פאול בן-חיים

**פאול בן-חיים**
לידה	5 ביולי 1897; מינכן, הקיסרות הגרמנית
פטירה	14 בינואר 1984 (בגיל 86); תל אביב-יפו, ישראל
שם לידה	Paul Frankenburger
מקום קבורה	הר המנוחות
מוקד פעילות	אאוגסבורג
עיסוק	מלחין
סוגה	סימפוניה
שפה מועדפת	גרמנית
כלי נגינה	פסנתר
פרסים והוקרה	פרס ישראל (1957); צלב המפקד במסדר ההצטיינות של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה ;
	פרופיל ב-IMDb

פאול בן-חיים (5 ביולי 1897, מינכן – 20 בינואר 1984, תל אביב) היה מלחין ישראלי, אשר נחשב לאחד המלחינים הבולטים בתולדות המוזיקה הקלאסית הישראלית, חתן פרס ישראל (1957).

קורות חיים עריכה

בן חיים נולד בשם פאול פרנקנבורגר (Frankenburger) במינכן שבגרמניה למשפחה יהודית מבוססת. בצעירותו, כחלק מלימודי המוזיקה, בחנו את השמיעה המוזיקלית שלו, אך מאחר שלא הצליח לחזור על טון שנוגן בפסנתר קבעו שאינו מתאים. עם זאת, חינוכו המוזיקלי נמשך, וכשהיה בן עשר נתגלה על ידי המנצח פליקס מוטל, שהבחין שלפאול הצעיר יש שמיעה מוזיקלית אבסולוטית. הוא למד כינור וויולה, אך מאוחר יותר בחר לעבור לפסנתר. כשגדל החל ללוות זמרים בגרמניה והיה מנצח בבית האופרה באאוגסבורג.

במלחמת העולם הראשונה שירת בחזית הצרפתית וכמעט ונהרג בהתקפת גז. בסוף המלחמה עשה את דרכו ברגל לאורך מאות קילומטרים בחזרה למינכן.

קריירה מוסיקלית עריכה

בשנים שבין מלחמת העולם הראשונה לעלייתו ארצה השלים פאול פרנקבורגר את לימודיו והחל לחבר מוזיקה קאמרית. יצירותיו זכו לשבח מפי אלפרד איינשטיין שאומנם ציין כי המלחין הצעיר, אז בשנות העשרים לחייו, "עוד לא פיתח את סגנונו העצמאי".^[1]

בשנת 1929 התמנה לקאפלמייסטר בבית האופרה של אאוגסבורג, שם זכה לשבחי הביקורת, אך בשנת 1931 הודיעה לו הנהלת האופרה על הפסקת עבודתו. על רקע האנטישמיות הגוברת והולכת נמנעה ממנו כל אפשרות להשיג עבודה אחרת בגרמניה. במציאות זו התגבשה לבסוף החלטתו לעלות לארץ ישראל.

בחודש מרץ 1933, יומיים לאחר שריפת הרייכסטאג, בוצע קונצ'רטו שלו בעיר קמניץ בסקסוניה. העיתונות הנאצית תקפה את הביצוע: ”לא מתאים לבצע מוזיקה של קומפוזיטור יהודי בעת התעלות לעם הגרמני”.

עלייה לארץ עריכה

באוקטובר 1933 עלה פרנקנבורגר לארץ ישראל, עברת את שמו לפאול בן-חיים, והתגורר בתל אביב. בן-חיים הגיע לארץ ישראל כמלחין עתיר ניסיון, בהשוואה להרבה מלחינים אחרים שעלו ארצה באותן שנים. הוא היה המלחין הראשון שעלה מגרמניה לאחר עליית הנאצים לשלטון. אחריו עלו קראל שלמון, חנוך יעקבי, חיים אלכסנדר ויוסף טל. אחד מקשיי הקליטה של המוזיקאים החדשים בארץ היה המאבק להשגת עבודה שתפרנס את העוסקים בה, לאור ריבוי הנגנים שהגיעו מאירופה בעלייה הרביעית והחמישית. מצד שני, דווקא הגל הגדול של מוזיקאים מקצועיים וחובבי מוזיקה שהגיע באמצע שנות ה-30' הוא שהביא את ברוניסלב הוברמן להחלטה להקים את הפילהרמונית הארץ-ישראלית בסוף שנת 1936.^[2] שלוש השנים הראשונות של בן-חיים בארץ היו קשות, והוא סבל מבעיות פרנסה. בשנת 1937 חזר להלחין. במקביל למד עברית בדקדקנות בעזרת מורה והגיע לרמה גבוהה.

