עמירה דותן
עמירה דותן (נולדה ב-28 ביולי 1947, י"א באב ה'תש"ז) היא אשת ציבור ישראלית. הייתה האישה הראשונה בצה"ל בדרגת תת-אלוף[1], בתפקיד קצינת ח"ן ראשית, וכיהנה כחברת הכנסת מטעם מפלגת קדימה. בעשור השני של המאה ה-21 משמשת בעלים ומנכ"ל משותף של "גישור נוה צדק - יישוב סכסוכים בדרכי שלום בע"מ"[2].
.jpg) | |
| עמירה דותן, 2007 | |
| לידה |
28 ביולי 1947 (בת 76) תל-אביב, פלשתינה (א"י)  |
|---|---|
| מדינה |
ישראל |
| השכלה |
אוניברסיטת בן-גוריון בנגב |
| השתייכות |
 צבא הגנה לישראל |
| תקופת הפעילות | 1965–1988 (כ־23 שנים) |
| דרגה |
 תת-אלוף |
| תפקידים בשירות | |
| |
| פעולות ומבצעים | |
 מלחמת ששת הימים מלחמת ההתשה מלחמת יום הכיפורים מלחמת לבנון הראשונה | |
  | |
| לידה |
28 ביולי 1947 (בת 76) תל-אביב, פלשתינה (א"י) | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| מדינה |
 ישראל | ||||
| השכלה | אוניברסיטת בן-גוריון | ||||
| מפלגה |
קדימה | ||||
| |||||
| |||||
| | |||||
ביוגרפיה עריכה
שירות צבאי ולימודים אקדמיים עריכה
דותן התגייסה לצה"ל ביולי 1965 ושובצה בחיל המשטרה הצבאית. לאחר הטירונות יצאה לקורס קצינות ואחר כך שירתה במטה החיל, כשלישה בפיקוד הדרום וכשלישה ביחידת המיעוטים. עברה לשרת בחיל הנשים והייתה קצינת הח"ן הפיקודית של פיקוד הדרום, סגנית קצינת ח"ן ראשית (קחנ"ר). ב-1982 מונתה לקצינת ח"ן ראשית בדרגת אלוף-משנה, במסגרת תפקידה פעלה להעלאת המודעות להטרדות מיניות בצבא, ופעלה להגדיל את שוויון ההזדמנויות לנשים[3]. באוקטובר 1986, הייתה לאישה הראשונה בעלת דרגת תת-אלוף, לאחר שתקן קצינת ח"ן ראשית עלה לדרגה זו[4]. במהלך שירותה הצבאי השלימה דותן תואר ראשון במדעי ההתנהגות ולימודי תואר שני בפסיכולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון. פרשה מהצה"ל באוקטובר 1987[5].
לאחר פרישתה מצה"ל עריכה
לאחר פרישתה מצה"ל שימשה סגנית נשיא אוניברסיטת בן-גוריון (בשנים 1988–1989). לאחר מכן כיהנה כנציגת הסוכנות היהודית וההסתדרות הציונית בצפון אמריקה (1992-1989),
כיהנה בתפקיד מנכ"לית OPERATION INDEPENDENCE - עמותה בשיתוף הפדרציות היהודיות בצפון אמריקה ומשרד האוצר מטרתו לקשר בין חברות הייטק וביוטק ישראליות לשותפים אסטרטגיים בצפון אמריקה.
ב-1998 יזמה עם חנה קוצר ספיר את הקמת מרכז הגישור "גישור נוה צדק – יישוב סכסוכים בדרכי שלום", אותו השתיים מנהלות מאז[6].
כחברת כנסת במפלגת קדימה עריכה
עם הקמת מפלגת "קדימה" הצטרפה דותן, לבקשתו של אריאל שרון, כמועמדת מטעמה לבחירות לכנסת ה-17 ונבחרה לכנסת[7]. כיהנה כנציגת הכנסת לפרלמנט האירופי וכחברה בוועדת החוץ והביטחון, ועדת חוקה, חוק ומשפט, ועדת האתיקה וועדות אחרות.
כראש תת-הוועדה של ועדת ביקורת המדינה לנושא המפונים מגוש קטיף, יזמה, ליוותה והביאה ליישום החלטות להסדרת קשת נושאים הקשורים במפונים. לקראת סיום הקדנציה, ועל-מנת לוודא המשך טיפול נאות במפונים, יזמה והובילה החלטה להקמת ועדה ממלכתית לנושא.
