 10 |
| מספר משחקים לקבוצה | 81 |
| דראפט 1966 | |
| בחירה ראשונה | קאזי ראסל |
| על ידי | ניו יורק ניקס |
| העונה הסדירה | |
| המאזן הטוב ביותר | פילדלפיה 76' |
| MVP של העונה הסדירה | וילט צ'מברלין (פילדלפיה 76') |
| מלך הסלים | ריק בארי (סן פרנסיסקו ווריורס) |
| הפלייאוף | |
| אלופת המזרח | פילדלפיה 76' |
| אלופת המערב | סן פרנסיסקו ווריורס |
| סדרת הגמר | |
| אלופה | פילדלפיה 76' |
| MVP של סדרת הגמר | לא נבחר |
  | |
בתחילת העונה הצטרפה ל-NBA קבוצת שיקגו בולס, שהגדילה את מספר קבוצות הליגה ל-10 בסך הכול. במקביל, מספר הקבוצות המעפילות לפלייאוף עלה משישה לשמונה.
דראפט 1966 עריכה
.jpeg)
מתוך 19 הסיבובים בדראפט 1966, שמונת הראשונים התקיימו ב-11 במאי וה-11 הנותרים ביום שלמחרת, כולם בעיר ניו יורק. דראפט זה הוא הראשון בו לא התבצעו בחירות טריטוריאליות, והבוחרת הראשונה בדראפט נקבעה על פי הגרלה; שתי הקבוצות שסיימו אחרונות בבית שלהן בעונה הקודמת שובצו כשתי הבוחרות הראשונות, והסדר ביניהן נקבע לפי הטלת מטבע. בהגרלה זכתה ניו יורק ניקס, ובחרה את קאזי ראסל, שלקח חלק חשוב באליפות הקבוצה בעונת 1970. בבחירה השנייה נלקח חבר היכל התהילה לעתיד דייב בינג על ידי דטרויט פיסטונס, שבסיום העונה זכה בתואר רוקי השנה. מלבד שתי הבחירות הראשונות, נבחרו לאורך הדראפט חמישה שחקני אולסטאר נוספים: קלייד לי (בחירה שלישית), לו האדסון (4), ג'ק מארין (5), ג'ון בלוק (27) וארצ'י קלארק (37).[3]
להלן רשימת נבחרי הסיבוב הראשון (מתוך 19 סיבובים):
| בחירות דראפט 1966 |
|---|
| מקרא | |
|---|---|
| מסמל שחקן שנבחר להיכל התהילה של הכדורסל | |
| מסמל שחקן שנבחר למשחק האולסטאר ולאחת מחמישיות העונה | |
| מסמל שחקן שנבחר למשחק האולסטאר בלבד | |
| מסמל שחקן שנבחר לאחת מחמישיות העונה | |
| מסמל שחקן שלא שיחק מעולם בליגה | |
אולסטאר עריכה
משחק האולסטאר בעונה זו נערך ב-10 בינואר 1967 בסן פרנסיסקו, קליפורניה. המאמנים במשחק היו פרד שאוס מלוס אנג'לס לייקרס ורד אאורבך מבוסטון סלטיקס, שאימן במשחק למרות שפרש בסיום העונה הקודמת. אאורבך אף הפך למאמן הראשון שמורחק במהלך משחק אולסטאר, לאחר שהתעמת עם השופטים. נבחרת המזרח, שהגיעה למשחק כפייבוריטית ברורה, העמידה חמישייה שכללה את אוסקר רוברטסון, האל גריר, ביילי האוול, ויליס ריד ו-וילט צ'מברלין, ומספסל הקבוצה עלו כוכבים כגון ביל ראסל, ג'ון האבליצ'ק וג'רי לוקאס. חמישיית המערב כללה את גאי רוג'רס, ג'רי וסט, ריק בארי, אלג'ין ביילור ונייט ת'ורמונד, וכמחליפים עלו בין היתר לני וילקינס, דייב דבושר וג'רי סלואן. במשחק עצמו הפתיעה קבוצת המערב וניצחה בתוצאה 135-120. בתואר ה-MVP של משחק האולסטאר זכה ריק בארי, שחקנה של הקבוצה המקומית סן פרנסיסקו ווריורס, שקלע 38 נקודות עבור הקבוצה המנצחת.[4][5]
טבלת העונה הסדירה עריכה
| מזרח | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| # | קבוצה | ניצחונות | הפסדים | אחוז ניצחונות | פער מהמובילה |
| 1 | פילדלפיה 76'* | 68 | 13 | 0.840 | – |
| 2 | בוסטון סלטיקס* | 60 | 21 | 0.741 | 8 |
| 3 | סינסינטי רויאלס* | 39 | 42 | 0.481 | 29 |
| 4 | ניו יורק ניקס* | 36 | 45 | 0.444 | 32 |
| 5 | בולטימור בולטס | 20 | 61 | 0.247 | 48 |
| מערב | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| # | קבוצה | ניצחונות | הפסדים | אחוז ניצחונות | פער מהמובילה |
| 1 | סן פרנסיסקו ווריורס* | 44 | 37 | 0.543 | – |
| 2 | סנט לואיס הוקס* | 39 | 42 | 0.481 | 5 |
| 3 | לוס אנג'לס לייקרס* | 36 | 45 | 0.444 | 8 |
| 4 | שיקגו בולס* | 33 | 48 | 0.407 | 11 |
| 5 | דטרויט פיסטונס | 30 | 51 | 0.370 | 14 |
*כוכבית מסמנת קבוצה שהעפילה לפלייאוף.
