עופריתיים
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | |
עָפְרִיתִיִּים (שם מדעי: Plumbaginaceae) היא משפחה של צמחי בר ונוי מסדרת הציפורנאים (Caryophyllales). המשפחה מונה 21 עד 24 סוגים, ו-635 מינים[1][2]. היא מקיפה שיחים, בני שיח, מטפסים מעוצים התלויים על עצים, במיוחד ביערות גשם טרופיים, עשבים רב-שנתיים ולעיתים רחוקות חד-שנתיים. תפוצתם קוסמופוליטית, אך הם מרוכזים בעיקר באגן הים התיכון ובמרכז אסיה.
 עופריתיים
| |
|---|---|
עופרית הכף
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו-פסיגיים |
| סדרה: | ציפורנאים |
| משפחה: | עפריתיים |
| שם מדעי | |
 Plumbaginaceaeז'יסייה, 1789 | |
תיאור המשפחה עריכה
המשפחה קרואה על שם הסוג עופרית והופיעה לפני 40 מיליון שנה בתקופת האאוקן.
ברוב הסוגים של משפחת העופריתיים ישנם בפרחים דיסטיליה, תופעה המתבטאת בהימצאותם של פרטים באוכלוסייה משני טיפוסי פרח – בעלי עמוד שחלה גבוה ובעלי עמוד שחלה נמוך ביחס לגובה האבקנים. תופעת הדיסטליה מלווה במקרים רבים בהבדלים בצורה או במבנה של גרגרי האבקה והצלקות (מלבד בסוג עדעד). במשפחת העופריתיים התופעה נפוצה מאוד, כמו בסוגים עופרית (Plumbago) ובת-עופרית (Ceratostigma), שבהם שתי הצורות משלימות אחת את השנייה. במרבית מיני העדעד נעלמה הדיסטיליה, בגובה היחסי של מיקום הצלקת והאבקנים ונותרה רק הדו-צורתיות (הדימורפיזם) באונות הצלקת ובגרגרי האבקה.
מאפייני המשפחה עריכה
משפחת העופריתיים כוללת עשבים או שיחים או שיחים מטפסים (למשל עופרית הכף).
הלוואים חסרים.
העלים מסורגים, פזורים על הגבעול או מרוכזים בשושנת בעיקר בבסיס הגבעול (למשל עדעד).
הפרחים דו-מיניים, בעלי שחלה עילית, נכונים (בעלי סימטריה רדיאלית), בעלי עטיף כפול, מאוחי עלי כותרת, ערוכים בשיבולים, קרקפות (למשל ארמריה) או מכבדים.
הגביע דמוי צינור או דמוי משפך, בעל 5 שיניים או אונות מאוחות ובעל 5 עד 15 צלעות, על פי רוב קרומי וצבעוני ומלווה חפים בבסיסו. הגביע מכוסה שערות בלוטיות (למשל עופרית) או חסר אותם (למשל בת-עופרית). הגביע משתייר ומתפרה.
הכותרת בעלת 5 עלים, מאוחים לכל אורכם או רק בבסיסם.
אבקנים 5 כמספר עלי הכותרת והם ערוכים מולם. האבקנים מעורים בכותרת (בת-עופרית) או לא מעורים (עופרית) המאבקים נפתחים בסדק אורך.
השחלה עילית בת מגורה אחת, שיליה בסיסית וביצית אחת בסיסית הנישאת על עוקץ ארוך ועקום. עמודי שחלה 5, מפורדים או מאוחים ויש אומרים 5 עמודי שחלה מפורדים או מאוחים בבסיסם או עמוד שחלה אחד שנושא 5 אונות של צלקת דמוית חוט[3].
מקורות השם עופרית עריכה
השם העברי "עופרית" ניתן למין Plumbago europaea במילון "ילקוט הצמחים" (הערה 514) משנת 1930, בעקבות השם שחידש ופרסם הראובני (אז בשמו המקורי רובינוביץ) בשנת תרע"ז-1917 בחוברת בשם: "שמות צמחי ארץ ישראל שנתחדשו או נתבררו"[6]. את שמה של הָעָפְרִית, גזר הראובני משמה המדעי Plumbago, שניתן בשל צבעם התכול של הפרחים המזכירים עופרת. השם אושרר במילון "צמחי ארץ ישראל – שמות המשפחות והסוגים" משנת 1946 בסעיף 712, והוחל על שם המשפחה בסעיף 711. השם אושרר סופית במילון "צמחי ארץ ישראל" [בוטניקה] (תשס"ג).
