עיסוי תאילנדי
עיסוי תאילנדי (בתאילנדית: นวดแผนโบราณ - "עיסוי תאילנדי מסורתי קדמון" (Nuat phaen boran)) הוא סוג נפוץ של עיסוי, אשר נעשה לרוב דרך בד וללא שמן, ועושה שימוש במשקל הגוף של המעסה.
זהו תחום ברפואה משלימה ואחד מבין כ־150 סוגים שונים של צורות עיסוי. אף על פי שהעיסוי התאילנדי מתבסס על פילוסופיות מהרפואה הסינית, המשתמשת בעקרונותיו של היין-יאנג להשגת איזון "אנרגטי" בגוף ולרגיעת הנפש, מעדיפים בתאילנד לקרוא לשיטת העיסוי בשם: "מסאג' תאילנדי מסורתי", כיוון שהוא מכיל גם שיטות הייחודיות רק לתאילנד. כמו כן, מאחר שבדרך התבצעותו דומה הוא במקצת ליוגה, העושה שימוש רב בתרגילי גמישות וריפיון, יש הטוענים כי מקורו גם מהודו, כאשר הופץ על ידי נזירים בודהיסטים לפני כאלפיים חמש מאות שנים ברחבי המזרח הרחוק.
תהליך העיסוי עריכה
העיסוי התאילנדי הוא תהליך של מגע אנושי הכולל עיסויים ולחיצות איטיות באזורי רקמות רכות, גידים ושרירים, המבוצעים באמצעות מפרקי המעסה, מתיחות לגמישות הגוף ותרגילים מגוונים להמרצה ואיזון של מחזור הדם. המתיחות והתרגילים כוללים שילובי מגע כוחניים בין רגליו וידיו של המעסה כלפי המטופל.
בשונה מהרבה מודים אחרים של עיסוי שמתבצעים בדרך כלל על שולחן עיסוי, עיסוי תאילנדי מתבצע כמעט תמיד כשהמטופל שוכב על הרצפה, בדרך כלל על מזרן דק או שמיכה.
צורת הביצוע עריכה
רוב העיסויים והלחיצות מבוצעים באזורים שלטענת השיטה בעלי רגישות מיוחדת לאורך הגוף, ועל-כן, הם מכונים "קווי האנרגיה" ("מרידיאנים" ברפואה הסינית), שדרכם, לשיטת העיסוי התאילנדי, מקבל הגוף זרימת דם משופרת, כמו גם ״חום״ ו"אנרגיות מאוזנות. טכניקת הלחיצות יעילה יותר כאשר היא מבוצעת בתנועות מעגליות בנקודות שמהוות מעין "צומתי אנרגיה", הידועים גם במונח: "נקודות לחיצה". המדע אינו מכיר ב"קווי אנרגיה" או "צומתי אנרגיה" ואין הוכחות מחקריות לקיומם.
לעיתים, בזמן העיסוי, עלול האדם לחוש שלא בנוח מפאת הלחיצות והמתיחות המופעלות, אך לאחר העיסוי ירגיש רפיון וערנות מרנינה.
העיסוי התאילנדי, כמו סוגי עיסוי רבים אחרים, מכוונים בין השאר לשחרר חסימות במערכת הדם והלימפה ולהקל על תופעות כגון לחץ נפשי, כאבי גב, כאבי ראש, כאבי שרירים ונדודי שינה.
העיסוי התאילנדי כ"יוגה פסיבי" עריכה
את העיסוי התאילנדי נהוג לבצע על מזרן רך הצמוד לרצפה, וזאת משום הנוחות בביצוע תרגילי גמישות ומתיחה ויכולתו של המעסה לנצל את משקלו שלו לביצוע התרגילים השונים. המטופל לא חייב להיות גמיש על מנת לחוות מסאג' תאילנדי, ישנו גיוון רב של תרגילים ותנוחות אשר ניתן לבצע. ניתן לתאר תרגילים אלו כ"יוגה פסיבי", הנעשה על ידי המעסה. בניגוד לשאר סוגי המסאג'ים, לא נהוג להשתמש בשמני עיסוי מאחר שהמעסה עלול להחליק מאזורים אשר בכוונתו לעסות. עם זאת, המסאג' מתבצע כאשר האדם לבוש בבגדים נוחים.
