עמק הארזים

עמק הארזים
	עמק הארזים
מידע כללי
סוג	עמק
נתונים ומידות
גובה	580–600 מטר
מיקום
מיקום	מחוז ירושלים
עיירות	ירושלים
נתיבי מים	נחל שורק
קואורדינטות	31°48′10″N 35°10′22″E / 31.8027778°N 35.1727778°E
	(למפת ירושלים רגילה) עמק הארזים

עמק הארזים הוא עמק שבו נמצא אחד מיובליו של נחל שורק היורד מכיוון מוצא ומתחבר לנחל שורק בסמוך לחיבורו עם נחל לוז. אל העמק מתנקז גם נחל חלילים ובסמוך אליו נמצא הגן הלאומי עינות תלם. העמק נתן את שמו לכל האזור הלא-בנוי הנושק לכניסה המערבית של ירושלים, והוא כולל את ערוצי נחל שורק ויובליו בין מבשרת ציון לשכונת רמות אלון והכפר הנטוש ליפתא בירושלים. בעמק הארזים עובר שביל ירושלים.

מערב ירושלים ועמק הארזים, מבט מכוון מבשרת ציון

עמק הארזים, כביש 9 (ירושלים) מבט לכוון מזרח

כללי עריכה

גשר הארזים

עמק הארזים הוא חלק ממערכת נחל שורק, ומכסה אזור נרחב יחסית בחלק המערבי של ירושלים. אזור זה נמצא במרכז סערה ציבורית ומחלוקת כאשר מצד אחד עומדים תושבי האזור ו"גופים ירוקים" ובראשם החברה להגנת הטבע ומהצד השני גופי תכנון מוניציפליים וארציים, חברת החשמל, רכבת ישראל וגופים כלכליים.

עמק הארזים מרכז בתוכו מאפיינים טיפוסיים לנוף הצומח והחי המקומי. בעמק מצויים שני מעיינות שכבה, חורשות ויערות אורן ירושלים וברוש, בוסתנים, שרידי חקלאות עתיקה ושרידי חקלאות בת ימינו.

מקור השם עריכה

ערך מורחב – עינות תלם

השם "עמק הארזים" מופיע לראשונה על במת ההיסטוריה בשנת 1923, כאשר בעינות תלם הוקמה מושבה קטנה על חורבות היישוב היהודי בית טלמא. שמונה משפחות יהודיות התיישבו במקום, והניחו אבן פינה לבית ספר חקלאי לבנות דתיות. ליישוב המתחדש ניתן השם "עמק הארזים", ככל הנראה על שם הברושים הגדולים שצומחים בערוץ הנחל ודומים במראם לעצי ארז. בזמן מאורעות תרפ"ט (1929) היו תושבי היישוב תחת איום והיישוב ננטש.

נוף, חי וצומח עריכה

צבי ארץ ישראלי בעמק הארזים

עמק הארזים ושוליו הם חלק ממסדרון אקולוגי חשוב ובו ריכוז גדול של בעלי חיים שברחו מאימת הזחילה האורבאנית של העיר ירושלים אל תוך שטחי המחיה שלהן. לעמק חשיבות מיוחדת כשמורה של נוף הרי יהודה שלא זוהמו על ידי הבניה של ירושלים והן כשער הכניסה ומבוא חזותי לעיר ממערב. פנים אלו והמערכת האקולוגית הענפה הפכו את העמק ליעד פופולרי למטיילים וחובבי טבע מירושלים והארץ כולה.

בעמק חבויים מעיינות, מטעים, בוסתנים וכרמי זיתים. בעמק מתקיימת להקה גדולה יחסית של מספר עשרות פרטים של צבי ארץ ישראלי, תת-מין של המין צבי מצוי - אחד מסמליה של ארץ ישראל. כן נצפו בעמק שועל מצוי, תן מצוי, דלק סלעים, דרבן מצוי, וכן אוכלוסייה מגוונת של זוחלים, אוכלוסייה גדולה של עטלפים, עופות דורסים כדוגמת אוח מצוי ועקב עיטי, חיוויאי, בז מצוי, נץ מצוי וינשוף עצים מקננים בעמק בצד ציפורי שיר ובהן צוקית בודדת, דוחל שחור גרון וסנונית מערות.

נוף הצומח של העמק אופייני לבתה ים תיכונית, עצי פרי מבוסתנים, מטעים שחלקם גדלים פרא ופריחה מגוונת.