בין החוקים שיזמה דותן במהלך כהונתה:
- חוק המטה לביטחון לאומי[8]
- תיקון לחוק הבוררות, המאפשר לצדדים להסכים על אפשרות ערעור על הבוררות בנסיבות מסוימות (יחד עם גדעון סער)[9]
- חוק לעידוד שילובן וקידומן של נשים בעבודה ושל התאמת מקומות עבודה לנשים
- חוק המחייב את הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לפלח את המידע שברשותה גם לפי מגדר (יחד עם גדעון סער, רונית תירוש ושרה מרום שלו)
- תיקון לחוק השמות, המאפשר לאם שאבי ילדהּ אינו ידוע, לקבוע את שם האב כפי שיופיע במרשם האוכלוסין, זאת בניגוד למצב הקודם בו נרשם שם אביה של האם במקרה כזה. בנוסף, התיקון לחוק מאפשר לילד לשנות שם זה בהגיעו לגיל 16 (יחד עם זהבה גלאון)
- תיקון לחוק שיווי זכויות האישה, הקובע כי בכל טופס רשמי לא יידרש אדם לציין רק את שם אביו, אלא את שמות הוריו[10]
- תיקון לחוק שיווי זכויות האישה, הקובע כי לכל הצעת חוק המובאת לאישור ועדות הכנסת יש לצרף חוות דעת מגדרית מטעם הרשות לקידום מעמד האישה[11]
בתחילת שנת 2008, הודיעה דותן על החלטתה שלא להתמודד בהבחירות לכנסת השמונה עשרה, ועל פרישתה מהחיים הפוליטיים.
המשך דרכה עריכה
דותן זכתה בפרס "International Advocate for Peace Award" לשנת 2009, מאת אוניברסיטת קרדוזו בניו יורק.
משנת 2012 מכהנת דותן כראש "המרכז לאחריות תאגידית" בבית הספר למינהל עסקים של המסלול האקדמי המכללה למינהל[12].
דותן כיהנה כדירקטורית בתעשייה האווירית, ב"מבטח שמיר", "פועלים שוקי הון" ובאוצר ההתיישבות היהודית[13]. היא חברה בחבר הנאמנים של אוניברסיטת בן-גוריון, מכללת ספיר ותיאטרון הבימה.
משפחה עריכה
דותן היא אלמנה ואם לשלושה. מאז פטירתה של בתה ענת (2010-1977), ממשיכה עמירה דותן את דרכה במסגרת עמותת ענת[14], "עידוד נטיעות תרבותיות בנגב", בפעולת התנדבות בשדרות ובאזור הנגב המערבי.
בת נוספת שלה, ענבר דותן שדרנית ברדיו חיפה, סייעה לאזרחים רבים בתוכנית הרדיו אותה הפיקה ובה שדרה בשם "ענבר דותן, אמא עצבנית", בתקופת הקורונה חזרה לשדר את התוכנית מדי יום ומסייעת לתושבי חיפה והסביבה. במקביל מזה כמה שנים מגישה מדי יום שישי את התוכנית המרכזית של רדיו חיפה "זירה חופשית" יחד עם אלי לוי, אשר דנה בנושאים פוליטיים ארציים ומקומיים.
קישורים חיצוניים עריכה
עמירה דותן, באתר הכנסת - עמירה דותן, באתר כנסת פתוחה
- אליס שלוי, עמירה דותן, באנציקלופדיה לנשים יהודיות (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ בתנו הגנרלית, חדשות, 3 באוקטובר 1986
- ^ משה גורלי, בעיית גישור: כיצד מגשרים על ניגודי האינטרסים בוועדת גדות, באתר גלובס, 11 ביוני 2000
- ^ לאה ענבל, סינדרלה במטכ "ל, כותרת ראשית, 12 בדצמבר 1984
- ^ אורן כהן, התא״ל הראשונה בצה״ל: רק בצבא נענשים באמת על הטרדות מיניות, חדשות, 2 באוקטובר 1986
- ^ ענת מידן, חודש אזרחית, תת־אלוף אמירה דותן, קצינת חן ראשית. איך נראים חייה?, חדשות, 6 בנובמבר 1987
- ^ עתליה ולדמן, שחרור בלי תנאי - בארון הבגדים של חנה קוצר-ספיר, באתר הארץ, 9 בספטמבר 2011
- ^ שירות גלובס, מפלגת קדימה הציגה הערב בבנייני האומה בירושלים את רשימתה לכנסת ה-17, באתר גלובס, 31 בינואר 2006
- ^ שחר אילן, אושר: הרחבה משמעותית של סמכויות ראש המועצה לביטחון לאומי, באתר הארץ, 29 ביולי 2008
- ^ נועם שרביט, אושרה לקריאה שנייה ושלישית הצעת החוק שתאפשר ערעור על פסק בורר, באתר גלובס, 29 באוקטובר 2008
- ^ שחר אילן, הצעת חוק: טפסים יכללו גם את שם האם, באתר הארץ, 20 במאי 2008
- ^ צפי סער, יום האשה הבינלאומי 2009: החוקים המגדריים של השנה, באתר הארץ, 8 במרץ 2009
- ^ כמצוין בעלון הכנס השלישי של בית הספר למנהל עסקים ומכון אדלר (20 ביוני 2012)
- ^ גור מגידו, מה באמת מתרחש בחברת "אוצר התיישבות היהודים"?, באתר גלובס, 1 במרץ 2015
- ^ אתר עמותת ענת