מובילי הקטגוריות הסטטיסטיות עריכה
| קטגוריה | שחקן | קבוצה | ערך |
|---|---|---|---|
| נקודות למשחק | ריק בארי | סן פרנסיסקו ווריורס | 35.6 |
| ריבאונדים למשחק | וילט צ'מברלין | פילדלפיה 76' | 24.2 |
| אסיסטים למשחק | גאי רוג'רס | שיקגו בולס | 11.2 |
| אחוזים מהשדה | וילט צ'מברלין | פילדלפיה 76' | 68.3% |
| אחוזים מקו העונשין | אדריאן סמית' | סינסינטי רויאלס | 90.3% |
| נקודות מדד | וילט צ'מברלין | פילדלפיה 76' | 26.5 |
פרסים עריכה
.JPG)
- MVP של העונה הסדירה - וילט צ'מברלין, פילדלפיה 76'
- רוקי השנה - דייב בינג, דטרויט פיסטונס
- מאמן העונה - ג'וני קר, שיקגו בולס
פרסים עונתיים עריכה
חמישיות העונה
| החמישייה הראשונה | החמישייה השנייה |
|---|---|
| אוסקר רוברטסון (סינסינטי רויאלס) | האל גריר (פילדלפיה 76') |
| ג'רי וסט (לוס אנג'לס לייקרס) | סם ג'ונס (בוסטון סלטיקס) |
| ריק בארי (סן פרנסיסקו ווריורס) | ג'רי לוקאס (סינסינטי רויאלס) |
| אלג'ין ביילור (לוס אנג'לס לייקרס) | ויליס ריד (ניו יורק ניקס) |
| וילט צ'מברלין (פילדלפיה 76') | ביל ראסל (בוסטון סלטיקס) |
חמישיית הרוקיז
פלייאוף 1967 עריכה
סגל האלופה, פילדלפיה 76': וילט צ'מברלין, האל גריר, צ'ט ווקר, לוציוס ג'קסון, ואלי ג'ונס, בילי קנינגהם, מאט גוקאס, לארי קוסטלו, ביל מלקיוני, דייב גאמבי ובוב וייס.
מאמן ראשי: אלכס האנום.
| חצי גמר אזורי | גמר אזורי | גמר ה-NBA | ||||||||
| מזרח | ||||||||||
| (1) פילדלפיה 76' | 3 | |||||||||
| (3) סינסינטי רויאלס | 1 | |||||||||
| (1) פילדלפיה 76' | 4 | |||||||||
| (2) בוסטון סלטיקס | 1 | |||||||||
| (2) בוסטון סלטיקס | 3 | |||||||||
| (4) ניו יורק ניקס | 1 | |||||||||
| (1) פילדלפיה 76' | 4 | |||||||||
| מערב | ||||||||||
| (1) סן פרנסיסקו ווריורס | 2 | |||||||||
| (1) סן פרנסיסקו ווריורס | 3 | |||||||||
| (3) לוס אנג'לס לייקרס | 0 | |||||||||
| (1) סן פרנסיסקו ווריורס | 4 | |||||||||
| (2) סנט לואיס הוקס | 2 | |||||||||
| (2) סנט לואיס הוקס | 3 | |||||||||
| (4) שיקגו בולס | 0 | |||||||||
הערות שוליים עריכה
- ^ סיכום עונת 1966/1967, באתר nba.com
- ^ סיכום עונת 1966/1967, באתר basketball-reference.com
- ^ רשימת הנבחרים בדראפט 1966, באתר basketball-reference.com
- ^ סיכום משחק האולסטאר 1967, באתר nba.com
- ^ דו"ח משחק האולסטאר 1967, באתר basketball-reference.com