אף על פי שהתגורר בתל אביב, לימד בן-חיים באקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים. פרופ' יהואש הירשברג, שגם חיבר ספר על בן-חיים, כותב עליו שהוא היה בנתק מוחלט משני המוזיקאים התל אביבים הבולטים האחרים - אלכסנדר אוריה בוסקוביץ' ועדן פרטוש. הירשברג מייחס זאת לענייני גאווה ואגו של יוצרים בעולם תרבותי קטן באופן יחסי.

בן חיים, כמו רוב המלחינים הישראלים יוצאי גרמניה, לא מצא לנכון להחרים את ארץ מוצאו לאחר מיגור הנאציזם, והוא זכה להזמנות ויחס כבוד מגרמניה המערבית.

יצירותיו עריכה

מנעוריו כתב מספר רב של לידר, בסגנון שהשתנה עם השנים מרומנטיקה רגשנית לסגנון מגוון יותר, ומשימוש בכרומטיקה כאמצעי אקספרסיבי לשימוש צורני. האפשרות שהייתה לו לבצע כל ליד שכתב עם אחותו דורה עודדה את יצירתיותו. השירים שחיבר לטקסטים של המשורר הוגו פון הופמנסטאל העידו על "טעם מעודן והבנה בשלה", כפי שציין מבקר המוזיקה של "נויה אאוגסבוררגר צייטונג" בעקבות טקס זיכרון למשורר המנוח בשנת 1930. תאריך חיבורם של השירים לא צוין במאמר הביקורת והמבקר התרשם כנראה, שמדובר במלחין בשל ומבוגר.^[3]

בתקופת אבטלתו מאונס ולפני עלייתו לארץ כתב את האורטוריה "יורם", על פי "ספר יורם" של רודולף בורכארט משנת 1907. היצירה, שפרנקבורגר-בן-חיים ראה בה את האופוס מגנום שלו, לא זכתה לביצוע עד 1979, בניצוחו של אהרון חרל"פ, וגם אז היה זה ביצוע חלקי בלבד. הביצוע המלא הראשון של האורטוריה התקיים בשבת, 8 בנובמבר 2008, לציון 70 שנה לליל הבדולח, במינכן, העיר שבה נכתבה. המבצעים היו "מקהלת המוטטים של מינכן" עם זמרים סולנים והתזמורת הסימפונית של מינכן.^[4] ב-3 באפריל 2012 בוצעה לראשונה האורטוריה במלואה בישראל, עם מקהלת המוטטים של מינכן, סולנים מגרמניה והתזמורת הפילהרמונית הישראלית, בניצוח הייקו זימנס, מנצחה הקבוע של מקהלת המוטטים.^[5]

ביצועים של יצירותיו עריכה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

יצירותיו של בן חיים בוצעו על ידי מוזיקאים רבים, שאף זכו בהוקרה ובפרסים על ביצועיהם, מתוכם:

