ערוץ אולדובאי
ערוץ אולדובאי (אנגלית Olduvai Gorge, או במבטא המקורי אולדופאי, שם של צמח מקומי בשפת שבט המסאי) הוא נקיק במישורי הסרנגטי בתחום אזור השימור נגורונגורו שבטנזניה, באזור השבר הסורי אפריקני, שאורכו כ-48 ק"מ.
אולדובאי הוא אתר עשיר ביותר במאובנים, מהם מפורסמים בייחוד מאובני הומינינים ממספר סוגים. אשר בשנות השישים והשבעים ביססו לראשונה את חשיבותה של מזרח אפריקה כאזור שבו התרחשה מרבית האבולוציה של האדם.
תולדות המחקר עריכה
בתחילת המאה ה-20 השתייך האזור למזרח אפריקה הגרמנית, וערכו המדעי של האתר אובחן לראשונה בשנת 1911 על ידי האנטומולוג הגרמני וילהלם קאטווינקל (אנ'), אשר בעת מרדף אחר פרפר נפל מעבר למדף הסלע. כשחזר לחושיו גילה שהוא נמצא בנקיק עם שכבות חשופות שמהן מבצבצים מאובנים ועצמות. הוא שאל את בני שבט המסאי המקומיים לשם הערוץ, אך עקב קשיי השפה הם חשבו שקאטווינקל מצביע על צמח אגבת סיסל, ואמרו לו את שם הצמח בשפת המסאי "אולדופאי". קאטווינקל רשם את השם בגרמנית כ"אולדוואי" (Oldoway).
קאטווינקל שב לברלין עם מספר מאובנים של בעלי-חיים נכחדים, שעוררו עניין מספיק לארגון משלחת למקום בשנת 1913 מטעם אוניברסיטאות ברלין ומינכן, ובמימון הקייזר וילהלם השני עצמו. בראש המשלחת עמד הגאולוג הנס רק (Hans Reck), שהביא מן הערוץ 1,700 מאובנים, כולל גולגולת אנושית שאת גילה העריך, על-פי מיני מאובנים אחרים באותה שכבה, ב-150 אלף שנה. הערכה זו עוררה מחלוקת בגרמניה, אך שלוש משלחות נוספות לא הצליחו להגיע לערוץ, והמחקר נפסק כאשר גרמניה איבדה את שליטתה באזור במלחמת העולם הראשונה.
האנתרופולוג והארכאולוג הבריטי-קנייתי לואיס ליקי היה הבא לחפור באתר, החל משנת 1931 כאשר ביקר בערוץ ביחד עם הנס רק, שאותו הזמין להתלוות אליו. ליקי ניצח בהתערבות עם הנס רק כאשר הוכיח לו שכלי אבן עתיקים נמצאים באולדובאי, אלא שהם עשויים מבזלת געשית ולא כלי צור שאותם חיפש הנס רק ולא מצא בשנת 1913. בהסתמך על כלים אלו התמידו ליקי ובני משפחתו בארגון משלחות לאתר מדי שנה, עד אשר בראשית שנות השישים הצליחו לבסוף לגלות את מאובני ההומינינים שסיתתו את הכלים. הממצאים שלהם זכו לפרסום רב והיו הראשונים לבסס את המעמד המרכזי שיש כיום למזרח אפריקה כאזור שבו התפתחה האנושות, מעמד שחוזק אחרי כן בעקבות ממצאים מקניה ואתיופיה. גם דונלד ג'והנסון וטים וייט חפרו באולדובאי בשנות השמונים, בתקופה שבה אתיופיה הייתה סגורה בפניהם עקב מלחמת האזרחים האתיופית, וגילו מספר ממצאים ראויים לציון. הגאולוגיה של אולדובאי נחקרה בפירוט על ידי ריצ'רד האי מ-1961 ועד 2002. כיום נמצא במקום מוזיאון ערוץ אולדובאי המציג חלק מהממצאים.
גאולוגיה עריכה
לפני מיליוני שנים שכן האתר תחת אגם גדול שחופיו התכסו בהדרגה בשכבה על שכבה של אפר געשי ממספר הרי געש שהיו פעילים באותו זמן, הגדול שבהם הר נגורונגורו. במהלך תקופה זו התכסו באפר שלדי בעלי חיים והומינידים. לפני כחצי מיליון שנה התייבש האגם ופעילות סייסמית היטתה את מהלכו של פלג מקומי, אשר החל לחתור בתוך המשקעים ובסופו של דבר חשף שבע שכבות עיקריות בקירות הערוץ, עם העצמות המאובנות בתוכן. הסטרטיגרפיה עמוקה באופן יוצא דופן, ואת גילן של שכבות האפר הגעשי ניתן לקבוע באמצעות תיארוך רדיומטרי, בעיקר בשיטת אשלגן-ארגון וכן בשיטת ארגון-ארגון. סלעי המשקע התחתונים ביותר הם בני קצת יותר משני מיליון שנה.
