עיר השמש

עיר השמש (באיטלקית: La Citta del Sole, בלטינית: Civitas Solis) הוא ספר אוטופי הכתוב בצורה דיאלוגית פואטית, בתבנית המדינה של אפלטון. הספר נכתב באיטלקית על ידי הנזיר תומאסו קמפנלה, בשנת 1604 בעת שהיה בכלא בעוון "חתרנות". הספר ראה אור לראשונה ב-1623 באיטליה בתרגום ללטינית שנערך על ידי המחבר.

עיר השמש
La Citta del Sole

דפי השער של הוצאות שונות
מידע כללי
מאת	תומאסו קמפנלה
שפת המקור	איטלקית
סוגה	אוטופיה
נושא	אוטופיה
הוצאה
תאריך הוצאה	1604
מספר עמודים	105
הוצאה בעברית
הוצאה	הוצאת נהר
תאריך	2007
תרגום	ארנו בר
קישורים חיצוניים
הספרייה הלאומית	002554253, 003726142

הספר השפיע רבות על הוגי דעות חברתיים ומהפכנים רבים, בעיקר סוציאליסטים. בעקבות ספרו נחשב קמפנלה לאחד מהאבות הרעיוניים של הסוציאליזם. קמפנלה, מצידו, ראה בספרו כממשיך רעיונותיהם של אפלטון בדיאלוג המדינה, ושל תומאס מור בספרו אוטופיה.

מבנה הספר ועלילתו

הספר בנוי כדיאלוג בין חבר במסדר ההוספיטלרים לבין "איש ג'נובה", אחד מספניו של קולומבוס. לפי סיפור המסגרת, בעת שהקיף את העולם, נקלע הספן לאי (או יבשת) ליד קו המשווה בשם טַפּרוֹבַּאנָה. ילידי המקום לקחו אותו ל"עיר השמש" והסבירו לו את מנהגיה וחוקיה. תבניתה הגאוגרפית של העיר מרמזת על המודל ההליוצנטרי:

העיר נחלקת לשבעה מעגלים גדולים ביותר, הקרויים בשמות שבעת כוכבי הלכת, וממעגל אחד למשנהו אפשר לעבור דרך ארבעה שערים הפונים אל ארבע כנפות הארץ. והעיר בנויה באופן כזה, שאילו נפרץ המעגל הראשון, יהיה קשה יותר לפרוץ את השני, וכך הלאה, וכדי לכובשה יש לתקוף את חומותיה ולגבור עליהן שבע פעמים. אך סבורני שלא ניתן לפרוץ אפילו את החומה הראשונה, כי היא עבה מאוד ומחוזקת בדָיֵיק, ויש בה מגדלים ותותחים, ומִסביבה תעלות.

העיר קרויה "עיר השמש", כיוון שבראשה עומד כהן ושמו 'שמש' (Metaphysicus) אותו כהן הוא הסמכות העליונה במדינה השולט שלטון ללא מצרים וללא הגבלות כל שהן. המנהיג בעיר השמש חייב להיות בקי בתולדות העמים, חוקיהם ודיניהם, לדעת את כל המלאכות ידיעה טובה, גם אם לא ברמה של בעל המלאכה עצמו. בנוסף עליו לקנות ידע נרחב במדעי הפיזיקה המתמטיקה האסטרונומיה, ובעיקר ידע במטאפיזיקה ותאולוגיה כדי לדעת את רצון הבורא. גם ידיעה באסטרולוגיה חשובה מאוד בעיר השמש.

כל פקידי העיר בעיר השמש קרויים בשם המידה הטובה אותה הם מייצגים, ושהתגלתה בהם בעודם נערים: "פקיד אחד נקרא נדיבות, שני חסד, שלישי צניעות, רביעי עוז-רוח, חמישי משפט-צדק (פלילי ואזרחי), שישי שקדנות, ויש גם אמת, צדקה, הכרת תודה, חמלה וכך הלאה." (מקורותיה של גישה זו ברומן הוורד מימי הביניים).

החינוך בעיר זו מושג בדרך מקורית. על חומות העיר מצוירים תמונות ותרשימים המציגים, למעשה, את רעיונות המדע ומסקנותיו. בצורה זו הילדים למדים את המדעים השונים בלי לדעת שהם לומדים ידיעות מדעיות, והידע נקנה להם בצורה טבעית.

בעיר השמש אין קניין פרטי היות שהקניין הפרטי מהווה את הגורם העיקרי לפילוג החברה. בנקודה זו קמפנלה מסתמך על שיטתם של סוקרטס ואפלטון. כמו כן אין עבדות בעיר השמש, והחובה לעבוד מוטלת על כולם בשווה. אולם זמן העבודה מוגבל לארבע שעות בלבד, ובשאר הזמן האזרחים עוסקים בלימוד, טיולים ואימון הגוף והנפש.

גם המשפחה נתפסת כחלק מהקניין הפרטי, ולכן בעיר השמש אין לה מקום. למעשה, החוק בעיר הוא הקובע מי יתאחד ועם איזו אישה, כאשר טובת הכלל, כלומר השבחת הצאצאים, היא הגורם המכריע בעניין זה. גם עיתוי הזיווג נקבע על ידי האסטרולוגים בזמן המתאים ביותר להולדת הצאצאים המוכשרים ביותר. לעיר עצמה יש זכות על הילדים יותר מהוריהם. במקרה שאדם מתאהב באשה, או להפך, מותר להם לשוחח לשחק יחד או לתת מתנות אחד לשני וכדומה, אך זיווגם מסור בידי רשויות החוק, ואם יתברר כי זיווגם לא יעלה יפה, זיווגם נאסר אלא אם כן האישה הרה או עקרה. בחוקים אלו באה לידי ביטוי ההתערבות הקיצונית ביותר של המדינה בחיי הפרט.

לקריאה נוספת

• תומאסו קמפנלה, עיר השמש. הוצאת נהר ספרים בסיוע המפעל לתרגום ספרות מופת, 2007. מאיטלקית: ארנו בר (הקטעים בנושא האסטרולוגיה תורגמו בידי ד"ר שלמה סלע), עריכה מדעית ואחרית דבר: פרופ' מירי אליאב-פלדון, פתח דבר מאת ראובן מירן
• קרל קאוטסקי, פול לפראג ומ' הילקווית, מבשרי הסוציאליזם בזמן החדש: קמפנלה, מורוס, אואן, פורייה, מרחביה: ספריית פועלים, 1951

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא עיר השמש בוויקישיתוף

• פתח הדבר, קטעי דיאלוג ואחרית הדבר באתר טקסט (בעברית)
• טקסט מלא (באנגלית)
• תומאסו קמפנלה, ‏עיר השמש, בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
• טקסט מלא (בלטינית)