פיתוח ושימור עריכה

בשל חשיבותו הרבה של העמק למאזן האקולוגי המתקיים בצד ירושלים ולמרקם החיים בעיר, תוכניות מתאר ארציות ומחוזיות ותוכניות האב לירושלים, מאז שנות השישים של המאה ה-20 הכירו בעמק הארזים וחשיבותו כשטח פתוח, עשיר במשאבי טבע המיועד לשימור.

תוכנית ספדיה עריכה

ערך מורחב – תוכנית ספדיה

תוכנית ספדיה (ספדי) (תוכנית מערב ירושלים) הייתה תוכנית מתאר מחוזית להרחבת העיר ירושלים מערבה בשטח של כ-26,600 דונם ובה נכלל כל שטח עמק הארזים וחלקים אחרים מנחל שורק. התוכנית כללה הרחבה של השטח הבנוי של העיר לכיוון מערב, בשטחים שסופחו אליה ב-1992 במסגרת ועדת קוברסקי, במטרה לבנות בהם כ-18,000 יחידות דיור.^[1] עיקר הבינוי בתוכנית היה בשני מתחמים: רכס לבן והר חרת הסמוך למבשרת ציון ולמעיין הסטף, יחידות דיור נוספות תוכננו במצפה נפתוח, סמוך לשכונת רמות, שהופרד מתוכנית ספדיה וקודמו בתוכנית נפרדת. התוכנית נדחתה בפברואר 2007 על ידי המועצה הארצית לתכנון ובנייה לאחר קמפיין מחאה גדול של ארגוני הסביבה בארץ.^[2] ב-2008 בוטלה גם תוכנית מצפה נפתוח בהוראת בג"ץ, לאחר שהחליט לקבל את עתירת תושבי שכונת רמות נגד תוכנית. בג"ץ קיבל את טענת העותרים כי ועדת משנה של המועצה הארצית לתכנון ובנייה אישרה את תוכנית מצפה נפתוח תוך חריגה מסמכותה, כאשר אישרה שינוי שטח המוגדר כיער טבעי לשטח בנוי^[3]

הפארק המטרופוליני עריכה

ערך מורחב – פארק ירושלים

במסגרת התוכניות לפיתוח מחד ושימור מאידך של עמק הארזים רבתי מוגדר שטח העמק כחלק מהפארק המטרופוליני של ירושלים – מיזם של הקרן הקיימת לישראל, רשות הטבע והגנים, עיריית ירושלים והרשות לפיתוח ירושלים. פארק עמק הארזים כולל שטח של כ-3,200 דונם והוא אחד מארבע הפארקים המרכיבים את הפארק המטרופוליני, לצד פארק עמק מוצא, פארק עמק רפאים ונחל צופים.

עיקרי התוכנית:

תוכנית פארק עמק הארזים מחולקת לשתי תוכניות מקומיות – תוכנית מס' 12000 שנמצאת בתחום שיפוט ירושלים (הופקדה ביום 20/7/2007) ותוכנית מס' הל'/ 444 שנמצאת בתחום שיפוט המועצה המקומית מבשרת ציון ועדיין לא הופקדה.
תוכנית הל/444 שבתחום שיפוט מבשרת ציון, מתייחסת לנחל חלילים ולמדרונות שבין מבשרת ציון לנחל שורק – שטח זה מיועד להיות גן לאומי ושמורת טבע.
תוכנית 12000 שבתחום שיפוט ירושלים, המתייחסת לפארק המטרופוליני "עמק ארזים", כוללת, באזור מבשרת ציון (באזור מפגש נחל חלילים ונחל שורק), את האתרים הבאים: אתר נופש פעיל (פארק מים), אתר לאירועים זמניים (מופעי רוק, ירידים), מבנה חינוך/ חווה חקלאית, שיקום עיינות תלם, מגרש חניה – חלקו עם אספלט (300 מקומות) וחלקו ללא אספלט (1,200 מקומות) (ממוקם בסמוך לאתר לאירועים זמניים). הכניסה לפארק תהיה משני כיוונים – מכיוון הר חוצבים ומכיוון מוצא.