השם בערבית: רסאסיה אורוביה رصاصية أوروبية.
מיני העופריתיים בישראל וסביבתה עריכה
בישראל גדלים בר 11 מינים מ-4 סוגים: 7 מינים מסוג עדעד שאחד מהם עדעד הגליל הוא עשב רב-שנתי אנדמי לעמק עכו ובסכנת הכחדה והשני גדל בחצי-האי סיני, 2 מינים נדירים מסוג חדעד הגדלים במרומי החרמון, ועוד שני מינים יחידים בסוגם בישראל: עופרית אירופית ועדעדית משובלת הנדירה מאוד הגדלה בערבות הירדן ובצפון ים המלח[7].
המינים המשמשים כצמחי גינון ונוי עריכה
.jpg)
מספר מינים לא גדול ממשפחה זו משמשים כצמחי תרבות, למטרות נוי וגינון. חלקם גדלים בר בישראלחלקם הובאו לישראל מאזורים שונים בעולם ואקלמו בישראל. נפוץ במיוחד השימוש במין עופרית הכף כגדר חיה. זהו שיח ירוק עד ותדיר-פריחה, המצטיין באשכולות פריחה בצבע תכלת. כשאר המינים בסוג, עלי הגביע שלו מכוסים שערות דביקות, המאפשרות את 'הדבקת' האשכול לדש החולצה.
מיני עדעד הוכנסו לגן הנוי בשל 'פרחי האלמוות' שלהם, כדוגמת עדעד קנרי. פרחיהם בולטים בצבעם על גבי הצמח גם זמן רב לאחר תום הפריחה ונשירת עלי הכותרת. כך נוצרת אשליה של פריחה מתמשכת, ומכאן שם הסוג 'עדעד', וכן הכינוי העממי 'אלמוות'.
ארמיה מדומה (.Armeria pseudarmeria (Murray) Mansf) - צמח נוי שמוצאו בפורטוגל.
בת עופרית שעירה (Ceratostigma willmottianum Stapf) - בן שיח או שיח שמוצאו משתרע מדרום מזרח טיבט ועד מרכז סין.
בת עופרית עופרתית (Ceratostigma plumbaginoides Bunge) - צמח עשבוני רב-שנתי או גיאופיט בעל קנה שורש שמוצאו מצפון מרכז סין ומזרח מרכז סין.
עופרית הכף (Plumbago auriculata Lam.) - ראה ערך.
עופרית הודית (.Plumbago indica L) - בן שיח מטפס שמוצאו מאסיה הדרומית ותפוצתו משתרעת מתת-היבשת ההודית ועד סין (דרום מזרח יונן ודרומה).
הערות שוליים עריכה
- ^ .Plumbaginaceae Juss, POWO plants of the World Online. Published on the Internet
- ^ .Plumbaginaceae Juss, WFO: World Flora Online. Published on the Internet
- ^ נעמי פינברון-דותן, אבינעם דנין, המגדיר לצמחי בר בארץ ישראל, ירושלים: כנה, 1998, עמ' 501
- ^ א. פאהן, ד. הלר, מ. אבישי, מגדיר לצמחי התרבות בישראל, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1998, עמ' 327-330
- ^ מיכאל זהרי תל אביב עם עובד 1989, מגדיר חדש לצמחי ישראל, מהדורה חדשה מתוקנת ומורחבת, תל אביב: עם עובד, 1989, עמ' 340-341
- ^ אפרים רבינוביץ, שמות צמחי ארץ ישראל שנתחדשו או נתבררו, ירושלים: הוצאת מורי בתי הספר העברים, תרע"ז, עמ' 15
- ^ עופריתיים, באתר צמחיית ישראל ברשת
