עמוד השילוש הקדוש באולומואוץ

מונומנט בארוק דתי

עמוד השילוש הקדוש באולומואוץ (צ'כית: Sloup Nejsvětější Trojice v Olomouci) הוא מונומנט בארוק דתי שנבנה באולומואוץ (כיום צ'כיה) בין 1716 ל-1754. מטרתו העיקרית של העמוד הייתה להלל ולשבח את הכנסייה והאמונה הקתוליות, בעיקר כהוקרת תודה על סיום המגפה שפגעה במוראביה בין 1714 ל-1716. העמוד היה גם סמל של פטריוטיזם מקומי, כיוון שכל האמנים ובעלי המלאכה היו תושבי אולומואוץ, ורוב הקדושים המתוארים על הפסל קשורים לאולומואוץ בדרך כלשהי.

עמוד השילוש הקדוש באולומואוץ
Sloup Nejsvětější Trojice
אתר מורשת עולמית
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 2000, לפי קריטריונים 1, 4
שטח האתר 82.5 הקטאר (אזור חייץ של אתר המורשת) עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע כללי
סוג עמוד מגפה, עמוד שילוש קדוש עריכת הנתון בוויקינתונים
כתובת Horní náměstí עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום Olomouc עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צ'כיה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה ?–1715
תאריך פתיחה רשמי 9 בספטמבר 1754 עריכת הנתון בוויקינתונים
יוצר ואצלב רנדר, פיליפ סאטלר, אונדז'יי זאהנר עריכת הנתון בוויקינתונים
אדריכל ואצלב רנדר עריכת הנתון בוויקינתונים
מידות
גובה 35 מ' (whole)
32.5 מ' (עמוד)
2.5 מ' (פסל דמות) עריכת הנתון בוויקינתונים
שטח 82.5 הקטאר עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 49°35′38″N 17°15′02″E / 49.59402°N 17.250492°E / 49.59402; 17.250492
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

העמוד הוא אחד הפסלים הגדולים ביותר בצ'כיה. בשנת 2000 הוא הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית, ובנימוקי ההכרזה נאמר עליו ”אחת מהדוגמאות יוצאות הדופן לשיא של התבטאות האמנות הבארוק במרכז אירופה”.

היסטוריה עריכה

 
ראש העמוד שבו מתואר השילוש הקדוש

בעקבות כיבושה של אולומואוץ על ידי שוודיה במהלך מלחמת שלושים השנים נחרבה רוב העיר, וכמעט כל אוכלוסייתה נמלטה. למרות זאת אולומואוץ עדיין שימשה מרכז דתי חשוב, והיה זה אחד מהגורמים שהובילו לשגשוגה מחדש. מתאר הרחובות מימי הביניים לא השתנה במידה רבה במהלך השיקום שלאחר המלחמה. אולם, בשנים שלאחר המלחמה נבנו מספר מבני ציבורי ומבנים פרטיים מרשימים בסגנון הבארוק. עמוד השילוש הקדוש הוא חלק מקבוצת מונומנטים, כגון עמודים ומזרקות, שאפיינה את הבנייה הבארוקית.

ב-29 באוקטובר 1715 הוגשה למועצת העיר של אולומואוץ תוכנית של אמן האבן המקומי ואצלב רנדר, שבה פירט כיצד בכוונתו לבנות עמוד מפואר בעל מאפיינים דתיים. המועצה נתנה את הסכמתה, והעבודות החלו ב-1717 במימונו ובביצועו של רנדר. רנדר הלך לעולמו ב-1733, כאשר העמוד היה בגובה של בניין בן קומה אחת, שבתוכו קפלה וליבת אבן מרכזית, וכלל עיטורי אבן מורכבים. הקישוטים שהיו על העמוד בשלב זה הוכנו על ידי אמן התגליפים המקומי פיליפ סאטלר.

רנדר הורה בצוואתו להקדיש את רוב רכושו לצורך השלמת העבודות. בין 1745 ל-1752 הושלמו הגילופים הנחוצבים על ידי האמן המורבי אונדז'יי זאהנר. באמצע המאה ה-18 נוצקו מנחושת החלק העליון והחלק המייצג את עליית הבתולה מרי, וצופו בזהב על ידי הצורף סימון פורסטנר. העמוד קודש ב-9 בספטמבר 1754 בנוכחותם של פרנץ הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, ואשתו הקיסרית מריה תרזה.

העיר אולומואוץ הייתה נתונה במצור של הצבא הפרוסי ב-1758, ובמהלך המצור העמוד נפגע מספר פעמים מירי תותחים. תושבי אולומואוץ החליטו לגשת אל הגנרל ג'יימס פרנסיס אדוארק קית' שפיקד על הכוח הפרוסי, וביקשו ממנו שלא יפגע במונומנט המקודש. קית' נעתר לבקשתם. זמן קצר לאחר המלחמה העמוד שוקם, ובבסיסו נקבר העתק של כדור אבן כתזכורת למלחמה.

