פאל קדושה

מלחין הונגרי-יהודי

פאל קדושה (במקור וייס, בהונגרית: Kadosa Pál; לוויצה, 6 בספטמבר 1903בודפשט, 30 במרץ 1983) היה מלחין, פסנתרן, מורה למוזיקה יהודי-הונגרי, זוכה פרס קושוט פעמיים, זוכה פרס פרנץ ארקל פעמיים.

פאל קדושה
Kadosa Pál
צילום משנת 1933
לידה 6 בספטמבר 1903
לוויצה (לווה), סלובקיה, אז חלק מממלכת הונגריה, אוסטרו-הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 30 במרץ 1983 (בגיל 79)
בודפשט, הרפובליקה העממית ההונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Veisz Pál עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות קרפשי עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים האקדמיה למוזיקה פרנץ ליסט בבודפשט עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה פסנתר עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

 
לוח זיכרון על ביתו

פאל וייס נולד במשפחה יהודית בעיר לווה (בסלובקית: לוויצה) בשטח סלובקיה היום שהתשייך אז לממלכת הונגריה במסגרת אוסטרו-הונגריה. איבד את אביו בגיל צעיר מאוד, לכן גר בילדותו אצל סבו וסבתו בטרנבה, גם כן בסלובקיה תחת השלטון ההונגרי. שם סיים את בית הספר היסודי וכבר אז למד לנגן בפסנתר. בשנת 1918, בגיל חמש עשרה, עבר לבודפשט עם אמו שנישאה שוב. בבודפשט החל ללמוד פסנתר ברצינות רבה יותר, תחילה אצל אילונה פאל. בשנת 1921, לאחר סיום מבחני הבגרות, התקבל לאקדמיה למוזיקה ע"ש פרנץ ליסט. הוא למד בה לימודי פסנתר אצל ארנולד סקיי (בשמו הקודם שנוַולד) ולילי קלטי. כמו כן למד מוזיקה קאמרית אצל המלחין לאו ויינר והלחנה אצל זולטאן קודאי. בו זמנית הוא למד גם לאייר ולצייר ופנה לאמנויות היפות ולחוגי הספרות של אותה תקופה. היה ביחסי חברות עם רוברט ברני, עם הצייר אנדור שוגאר (זוננשיין שנרצח באושוויץ), הפסל פאל פטזאי והפסל ג'רג' גולדמן (נרצח במחנה הריכוז דכאו). הוא סיים את האקדמיה למוזיקה בשנת 1927.

לאורך כל חייו מילא תפקיד חשוב חשוב בחיים המוזיקליים של ארצו. הוא היה מייסד הקבוצה של "המוזיקאים ההונגרים המודרניים", שנוסדה בשנת 1928, שהתמזגה בהמשך עם האגודה למוזיקה הונגרית חדשה שהוקמה במסגרת החברה Internationale Gesellschaft für Neue Musik. משנת 1932 היה קדושה גם דמות בולטת ב"איגוד המוזיקה ההונגרית החדשה". לאחר שניצל כיהודי במהלך מלחמת העולם השנייה, בשנים 1949-1945 הוא כיהן כסגן יושב ראש מועצת התרבות של הונגריה, המשיך אחר כך להיות חבר ב בנשיאות המועצה וכמה פעמים נבחר כיו"ר המנהל של איגוד המוזיקאים ההונגרי. הוא גם שימש כיו"ר ועדת המוזיקה של המשרד להגנת זכויות היוצרים ואיגוד זכויות היוצרים הבינלאומי. הוא נבחר לחבר כבוד של האקדמיה המלכותית למוזיקה בלונדון ולחבר ב"דויטשה אקדמיה דר קוסטנל".

כמורה למוזיקה עריכה

קדושה היה מחנך בולט כמורה לפסנתר. לאחר סיום לימודיו, משנת 1927 עד 1943, לימד ב"בית הספר למוזיקה על שם פודור", שם נאלץ לעזוב בגלל עליית הפאשיזם והחוק היהודי השני והחוק היהודי השלישי שלא איפשרו ליהודים לעבוד. משנת 1943 עד 1944, הוא לימד בבית הספר למוזיקה גולדמארק שהיה קשור לאומיקה - ההתאחדות הלאומית היהודית-הונגרית לחינוך,שם הותר לו ללמד רק יהודים, אך שליחתו למחנות שירות העבודה (עבודות כפייה ליהודים במסגרת הצבא ההונגרי) כמעט חיסל את הקריירה שלו.

הוא לימד באקדמיה למוזיקה משנת 1945 ועד מותו והיה ראש מחלקת הפסנתר. כתלמידים שלו הגיעו ינה יאנדו, זולטאן קוצ'יש, ג'רג' קורטג, דז'ה ראנקי, אנדראש שיף ודיולה קיש לפרסום עולמי.

