עיר עתיקה
"העיר העתיקה" הוא השם המקובל בערים רבות בעולם לרובע היסטורי בעיר, שעיקר בנייתו הסתיימה לפני מאות שנים, ומהווה את הגרעין המקורי של העיר.
הגדרה ומינוח עריכה
על פי רוב מתייחס המונח "העיר העתיקה" לחלק חי ונושם של העיר, שמקורו בימי הביניים או בתחילת העת החדשה, ולא לאתר ארכאולוגי מן העת העתיקה. בערים רבות הרובע הנקרא "העיר העתיקה" מוקף חומה או שניתן למצוא בו שרידים לחומה כזאת, וכן ביצורים נוספים, שנועדו להגן על העיר מאויבים.
"העיר העתיקה" ברבות מערי העולם כוללת ריכוז של מבנים ואתרים בעלי חשיבות היסטורית, ארכיטקטונית, אמנותית, תרבותית וכדומה, ומבטאת את המורשת של המקום. רק באמצע המאה ה-19 החלה להתעורר ברחבי העולם המודעות לשימור אתרים המהווים חלק ממורשת המקום, והמגמה הרווחת של הריסת מבנים ישנים על מנת לפנות מקום לפרויקטים חדשים הוחלפה במגמת שיפוץ, שימור ושיחזור שלהם. במרבית הערים בהן קיימת "עיר עתיקה", מהווה זו מוקד משיכה תיירותי. ערים עתיקות קיימות גם בערים מוסלמיות, ונקראות קסבות. הקסבות של הערים המוסלמיות מאופיינות בסמטאות צרות ומפותלות, בנייה עתיקה וצפופה, ולעיתים גם בשוק עממי שפועל במרכזן.
ערים ואזורים עריכה
באזור הסהר הפורה ישנן ערים עתיקות רבות. בישראל קיימת עיר עתיקה בערים אחדות, ובהן ירושלים, חברון, יפו, צפת, עכו, ובאר שבע (אם כי בניית העיר העתיקה של באר שבע החלה רק בשנת 1900). רוב הבינוי בערים אלו הוא מהמאות ה-18 וה-19 אך קיימים בהם גם מבנים עתיקים הרבה יותר אשר השתמרו לאורך ההיסטוריה. בישראל, על פי רוב, מכוון הביטוי "העיר העתיקה" לבדו לעיר העתיקה בירושלים.
רבות מערי אירופה כוללות רובע היסטורי המוגדר כ"עיר עתיקה", ובהן פראג, לונדון, סטוקהולם, רודוס ועוד. כמעט בכל הערים האירופאיות, העיר העתיקה היא למעשה גרעין העיר של ימי הביניים ואף ימי הביניים המאוחרים. כמעט ולא קיימים בערי אירופה מרקמים עירוניים מהעת העתיקה הממשיכים לתפקד כמרקם עירוני פעיל. ברומא לדוגמה, נשתמר בחלקו הפורום רומנום אך אינו חלק פעיל מהעיר מאז נפילת האימפריה הרומית.
