עקרבה
עקרבה (ערבית: عقربا; תעתיק מדויק: עקרבא) היא עיירה פלסטינית בנפת שכם, הממוקמת כ-13 ק"מ דרומית-מזרחית לשכם, וכ־7 ק"מ ממזרח לצומת תפוח, בשומרון. מבחינת מעמדה, היא נחשבת לשטח B על פי הסכמי אוסלו. העיירה מזוהה עם עיר המחוז היהודית עקרבת, הנזכרת בכתבי יוסף בן מתתיהו ובכתבי חז"ל. על פי הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה מתגוררים בעיירה, נכון לשנת 2007, 8,180 תושבים.
 | |
| טריטוריה |
 הרשות הפלסטינית |
|---|---|
| נפה | שכם |
| שפה רשמית | ערבית |
| שטח | 34 קמ"ר |
| דת | אסלאם |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיירה | 8,180 (2007) |
| קואורדינטות | 32°07′35″N 35°20′37″E / 32.126436111111°N 35.343561111111°E |
| אזור זמן | UTC +2 |
  | |
היסטוריה עריכה
העת העתיקה עריכה
בכפר נתגלו שרידים ארכאולוגים מתקופת בית שני, וכתובות מאוחרות יותר ביוונית[1].
העיר נזכרת פעמים רבות בכתביו של יוסף בן מתתיהו, כאחת מערי המחוז ביהודה, על גבול שטח השומרונים[2], אשר נפלה בסופו של דבר בידי הרומאים[3]. כמו כן, ציין יוסף בן מתתיהו כי בעיר פעל שמעון בר גיורא, אשר ריכז בה את כוחותיו[4].
בנוסף, העיר נזכרת במשנה לעניין הבאת מעשרות לירושלים: ”כרם רבעי עולה לירושלים, מהלך יום לכל צד, ואיזה הוא תחומה - אילת מן הדרום, עקרבת מן הצפון, לוד מן המערב, והירדן מן המזרח”[5].
העיר גם נמצאה מוזכרת בשטר יהודי מימי מרד בר כוכבא, בו הוזכר כפר בת שלה - "גלוד"[6]. כפר זה מזוהה כיום עם הכפר ג'אלוד, כ־7 ק"מ דרומית מערבית לעקרבה[7].
אוסביוס באונומסטיקון (תחילת המאה ה-4 לספירה) ציין כי מיקומה של העיר הוא דרומית מזרחית לשכם, תוך שקישר בטעות בינה ובין העיר המקראית שבנגב "מַעֲלֵה עַקְרַבִּים"[8], והעיר נזכרת כך גם במפת מידבא[9].
העת החדשה עריכה
חוקר ארץ ישראל הצרפתי ויקטור גרן ביקר בעקרבה בשנת 1870, וכתב כי בעיירה גרים לפחות 2,000 איש, והיא מחולקת לארבעה רבעים, שכל אחד מהם מהווה מעיין כפר בפני עצמו ובראשו עומד שיח'. הוא מצא בעיירה ברכה מאבני גזית נאות, מסגד שנבנה בחלקו מאבנים עתיקות, ועל אחת מהן מצא גילוף של שושנה וכתובת יוונית עתיקה, ושרידי מצודה המשוקעים בתוך בית פרטי בשם "דאר אלחסן".[10]
במפקד האוכלוסין של 1931 נמנו בכפר 1478 נפשות ב-309 בתים מיושבים, כולם מוסלמים[11]. בסקר הכפרים 1945 בארץ ישראל נאמדו תושבי הכפר (ביחד עם ח'רבת פצאל) ב-2060, בשטח של 142,530 דונם, מתוכם 2,343 דונם של קרקע ציבורית[12].
אדמות הכפר השתרעו על שטחים גדולים בבקעת הירדן וכללו כ-35,000 דונם, מתוכם כ־1,800 דונם של שטח בנוי. בשנת 1968 סגר צה"ל אלפי דונמים בבקעת הירדן לכניסה וייעד אותם כאזור אימונים. בינואר 1972 הורחב השטח הסגור בכ-5,000 דונם נוספים. לאחר שתבואה צמחה באזור הסגור השמיד צה"ל את היבולים בריסוס מהאוויר, באפריל 1972[13]. במקביל פעל המנהל האזרחי לקחת את אדמות הנפקדים מהכפר[14]. הריסוס ונטילת אדמות הנפקדים עוררו מחאות בישראל[15], בין השאר מצד תנועת "שמאל ישראלי חדש" והדבר עורר דיון בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת[16]. למרות המחאות, שימשו 3,800 דונם של אדמות נפקדים מהכפר כשטחים עבור גיתית ומכורה[17]. בשמאל טענו שהשטחים שרוססו היו מיועדים להקמת גיתית ומכורה, בעוד הממשלה טענה שאין קשר בין הדברים וכי ההתנחלויות נועדו לקום על שטחים אחרים[18].