כמלחין עריכה

סגנון ההלחנה שלו נקבע בעיקר על ידי ברטוק וקודאי, אך הוא הושפע רבות גם מהאוונגרד והנאו-קלאסיציזם הגרמני. יצירותיו כוללות את כל צורות הרפרטואר של המוזיקה הקלאסית, כולל יצירות תזמורתיות, שמונה סימפוניות וסימפוניה קאמרית אחת, ארבע קונצרטו לפסנתר, שני קונצרטו לכינור ויצירות אחרות, אופרה אחת (ההרפתקאה של הוסטי), יצירות קאמריות, קטעי פסנתר ופזמונים. כפסנתרן ומלחין הופיע לראשונה בציבור בשנת 1923, עם סוויטת הפסנתר הראשונה שלו. הוא ערך את ערב הסולו הראשון שלו ב -2 במאי 1933. באותה שנה השיג את ההצלחה הבינלאומית הראשונה כשניגן את קונצרט הפסנתר הראשון שלו באמסטרדם. לאחר מכן ביצע את יצירותיו בהונגריה, אירופה ובארצות הברית : הסונטה לפסנתר מס' 2 שלו בפסטיבלי פירמונט וקאסל, הדיברטימנטו הראשון בוונציה, רביעיית המיתרים השנייה שלו בניו יורק. המו"ל של יצירותיו היה אחד המו"לים הידועים ביותר למוזיקה אירופאית, שוט (Schott) ממיינץ.

פרסים ואותות הוקרה עריכה

הנצחה עריכה

  • 1993 - בעיר הולדתו לביצה, בסלובקיה - מיוזמת האיגוד "התרבותי "צ'מאדוק" של ההונגרים בסלובקיה ושל עמותת "ידידי המוזיקה ההונגרית בסלובקיה" הוקמה תחרות "פאל קדושה" לפסנתרנים חובבים, המתקיימת כל שנתיים.

יצירותיו עריכה

  • אופרה: Huszti kaland- הרפתקה בחוסט על לברית מאת בנצה סאבולצ'י, לפי נובלה מאת מור יוקאי. 1950 (הוצגה בבית האופרה של בודפשט: 1951)
  • שמונה סימפוניות: (אופוס. 33, 1942; אופוס 39, 1948; אופוס 50, 1955; אופוס 53, 1959; אופוס 55, 1961; אופוס 62, 1966; אופוס 64, 1967; אופוס 66, 1968);

סימפוניה קאמרית (אופוס 10, 1929)

  • קונצ'רטי: ארבעה קונצ'רטי לפסנתר (אופוס 15 ,1931; אופוס 47, 1953; אופוס 63, 1966); שני קונצ'רטי לכינור; קונצ'רטו לוויולה; קונצ'רטו לרבייעת מיתרים ולתזמורת קטנה ;

שני קונצ'רטי לכינור, ויולה ותזמורת

  • יצירות אחרות לתזמורת: Goriot apó, Modri sziklák (rádió-hangjátékok kísérőzenéje); Győztesek (dráma kísérőzenéje, 1951); Becsület és dicsőség (film kísérőzene, rendező: Gertler Viktor, író: Örkény István, 1951) Zenekari darab; Gyászóda (1945); Március nyitány; Mezei csokor; Concertino; Szimfonietta; Sérénáde; két divertimentó
  • Kamarazene: Szólóhegedű-szonáta; Hegedű-zongoraszonáta; Vonóstrió; Fúvósötös; Zongoratrió; három vonósnégyes (op. 22, 1935; op. 25, 1936; op. 52, 1957); négy zongoraszonáta
  • Vokális művek: Irren ist Staatlich – „Lehrstück” szólóhang(ok)ra, kórusra és zenekarra, op. 17, 1931), kantáták, kórusművek, tömegdalok, dalok

ספריו ומחקריו עריכה

  • Beethoven és Magyarország. Új Zenei Szemle, 1952
  • Beszámoló a német zenei plénumról. Új Zenei Szemle, 1952
  • Emlékezés Bartókra. Új Zenei Szemle, 1955
  • Így láttuk Kodályt. Harmincöt emlékezés; Zeneműkiadó, Bp., 1979
  • בטהובן והונגריה. ביקורת מוזיקה חדשה, 1952
  • דו"ח על מליאת המוזיקה הגרמנית . ביקורת מוזיקה חדשה, 1952
  • זוכר את ברטוק . ביקורת מוזיקה חדשה, 1955
  • ככה ראינו את קודאי. 35 זכרונות מוציא לאור מוזיקה, 1979

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא פאל קדושה בוויקישיתוף