הפסנתרנית גילה גולדשטין הקליטה שני תקליטורים עם כל יצירותיו לפסנתר סולו של פאול בן חיים ושלוש מיצירותיו הקאמריות לחברת התקליטים האמריקאית סנטאור. יצאו ב-2001 ו-2005 וקבלו בקורות מצוינות בכל העולם. הנגנים שהשתתפו ביצירות הקאמריות הם הכנר יהונתן בריק ז״ל, הצ׳לנית ענבל שגב והקלרניטן אלכסנדר פיטרשטיין. גילה גולדשטין המתגוררת בניו יורק ובוסטון מופיעה עם יצירותיו של בן חיים ברבים מהרסיטלים שלה ברחבי העולם וגם בצעה את הקונצ׳רטו שלו לפסנתר בישראל עם תזמורת ירושלים והמנצח מנדי רודן ב-2007 ובגרמניה עם התזמורת הסימפונית של ברלין והמנצח ליאור שמבדל ב-2017.
ורדה קוטלר ביצעה בתקליטור Melodies מיצירותיו של פאול בן חיים. התקליטור זיכה את קוטלר בשנת 2004 בפרס השנתי הצרפתי "ויקטואר דה לה מיוזיק קלאסיק" (Victoires de la musique classique)‏^[6]^[7]^[8].
זינו פרנצ'סקטי ביצע את הסונטה לכינור סולו של פאול בן חיים ברסיטל בזנסון. ביצוע זה הושמע בקול המוסיקה בתוכניתו של מיקי בבלי "אוסף פרטי".
רביעיית כרמל הוציאה בשנת 2014 תקליטור ובו רביעייה מספר אחת לכלי קשת, אופוס 21 וחמישייה לכלי קשת במי מינור. מבצעים חברי האנסמבל רחל רינגלשטיין, כינור; ליאה רייחלין, כינור; יואל גרינברג, ויולה; ותמי ווטרמן, צ'לו, יחד עם שולי ווטרמן בויולה.
שרה פוקסון בפסנתר, עם תזמורת רשות השידור בניצוחו של יונה אטלינגר, ביצעו את הרפסודיה לפסנתר ולכלי קשת, ב־1973. הביצוע הוקלט ושודר.

רואי דיין - נגן המנדולינה ביצע את הסונטה בסול לכינור של פאול בן חיים בעיבוד למנדולינה, בתחרות הארצית למוזיקה ישראלית ע"ש פאול בן חיים, וזכה עמה במקום הראשון.
הכנר איתמר זורמן, הוציא לאור באפריל 2019 אלבום שכולו יצירות המלחין בן-חיים^[9].

פרסים, הוקרה ונצחה עריכה

בשנת תשי"ז (1957) זכה בפרס ישראל.
בן-חיים זכה פעמים אחדות בפרס אנגל על יצירה מוזיקלית מטעם עיריית תל אביב-יפו.
עיריית תל אביב קבעה לוחית זיכרון על קיר ביתו של בן חיים ברחוב אהרונוביץ' 11.
בארץ מוכרת יצירתו הקצרה לתזמורת "תרועה לישראל" המושמעת ביום העצמאות ובאירועים חגיגיים אחרים.
פעם בשנתיים מתקיימת תחרות ע"ש פאול בן-חיים בהנהלת נוער מוזיקלי בישראל.
ארכיון פאול בן חיים במחלקת המוזיקה בספרייה הלאומית, אשר הופקד ב-1980 על ידי בן-חיים בעצמו^[10].
החוקר יהואש הירשברג כתב מונוגרפיה ראשונה בארץ על מלחין אותה הקדיש לחייו וליצירתו של בן-חיים, בעברית ובאנגלית^[10].

חיים אישיים עריכה

בן-חיים היה נשוי לרקדנית אוסטרית, אשר דיברה גרמנית עד סוף ימיה.

בשנת 1972, בעת שביקר בעיר מינכן בגיל 75, הלך בן חיים ברחוב שהכיר מנעוריו ונפגע על ידי מכונית. מאז היה נכה, אך הוא המשיך לעבוד עד למותו בשנת 1984, בגיל 87.

ראו גם עריכה

לקריאה נוספת עריכה

יהואש הירשברג, פאול בן-חיים, חייו ויצירתו, עם עובד, 1983. מהדורה מחודשת יצאה בשנת 2019.
Encyclopaedia Judaica, Vol.3 2nd ed., U.S.A. 2007
Grove Music Online, Oxford University Press, 2007-2008