ספורטק עמק הארזים עריכה

בשטח הסמוך לכניסה לצידו המזרחי של הפארק הגובל בשכונת רמות ב' ובאזור התעסוקה הר חוצבים ומוקף בכבישים גולדה מאיר, בגין ודרך יצחק שמיר, סמוך לתוואי נחל שורק, הוקם מתחם ספורט מגוון הגדול מסוגו בירושלים. המתחם שהקמתו מומנה חלקית על ידי משפחת קראפט כלול מגרשי כדורגל ופוטבול לצד מגרשי כדורסל וטניס פתוחים ואף היכל ספורט קטן לכ-1,000 צופים ושטחי חנייה צמודים. בשלב הראשון הוקם, בעלותו של כ־60 מיליון שקלים, 3 מגרשי כדורגל ופוטבול שבגדול שבהם יהיו יציעים ל־1,000 צופים ונחנך ביוני 2017 וארח חלק מאירועי המכביה העשרים שנערכה ביולי 2017 בירושלים ומחוצה לה.^[4]

תוואי חדש לכביש 1 עריכה

דרך יצחק שמיר (כביש 9) והמחלף שלו עם כביש 4 ("כביש בגין") הם חלק מתוכנית האב לתחבורה לירושלים המקודמת מראשית שנות ה-90 של המאה ה-20 ומטרתה, בין היתר, להקל על הכניסה לעיר ולהסיט מתוכה תחבורה עוברת באמצעות מערכת כבישי טבעת.^[5] סלילת הכביש הסתיימה ב-2007, אולם, כפי שעולה מבדיקת החברה להגנת הטבע, חברת מוריה חרגה מהתוכנית והוראותיה, וגרמה לנזקים מיותרים גם מחוץ לתחום התוכנית. בנוסף, לא השלימה (ובחלק מהנושאים אפילו לא התחילה) את שיקום השטח כנדרש – השיקום הנופי ומעברי בעלי חיים, שלהם חשיבות עצומה הן לבטיחות הנוסעים והן לצבאים הרבים שחיים באזור. לטענה זו שותפים גם גורמים בלשכת התכנון המחוזית בירושלים.^[6] עם חנוכתו היה הכביש לקטע בכביש 1 בין מחלף מוצא לבין מחלף שער מזרח. מקור הכינוי "כביש 9" הוא בשמו של פרויקט בניית הכביש שנבנה על ידי חברת מוריה. הקטע כלל בניית גשר לפיצול התנועה בכביש 1 באזור מחלף מוצא ובניית שתי מנהרות בעמק הארזים. בכביש שני נתיבים לכל כיוון. בצידו המזרחי של הקטע שני מחלפים גדולים: מחלף גולדה מאיר המחבר את שדרות גולדה מאיר עם שדרות בגין, ומחלף יגאל ידין המחבר את שדרות בגין עם כביש 1.

אתרים בעלי עניין מיוחד עריכה

מצפה טורצ'ינר עריכה

מצפה טורצ'ינר

בתחילת שנות ה-50 של המאה ה-20 הקימה משפחת טורצ'ינר (טור סיני) בארץ ובארצות הברית, מפעל חקלאי שהשתרע על 1,200 דונם במבואות המערבים של ירושלים, בעמק הארזים על המורדות הצפוניים של מצפה נפתוח. במקום היו עצי פרי נשירים מסוגים שונים. היום נשארה מהמפעל החקלאי הזה רק חוות טורצ'ינר לגידולים אורגנים ומצפה טורצ'ינר ובו ספסלי ישיבה ולוח תצפית.

האנדרטה לזכר קרבנות אסון מגדלי התאומים עריכה

אנדרטה לזכר קרבנות אסון מגדלי התאומים

ערך מורחב – האנדרטה לזכר קרבנות אסון מגדלי התאומים (ירושלים)

על גבעה בעמק הארזים, הוצבה ביום 11 בנובמבר 2009 האנדרטה לזכר קרבנות אסון מגדלי התאומים, מעשה ידיו של הפסל אליעזר וייסהוף. בתוך מעגל גדול ניצב פסל גדול ממתכת. חלקו התחתון נראה כקיר קורס ועליו 50 כוכבים כמספר מדינות ארצות הברית וחלקו העליון בצורת דגל מתנופף כלפי מעלה. בבסיס הפסל נמצא גוש מתכת שנלקח משלד הריסות מגדלי התאומים והועבר לישראל מטעם עיריית ניו יורק לשם שילובו בפסל. בשולי המעגל נמצאים לוחות מתכת ועליהם מוטבעים שמות 2,980 הנספים בתוכם חמישה ישראלים.^[7]