פלאואנתרופולוגיה עריכה
.JPG)
-1.JPG)
באולדובאי נמצאו בעיקר שרידים של שניים מהמינים הקדומים ביותר של הסוג אדם – הומו הביליס והומו ארקטוס – והמין פראנתרופוס בויזיאי. הסימון הקטלוגי הניתן למאובני הומינידים המתגלים באולדובאי מורכב מן האותיות OH (ראשי תיבות של Olduvai Hominid) בתוספת מספר סידורי. בין המפורסמים שבהם:
- OH 5: גולגולת של פראנתרופוס בויזיאי, הראשונה שהתגלתה ממין זה, ב-1959 על ידי מרי ליקי. בשעתו סווגה על ידי ליקי כ"ז'ינגאנתרופוס" וכונתה "מפצח האגוזים" בשל לסתותיה האימתניות.
- OH 7: לסת תחתונה, שברי גולגולת ועצמות ידיים של ילד מהמין הומו הביליס, הראשון שהתגלה ממין זה, ב-1960 על ידי ג'ונתן ליקי, בנם של לואיס ומרי, וכונתה על שמו "הילד של ג'וני".
- OH 8: עצמות רגל וכף רגל של פרט מהמין הומו הביליס, שסייעו לבסס את הליכתו הזקופה, על ידי חוקרים מהמשלחת של ליקי ב-1960.
- OH 9: גולגולת חסרת פנים מהמין הומו ארקטוס, הראשונה שהתגלתה באפריקה ממין זה, ב-1960 על ידי לואיס ליקי. קיבלה את הכינוי "האדם הצ'ליאני" על שם מונח מקובל באותה תקופה לתרבות כלי האבן שנמצאה בערוץ.
- OH 24: גולגולת שלמה כמעט לגמרי של הומו הביליס, התגלתה ב-1968 על ידי פיטר נזובה ממשלחתם של הזוג ליקי. קיבלה את הכינוי "טוויגי" על שם הדוגמנית המפורסמת למרות שכנראה מדובר בפרט זכר.
- OH 62: גולגולת, עצמות זרוע, רגליים ושיניים של הומו הביליס, התגלתה ב-1986 על ידי טים וייט ודונלד ג'והנסון. קיבלה את הכינוי "הומיניד דיקדיק" משום שהתגלתה מתחת לערמה של גללי דיקדיק.
- OH 65: לסת עליונה שלמה של הומו הביליס או הומו רודולפנסיס, התגלתה ב-1995 על ידי צוות בראשות ריצ'רד האי.
כל המאובנים האלו נמצאו בשכבות התחתונות של הערוץ ומתוארכים בשיטות רדיומטריות לגיל של קצת פחות משני מיליון שנה. ממצאים חשובים נוספים התגלו בסביבתו של הערוץ. המפורסם שבהם הוא שביל העקבות באתר לייטולי, כ- 45 ק"מ דרומה לאולדובאי על גדת אגם אייסי. במקום זה נמצאו טביעות רגל מאובנות באפר געשי של בעלי חיים רבים וכן של הומינידים, כנראה מהמין אוסטרלופיתקוס אפרנסיס, המעידים על הליכה בקומה זקופה.
ארכאולוגיה עריכה
בנוסף על מאובני ההומינידים התגלו באולדובאי גם כלי אבן שסותתו על ידם. הקדומים שבהם בני כ-1.8 מיליון שנה ושייכים לתרבות העתיקה ביותר של כלי אבן הקרויה התרבות האולדובאית על שם הערוץ. חלקם התגלו ביחד עם שברים רבים של עצמות בעלי-חיים, כולל עצמות פילים נכחדים, ועל פי המחקר שימשו את ההומינידים (הביליס או הומו ארגסטר) לשחיטת בעלי-חיים אלו.
כלי אבן מעט פחות עתיקים, שגילם בין 1.75 ל-1.2 מיליון שנה, הם בעיקר אבני יד ושאר כלים השייכים לתרבות האשלית.
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- topic/Olduvai-Hominid-62, topic/Olduvai-Hominid-16 ערוץ אולדובאי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
-
מראה בערוץ אולדובאי -
שלט הכניסה למוזיאון אולדובאי -
מוזיאון אולדובאי