קישורים חיצוניים עריכה

פאול בן-חיים, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
פאול בן-חיים, באתר AllMusic (באנגלית)
פאול בן-חיים, באתר MusicBrainz (באנגלית)
פאול בן-חיים, באתר Discogs (באנגלית)
פאול בן-חיים, דף שער בספרייה הלאומית
פאול בן-חיים, בארכיון הבימה
ביוגרפיה, מסמכים, תמונות ופרטים על ארכיונו האישי של פאול בן חיים במרכז המוזיקה של הספרייה הלאומית
רשימת הפרסומים של פאול בן-חיים, בקטלוג הספרייה הלאומית
המלחין פאול בן חיים ודרכו מגרמניה למזרח התיכון באתר הספרייה הלאומית
תחרות לצעירים היוצרים ומבצעים יצירות ישראליות על-שם פאול בן חיים
חגי חיטרון, עכבר העיר אונליין, הפסיון של יורם, באתר הארץ, 9 בנובמבר 2008
משה ברונזפט, קומפוזיטורים ארץ-ישראליים: פ. בן-חיים, דבר, 8 בנובמבר 1946
משה ברונזפט, עם הקונצרט הראשון למוסיקה ארצישראלית בפאריס, דבר, 22 בנובמבר 1946 המשך
א. חנני, "פאול בן חיים", מעריב, 8 במאי 1957
א. בינתי, "בזכות דוד המלך", מעריב, 29 באפריל 1966
קונצרט חגיגי "יורם", אתר התזמורת הפילהרמונית הישראלית
״הכניסיני תחת כנפך״ מאת פאול בן חיים בביצוע רחל פרנקל וחגי יודן, סרטון באתר יוטיוב
התחרות ע"ש פאול בן-חיים באתר נוער מוזיקלי בישראל
פאול בן חיים - סרט דוקומנטרי, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 10:50)

הערות שוליים עריכה

^ יהואש הירשברג, "פאול בן-חיים, חייו ויצירתו", הוצאת עם עובד, 1983, עמ' 27.
^ הירשברג, שם, עמ' 85.
^ הירשברג, שם, עמ' 16–18.
^ חגי חיטרון, עכבר העיר אונליין, הפסיון של יורם, באתר הארץ, 9 בנובמבר 2008
^ נעם בן זאב, גלריה, הארץ 1/4/2012
^ ynet, ורדה קוטלר מציגה: היצירות הגנוזות של בן-חיים, באתר ynet, 2 בנובמבר 2004
^ Melodies (Morgenstern, Bethge, Hofmannsthal): Amazon.co.uk: Music
^ Paul Ben-Haim - Discographie
^ אמיר מנדל, "פאול בן־חיים": סיפור חיים דרמטי שמוצג בצורה מונוטונית ומתישה, באתר הארץ, 13 באוגוסט 2020
^ ¹ ² גילה פלם, המלחין פאול בן חיים ודרכו מגרמניה למזרח התיכון, באתר הספרנים, ‏2017-02-04

[1] יהואש הירשברג, "פאול בן-חיים, חייו ויצירתו", הוצאת עם עובד, 1983, עמ' 27.

[2] הירשברג, שם, עמ' 85.

[3] הירשברג, שם, עמ' 16–18.

[4] חגי חיטרון, עכבר העיר אונליין, הפסיון של יורם, באתר הארץ, 9 בנובמבר 2008

[5] נעם בן זאב, גלריה, הארץ 1/4/2012

[6] ynet, ורדה קוטלר מציגה: היצירות הגנוזות של בן-חיים, באתר ynet, 2 בנובמבר 2004

[7] Melodies (Morgenstern, Bethge, Hofmannsthal): Amazon.co.uk: Music

[8] Paul Ben-Haim - Discographie

[9] אמיר מנדל, "פאול בן־חיים": סיפור חיים דרמטי שמוצג בצורה מונוטונית ומתישה, באתר הארץ, 13 באוגוסט 2020

[:0-10] ¹ ² גילה פלם, המלחין פאול בן חיים ודרכו מגרמניה למזרח התיכון, באתר הספרנים, ‏2017-02-04

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]


לידה	5 ביולי 1897 מינכן, הקיסרות הגרמנית
פטירה	14 בינואר 1984 (בגיל 86) תל אביב-יפו, ישראל
שם לידה	Paul Frankenburger
מקום קבורה	הר המנוחות
מוקד פעילות	אאוגסבורג
עיסוק	מלחין
סוגה	סימפוניה
שפה מועדפת	גרמנית
כלי נגינה	פסנתר
פרסים והוקרה	פרס ישראל (1957) צלב המפקד במסדר ההצטיינות של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה
פרופיל ב-IMDb