תיאור עריכה

 
הפסל של יאן סרקנדר
 
התבליט שבו מתוארת עקדת יצחק

בסיס העמוד הוא מעגל שקוטרו 17 מטרים, ולאורך היקף המעגל נבנו 18 עמודי אבן המחוברים על ידי שרשרת מתכתית. על משטח זה יש גרם מדרגות המוביל אל הקומה הראשונה של העמוד שצורתה משושה, ובה שוכנת קפלה קטנה ומעגלית. בכל אחד מקצוות המשושה יש מעקה חרוטי, שבקצוותיו יש לפידים. בקודקודי המשושה יש שישה פסלי קדושים, שגודלם הוא בין 2.2 ל-2.4 מטרים. הפסלים סמוכים לקיר הקפלה. בתוך הקפלה יש תבליטים שבהם מתוארים הקורבנות של קין והבל, קורבנו של נח לאחר המבול, עקידת יצחק, ומותו של ישו. ירושלים ואולומואוץ משמשות רקע לתבליט זה.

קישוטי שלוש הקומות הראשונות כוללים פילסטרים מחורצים, סרטים, קונכיות, כרטוש עם ציורים של השליחים, ועיטורי אבן רבים. צורתה של הקומה השנייה דומה לזו של הראשונה, וגם בקצותיה יש פסלי קדושים הניצבים על כנים. הקומה השלישית יותר צרה בהשוואה לבסיס העמוד, וגם בקצותיה יש פסלי קדושים, תבליטים של השליחים, וקישוטי אבן. במרכזה של קומה זו ניצב עמוד מונוליתי שגובהו עשרה מטרים, המקושט בתחריטים ובתבליטים. השליש הראשון של העמוד המונוליתי מקושט בתגליפים המתארים את עלייתה של הבתולה מרי, הנתמכת על ידי שני מלאכים.

הפסלים בקומה הראשונה מוקדשים לפטרון האוסטרי מאוריציוס הקדוש והפטרון הבוהמייני ואצלאב הקדוש, שעל שמם קודשו שתי כנסיות אחרות באולומואוץ, פלוריאן הקדוש הנחשב כמגן מפני אסונות, ג'ובאני דה קפסטראנו שנהג לשאת דרשות באולומואוץ, אנטוניוס מפאדובה שהיה חבר במסדר הפרנציסקני שהחזיק ברשותו מנזר באולומואוץ, ואלויסיוס גונזגה, הנחשב לפטרון של סטודנטים.

הפסלים בקומה השנייה מוקדשים לקדושים המורביים קירילוס ומתודיוס, שהגיעו למוראביה הגדולה ב-863 על מנת להפיץ את הנצרות (מתודיוס הפך לארכיבישוף של מוראביה), בלזיוס הקדוש שעל שמו קודשה אחת מהכנסיות הראשיות של אולומואוץ, ופסלים של אדלברט הקדוש מפראג ויאן מנפומוק שהם הקדושים המגנים (פטרונים) של בוהמיה הסמוכה.

בקומה זו נמצא גם פסלו של יאן סרקנדר, המחזיק בידו שושן כסמל לטוהר. סרקנדר היה כומר שעונה למוות בכלא אולומואוץ בתחילת מלחמת שלושים השנים, כיוון שסירב (לפי האגדה) להפר את סודיות הווידוי. ההחלטה לבנות את הפסל שלו הייתה חריגה כיוון שבאותה תקופה סרקנדר לא עבר תהליך של קאנוניזציה או היה מבורך. אולם, סרקנדר זכה להערצה רבה כמרטיר כך שלמרות החששות מעימות עם הכס הקדוש הוחלט להכין את פסלו. סרקנדר הפך למבורך ב-1859, ולקדוש ב-1995 כאשר האפיפיור יוחנן פאולוס השני ביקר באולומואוץ.

הקדושים המתוארים בחלק העליון של עמוד השילוש קשורים לחייו הגשמיים של ישו - אנה הקדושה ויואכים הקדוש (הוריה של מרים), יוסף הקדוש (אביו המאמץ של ישו), ויוחנן המטביל, המלווה על ידי לאורנטיוס מרומא והירונימוס, שלהם מוקדש הקפלה בהיכל העיר של אולומואוץ. שלושה לביטים מייצגים את שלוש התכונות החשובות בתאולוגיה הנוצרית - אמונה, תקווה, ואהבה.

בראש העמוד המונוליתי יש פסל של האל האב הנותן את ברכתו ושל ישו עם הצלב, הניצבים שניהם על דגם של כדור הארץ הנתמך על ידי המלאך מיכאל. מעל כל האלמנטים הללו יש כוכב שבמרכזו יונה, המסמל את רוח הקודש. גובהו הכולל של העמוד הוא 35 מטרים.

לקריאה נוספת עריכה

  • Perůtka, Marek (ed.) (2001). Sloup Nejsvětější Trojice v Olomouci. Olomouc: Statutární město Olomouc. (includes English summary)
  • Los, Petr & Brabcová, Jitka (2002). Svatí na sloupu Nejsvětější Trojice v Olomouci. Olomouc: Danal. ISBN 80-85973-94-4
  • Tichák, Milan (2002). Příběhy olomouckých pomníků. Olomouc: Burian a Tichák, s. r. o.

קישורים חיצוניים עריכה