פאוור טריו
פאוור טריו (באנגלית: Power Trio; בתרגום מילולי: שלישיית כוח) הוא פורמט של שלישייה מוזיקלית, המורכב ברוב המקרים ממערך של גיטרה חשמלית, גיטרה בס, ומערכת תופים ומזוהה בעיקר עם מוזיקת רוק ונגזרותיה. פורמט זה שונה ממרבית הרכבי הרוק הכוללים פעמים רבות גם גיטריה שנייה או כלי מקלדת אחר, כדי לייצר חטיבת קצב הנוספת לכלי הסולו או תפקידי השירה.
ברוב הרכבי הפאוור טריו במוזיקת הארד רוק וההבי מטאל משמשים נגני הגיטרה החשמלית לשני תפקידים; במהלך רוב השיר, הם מנגנים תפקיד ליווי של גיטרת קצב, את המהלך ההרמוני ואת הריפים החשובים של השיר, ואז עוברים לתפקיד סולו במהלך סולו הגיטרה.
אף על פי שלהקות הבנויות במערך של שלושה נגנים וסולן ראשי, כמו The Who או לד זפלין, עשויות לתפקד בקטעים אינסטרומנטליים כפאוור טריו, הן אינן נחשבות לכאלו.
היסטוריה עריכה
בשנות ה-60 של המאה ה-20 התאפשרה פריחה של הרכבי פאוור טריו, בין השאר הודות להתפתחויות בטכנולוגיית המגברים שהעצימו מאוד את עוצמת הקול של הגיטרה החשמלית והבס. למגמה הצטרפה הפופולריזציה של גיטרת הבס החשמלית על חשבון הקונטרבס האקוסטי. מכיוון שהבס המוגבר היה יכול להישמע בעוצמה, שאר חברי הלהקה יכלו לנגן גם בווליום גבוה יותר, ללא חשש שלא יוכלו לשמוע את הבס. זה איפשר ללהקה בת שלושה אנשים לקבל את אותה השפעה קולית כמו ללהקה גדולה, והותיר הרבה יותר מקום לאלתור ויצירתיות, ללא מעצורים שנובעים מהצורך בעיבודים מפורטים ותיאום בין נגנים רבים.
בנוסף התקיים שיקול כלכלי. בדומה לשלישיית העוגב, הרכב ג'אז מתקופת שנות ה-60 שבמרכזו אורגן האמונד מוגבר, הרכב טריו היה יכול להישמע בבר או במועדון גדול במחיר נמוך בהרבה מלהקת רוקנרול גדולה. הפאוור טריו, לפחות בגלגול הבלוז-רוק שלו, נחשב כפיתוח של להקות הבלוז של שיקגו, כמו השלישייה של מאדי ווטרס.
דחף נוסף לעליית הפאוור טריו היה הווירטואוזיות של גיטריסטים כמו אריק קלפטון, ג'ימי הנדריקס רורי גלאגר, שיכלו למלא גם תפקיד גיטרת קצב וגם את תפקידי הגיטרה הראשיים בהופעה חיה. ב-1964, פרנק זאפה ניגן בגיטרה בפאוור טריו של ה-Mathers, עם פול וודס בבס ולס פאפ בתופים.[1] בשנת 1966 הפאאור טריו והסופרגרופ הבלוז-רוק, שהפך למעין אבטיפוס של פאוור טריו, קרים[2] המורכב מאריק קלפטון בגיטרה/שירה, ג'ק ברוס בבס/שירה וג'ינג'ר בייקר בתופים. להקות פאוור טריו משפיעות נוספות של בלוז רוק והארד רוק מתקופת שנות ה-60 היו The Jimi Hendrix Experience, בלו צ'יר, Grand Funk Railroad.Tast.[3]
הרכבי פאוור טריו ידועים משנות ה-70 כוללים את להקות הרוק המתקדם הקנדיות ראש ו-Triumph,[4] הלהקה האמריקאית זי זי טופ,[5] להקת ההבי מטאל הבריטית מוטורהד, ורובין טרואר .
גם אמרסון, לייק ופאלמר (כמו גם שלוחתה אמרסון לייק ופאוול) נחשבת בדרך כלל כפאוור טריו, אף על פי שהיא כוללת את אמרסון כקלידן ולא כגיטריסט.[6][7]
לאחר שנות ה-70, הביטוי "פאוור טריו" יושם על הרכבי הגל החדש הפוליס,[8] להקת הגראנג' נירוונה, להקות הרוק האלטרנטיבי Hüsker Dü ,Concrete Blonde, הג'אםThe Presidents of the United States of America, גו גו דולס, פריימוס, מיוז, ו-Eve 6, להקת הארד רוק/מטאל מתקדם King's X, להקת הפוסט-גראנג' סילברצ'ייר, להקות הפופ-פאנק גרין די, בלינק-182, Alkaline Trio ו- MxPx, ולהקות רוק ארגנטינאיות כמו סודה סטריאו, Divididos, ANIMAL ו-From Power Project.
בישראל עריכה
בישראל ניתן לציין את הרכבי הפאוור טריו: המכשפות, תערובת אסקוט, Vegan Friendly, נערות ריינס, ויתרתי, קין והבל 90210, Tatran, ביש בש, טרספאס[9] וטריפולי.
הערות שוליים עריכה
- ^ Watson, Ben (1994). Frank Zappa: The Negative Dialectics of Poodle Play. Quarted Books. p. 26. ISBN 0-7043-7066-2.
- ^ Hoffmann, Frank (2004). Encyclopedia of Recorded Sound. Routledge. p. 505. ISBN 978-1-135-94950-1. Extract of page 505
- ^ Cariappa, Shiv (8 בינואר 1997). "Interview With Gerry McAvoy". Christian Science Monitor. אורכב מ-המקור ב-23 באוקטובר 2014. נבדק ב-22 ביוני 2013.
In the late 1960s, two music groups, Taste and Cream, blazed trails as definitive examples of rock's power-trios.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Billboard".
- ^ UPI (11 בדצמבר 1974). "New Rock Music Trio Coming on Strong". The Dispatch. נבדק ב-1 ביוני 2013.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Martin, Bill; Fripp, Robert (2015). Avant Rock: Experimental Music from the Beatles to Bjork. Open Court. p. 81. ISBN 978-0-8126-9939-5. Extract of page 81
- ^ Harrison, Thomas (2011). Music of the 1980s (illustrated ed.). ABC-CLIO. p. 85. ISBN 978-0-313-36600-0. Extract of page 85
- ^ Clark, Dick (15 ביולי 1983). "The Police: An Arresting Power Trio". Milwaukee Record-Journal. נבדק ב-2 ביוני 2013.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ אורי ברייטמן, טרספאס (Trespass) - הירושלמים באים, באתר מתקדם