על המעסה להיות בקיא בכל חלקי הגוף, להכיר את יתרונותיו ומגרעותיו ולהיות בכושר מספיק דיו אף כדי להרימו. אומנם, זאת לא ביחס הפוך לממדי גופו של המעסה. בתאילנד לדוגמה, הנשים הן רובם של המעסים, והן בדרך כלל קטנות ממדים מלקוחותיהן.
שלושת מרכיבי הרפואה התאילנדית עריכה
במסגרת הרפואה התאית המסורתית, המטפל, "מונואד", שפירושו ד"ר לטיפולי גוף, משלב כמה אלמנטים בטיפולו - רפואה בצמחים, טיפול פסיכו רוחני ועיסוי.
רפואת הצמחים - "יא פו בוראן" (תרופה מסורתית) עריכה
בטיפול הפרמקולוגי המסורתי קיים שימוש בצמחי מרפא בעיקר, ושימוש מזערי גם במרכיבים מעולם החי ומעולם המינרלים. תרופות אלה ניתן היה למצוא בעבר בחנויות לממכר תרופות מסורתיות. כיום הן מצויות גם בבתי המרקחת המודרניים, בעיקר בצפון תאילנד. במטבח התאילנדי יש שימוש רב בצמחים, במטרה לשפר את הטעם והבריאות. מכך יוצא שהתזונה מהווה גם היא אמצעי חשוב לריפוי. במקדש וואט פו המפורסם ניתן למצוא חוברות הדרכה בנושא, ובהן משפט פתיחה האומר "כל המחלות מגיעות מתזונה לקויה".
ריפוי "פסיכו-רוחני" - "קאי קאם קאל" (תיקון קארמה ישנה) עריכה
טיפול זה כולל שיטות מדיטציה שונות, להתבוננות פנימית והדמיה (דמיון מודרך), אותן מבצע המטופל בכוחות עצמו. ישנם טקסים מאגיים אותם מבצע אך ורק מרפא (דג'אן) בעל ותק וניסיון בתחום. הטיפול הפסיכו-רוחני משלב גם הוא את האלמנטים האחרים לריפוי, אך משתמשים בו בעיקר כאשר שיטות טיפול אחרות לא עלו בהצלחה, או כאשר לא נמצאה בעיה שניתן להסבירה באופן פיזי.
הטיפול משמש בעיקר לצורך הגנתי. לדוגמה: קשירה של חוט סביב היד (כצמיד), סמל לקשירת 32 רוחות ההגנה, שלכל אחת מהן יש קשר לאחד מאיברי הגוף. טקס זה מתבצע בדרך כלל כאשר בן משפחה יוצא לשליחות הרחק מהבית, לשמירתו והגנתו.
העיסוי התאילנדי כמקצוע עריכה
העיסוי התאילנדי המסורתי מהווה מקצוע מבוקש ומוסדר ברחבי תאילנד, ועל מנת להיות מעסה מקצועי יש לעבור השתלמות האורכת לכל הפחות 60 שעות, במוסד המעניק תעודת: "מעסה בעל רישיון". המוסד המוכר ביותר ללימוד נמצא במקדש וואט-פו בבנגקוק (המרכז הלאומי לרפואה מסורתית בתאילנד), אשר אליה מגיעים מרחבי העולם כדי ללמוד עיסוי תאילנדי מסורתי. כמו כן, במרכז ישנה אפשרות למתן מסאג' ללקוחות על ידי הסטודנטים מהמקום, בפיקוח מוריהם.
חוקי העבודה בתאילנד אוסרים על עבודה רצופה של מעסה, והיא מוגבלת עד לשישה מטופלים ביום. זמן מתן העיסוי המקובל ללקוח נע בין חצי שעה לשעתיים וחצי. האחרון כולל תרגילי גמישות ומתיחה המתמקדים בעיקר בגפיים ועיסוי החלק הקדמי בגוף לרבות הבטן (האזור היחיד, שניתן לעשות שימוש בשמן לעיסוי).
העיסוי התאילנדי בישראל עריכה
בשנים האחרונות התפשטה פילוסופיית העיסוי התאילנדי המסורתי גם לעולם המערבי, בעקבות אפשרויות הריפוי הרבות הגלומות בו. בארץ נפוץ העיסוי התאילנדי בעיקר במרכזי ספא ונופש.