שטחי החקלאות הסמוכים לכפר עקרבה היוו מוקדי מחלוקת בין מתיישבים מאיתמר לבין פלסטינים[19]. באוקטובר 2002 ירה מתיישב יהודי בהאני בני מניה, בן 24, בעת שמסק בשטחי החקלאות לצורך הגנה עצמית[20]. בכ-62% משטחי החקלאות בכפר נטועים עצי זית ושקד, בכ־8% ירקות ועצי פרי אחרים, ושאר השטח משמש למרעה[21].
ב-2014 הוצת מסגד בעיירה ורוססו עליו כתובות נאצה[22]. ב-2018 הוצתה דלת מסגד בעיירה ורוססו עליו כתובות נאצה, כחודש לאחר רצח עדיאל קולמן בירושלים בידי מחבל ערבי[23] תושב העיירה[24].
פרנסה עריכה
כמה מאות מתושבי עקרבה עובדים בהתנחלויות בקעת הירדן בעיקר בחקלאות. מקור פרנסה נוסף בכפר הוא ייצור תכשיטים ומזכרות לתיירים[25].
בינואר 2022 נהרגו תשעה נערים מהעיירה בתאונת הדרכים בצומת פצאל, בעת ששבו מעבודתם בחקלאות.
קישורים חיצוניים עריכה
- עקרבה, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- חנן אשל וזאב ח' ארליך, מבצרה של עקרבה בחורבת עורמה, קתדרה 47, מרץ 1988, עמ' 24-17
- אמיר בן-דוד, משל עקרבה, באתר זמן ישראל, 10 ביוני 2020
הערות שוליים עריכה
- ^ מתוך אתר הגאוגרפיה במשנה
- ^ מלחמות היהודים, ספר ב', 235, 568; ספר ג' 48.
- ^ מלחמות היהודים, ספר ד', 551.
- ^ מלחמות היהודים, ספר ב', 652; ספר ד', 504, 511.
- ^ משנה, מסכת מעשר שני, פרק ה', משנה ב'.
- ^ ואדי מורבעאת, DJD 2, טקסט 115, שורות 3, 22.
- ^ י' אליצור, שמות מקומות קדומים בארץ ישראל השתמרותם וגלגוליהם, הוצאת יד יצחק בן-צבי והאקדמיה ללשון העברית, עמ' 62.
- ^ אונומסטיקון 14, 10.
- ^ מתוך אתר פרנציסקני
- ^ ויקטור גרן, תיאור גיאוגרפי, היסטורי וארכיאולוגי של ארץ-ישראל - כרך חמישי: השומרון (ב), ירושלים: יד יצחק בן-צבי, 1984, עמ' 2-3
- ^ Census of Palestine 1931. Population of villages, towns and administrative areas, Jerusalem, 1932 באתר ה-Internet Archives
, עמוד 59
- ^ הדאווי, סקר הכפרים, עמוד 62
- ^ לא יוקמו יישובים באדמות הכפר עקראבה בשומרון, דבר, 3 ביולי 1972
- ^ דני רובינשטיין, השמדת היבול בשטח הסגור בעקרבה, דבר, 4 ביולי 1972
- ^ ראו למשל ז. דויד, קצרות, דבר, 7 ביולי 1972
- ^ הפעולות בלבנון ופרשת עקרבה בוע' החוץ והבטחון, דבר, 9 ביולי 1972
- ^ נחום ברנע, השטחים הסגורים וההתנחלות, דבר, 1 בפברואר 1973
- ^ ידיעה לא נכונה על עקרבה, דבר, 30 ביולי 1972
- ^ עמירה הס, התוקפים היו באים בשבת, באתר הארץ, 25 באוקטובר 2002
- ^ עמוס הראל וארנון רגולר, מתנחלים מתפוח היכו פלשתינאים בעת מסיק, באתר וואלה!, 19 באוקטובר 2002
- ^ Applied Research Institute Jerusalem (ARIJ), Land Research Center (LRC), A new Expansion in the colony of Itamar on the Lands of the Palestinian Town of Aqraba, אתר poica, 21 באוקטובר 2007
- ^ חיים לוינסון, ג'קי חורי, ניר חסון, מסגד הוצת בכפר עקרבא דרומית לשכם וכתובות נאצה רוססו, באתר הארץ, 14 באוקטובר 2014
- ^ יותם ברגר, צה"ל לא יהרוס בית של מחבל לאחר שהוכח כי היה חולה נפש, באתר הארץ, 5 בספטמבר 2018
- ^ יותם ברגר, אלמונים הציתו דלת של מסגד באזור שכם וריססו כתובות נאצה, באתר הארץ, 12 באפריל 2018
- ^ מתוך אתר קו לעובד
